אולימפיאדת הלסינקי (1952)
עיר מארחת | הלסינקי, פינלנד |
---|---|
מדינות משתתפות | 69 |
ספורטאים משתתפים |
4,955 (4,436 גברים, 519 נשים) |
תחרויות | 149 תחרויות ב-17 ענפים |
טקס הפתיחה | 19 ביולי 1952 |
טקס הנעילה | 3 באוגוסט 1952 |
נפתח רשמית על ידי |
יוהו קוסטי פאסיקיבי (נשיא פינלנד) |
השביע את המשתתפים | הייקי סאבולאיינן |
הדליק את הלפיד האולימפי | פאבו נורמי והנס קולמיינן |
האצטדיון הראשי | האצטדיון האולימפי |
אולימפיאדת הלסינקי (1952) הייתה האולימפיאדה ה-15 בעת החדשה. המשחקים האולימפיים נמשכו 16 ימים, מ-19 ביולי עד ל-3 באוגוסט 1952. בתחרויות השתתפו 4,955 ספורטאים מ-69 מדינות, וצפו בהן 1.4 מיליון אנשים.
הנבחרות של גרמניה ויפן חזרו להשתתף במשחקים האולימפיים לאחר השעיה שנבעה מתוצאות מלחמת העולם השנייה ולראשונה השתתפה נבחרת ברית המועצות במשחקים.
הייתה זו האולימפיאדה הראשונה בה נטלה חלק משלחת ספורטאים מטעם מדינת ישראל.
משחקי פסאפאלו (הספורט הלאומי של פינלנד) וכדוריד (בהמשך נכנס לתוכנית האולימפית) היו לתצוגה בלבד.
המכרז האולימפי
[עריכת קוד מקור | עריכה]בישיבה ה-40 של הוועד האולימפי הבינלאומי, שנערכה בסטוקהולם ב-21 ביוני 1947, נבחרה הלסינקי והועדפה על פני לוס אנג'לס, מיניאפוליס, אמסטרדם, דטרויט, שיקגו, פילדלפיה, אתונה, לוזאן וסטוקהולם.
תוצאות מכרז המשחקים האולימפיים 1952[1] | ||||||
---|---|---|---|---|---|---|
עיר | מדינה | סיבוב 1 | סיבוב 2 | |||
הלסינקי | פינלנד | 14 | 15 | |||
מיניאפוליס | ארצות הברית | 4 | 5 | |||
לוס אנג'לס | ארצות הברית | 4 | 5 | |||
אמסטרדם | הולנד | 3 | 3 | |||
דטרויט | ארצות הברית | 2 | — | |||
שיקגו | ארצות הברית | 1 | — | |||
פילדלפיה | ארצות הברית | 0 | — |
טבלת מדליות
[עריכת קוד מקור | עריכה]עשר המדינות שגרפו את מרב המדליות:
מיקום | מדינה | זהב | כסף | ארד | סך הכול |
---|---|---|---|---|---|
1 | ארצות הברית | 40 | 19 | 17 | 76 |
2 | ברית המועצות | 22 | 30 | 19 | 71 |
3 | הונגריה | 16 | 10 | 16 | 42 |
4 | שוודיה | 12 | 13 | 10 | 35 |
5 | איטליה | 8 | 9 | 4 | 21 |
6 | צ'כוסלובקיה | 7 | 3 | 3 | 13 |
7 | צרפת | 6 | 6 | 6 | 18 |
8 | פינלנד (מארחת) | 6 | 3 | 13 | 22 |
9 | אוסטרליה | 6 | 2 | 3 | 11 |
10 | נורווגיה | 3 | 2 | 0 | 5 |
אירועים בולטים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- המתעמלת מריה גורוחובסקי מברית המועצות זכתה ב-7 מדליות, 2 זהב ו-5 כסף ובכך הייתה לספורטאית היחידה שזכתה להישג במשך 69 שנים, עד לטוקיו 2020 שבה השחיינית אמה מקיאן מאוסטרליה זכתה אף היא ב-7 מדליות, 4 זהב ו-3 ארד.
אתלטיקה
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ערך מורחב – אתלטיקה באולימפיאדת הלסינקי (1952)
נשים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- האצנית מרג'ורי ג'קסון מאוסטרליה זכתה בשתי מדליות זהב בריצות ל-100 מטר ול-200 מטר.
- נינה רומשקובה זכתה במדליית זהב בזריקת דיסקוס, מדליית הזהב הראשונה של נבחרת ברית המועצות במשחקים האולימפיים.
גברים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אמיל זטופק מצ'כוסלובקיה המכונה "הקטר הצ'כי" זכה ב-3 מדליות זהב בריצות למרחקים ארוכים, בריצת 5,000 מטר, בריצת 10,000 מטר ובריצת מרתון.
- האצנים האמריקאים לינדי רמיג'ינו, אנדי סטנפילד והריסון דילארד זכו כל אחד בשתי מדליות זהב, אחת אישית (100, 200 ו-110 מטר משוכות, בהתאמה) ואחת בריצת שליחים 4X100 מטר.
- ג'ורג' רודן מג'מייקה זכה בשתי מדליות זהב, בריצת 400 מטר ובריצת שליחים 4x400 מטר.
- מל ויטפילד מארצות הברית זכה בשתי מדליות, אחת זהב בריצת 800 מטר בה הגן על תוארו ואחת כסף בריצת שליחים 4X400 מטר.
- בוב מתיאס הגן על תוארו וזכה במדליית זהב בקרב עשר.
- יון מיקאלסון משוודיה הגן על תוארו וזכה במדליית זהב בהליכה ל-10 ק"מ.
- ז'וזי ברתטל מלוקסמבורג זכה במדליית זהב בריצת 1,500 מטר, מדליית הזהב היחידה של לוקסמבורג נכון ל-2021.
הוקי שדה
[עריכת קוד מקור | עריכה]- נבחרת הודו זכתה במדליית זהב בטורניר ההוקי שדה.
התעמלות
[עריכת קוד מקור | עריכה]- בהתעמלות מכשירים לנשים בלטו: מריה גורוחובסקי, יהודייה מברית המועצות שזכתה ב-7 מדליות, מהן 2 זהב כולל בתחרות הקרב רב, מרגיט קורונדי מהונגריה שזכתה ב-6 מדליות, מהן אחת זהב ואגנס קלטי, יהודייה מהונגריה שזכתה ב-4 מדליות, מהן אחת זהב.
- בהתעמלות מכשירים לגברים בלטו: ויקטור צ'וקרין שזכה ב-6 מדליות, מהן 4 זהב כולל בתחרות הקרב רב וגרנט שגיניאן שזכה ב-4 מדליות, מהן 2 זהב, שניהם מברית המועצות.
כדורגל
[עריכת קוד מקור | עריכה]- נבחרת הונגריה זכתה במדליית זהב בטורניר הכדורגל.
כדורמים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- נבחרת הונגריה זכתה במדליית זהב בטורניר הכדורמים.
כדורסל
[עריכת קוד מקור | עריכה]- נבחרת ארצות הברית זכתה במדליית זהב בטורניר הכדורסל.
סיף
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אדוארדו מנג'רוטי מאיטליה זכה ב-4 מדליות, 2 זהב ו-2 כסף. אחיו דריו זכה בשתי מדליות, זהב וכסף.
- כריסטיאן דוריולה מצרפת זכה בשתי מדליות זהב.
- אלדר גרביץ' מהונגריה זכה ב-3 מדליות, אחת מכל סוג.
- פאל קובאץ' מהונגריה זכה בשתי מדליות זהב וכסף.
קפיצה למים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- בקפיצה למים זכתה פט מקורמיק מארצות הברית בשתי מדליות הזהב שחולקו.
שחייה
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ערך מורחב – שחייה באולימפיאדת הלסינקי (1952)
שחייניות
[עריכת קוד מקור | עריכה]- נבחרת הנשים של הונגריה () (קטלין סוקה, אווה נובק ז'ראר, ולריה ג'נגה, אווה סקיי, אילונה נובק ויודית תמש) זכתה ב-4 מדליות זהב מתוך 5 וב-7 מדליות מתוך 13 אפשריות. בנבחרת שחו שחייניות יהודיות אווה סקיי (זהב במשחה ל-200 מטר חזה) ויודית תמש (זהב במשחה שליחות 4x100 מטר חופשי וארד במשחה ל-100 מטר חופשי).
שחיינים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- פורד קונו ( ארצות הברית) זכה ב-3 מדליות, 2 מדליות זהב (1500 מטר חופשי ושליחים 4x200 מטר חופשי) ומדליית כסף אחת (400 מטר חופשי).
המשלחת הישראלית
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ערך מורחב – ישראל באולימפיאדת הלסינקי (1952)
המשלחת הישראלית למשחקי הלסינקי הייתה המשלחת הישראלית הראשונה לאולימפיאדה וכללה 26 ספורטאים. ההישג הטוב ביותר שייך ליואב רענן שסיים במקום תשיעי בקפיצה למים.
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אתר האינטרנט הרשמי של אולימפיאדת הלסינקי (באנגלית)
- אתר הוועד האולימפי
- הדו"ח הרשמי (אורכב 11.04.2008 בארכיון Wayback Machine)
- אולימפיאדת הלסינקי, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ "Past Olympic Host City Election Results". Games Bids. נבדק ב-16 בספטמבר 2015.
{{cite web}}
: (עזרה)
המשחקים האולימפיים (קיץ) | ||
---|---|---|
|