ארתור יאנוב
 |
יש לערוך ערך זה. הסיבה היא: תרגמת קלה.
| |
| יש לערוך ערך זה. הסיבה היא: תרגמת קלה. | |
 | |
| לידה |
21 באוגוסט 1924 לוס אנג'לס, ארצות הברית  |
|---|---|
| פטירה |
1 באוקטובר 2017 (בגיל 93) מליבו, ארצות הברית |
| מדינה |
ארצות הברית |
| השכלה |
|
| תקופת הפעילות |
מ-1952 |
  | |
ארתור יאנוב (באנגלית: Arthur Janov; 21 באוגוסט 1 באוקטובר 2017), הידוע גם בשם ארט יאנוב (Art Janov),[1] היה פסיכולוג, פסיכותרפיסט וסופר אמריקאי. הוא התפרסם כהוגה של שיטת התרפיה הפרימאלית, שהיא שיטת טיפול במחלות נפש הכוללות ירידה חוזרת ונשנית לתוך הרגשה וחוויה של כאב ילדות שהודחק זמן רב.[2]
יאנוב ניהל לראשונה מכון לפסיכותרפיה בשם 'המכון הפרימאלי' ברחוב נורת' אלמונט, במערב הוליווד, קליפורניה. משנת 1980 עבד במרכז Janov Primal בשדרת אבוט קיני, בווניס, לוס אנג'לס. לאחר מכן הוא עבד בשדרות אשלנד בסנטה מוניקה, קליפורניה.
יאנוב היה מחברם של ספרים רבים, ובראשם "הצעקה הראשונית" (1970),[1] וכן "הביולוגיה של האהבה והחיים לפני הלידה: התסריט הנסתר ששולט בחיינו".
ראשית חייו
[עריכת קוד מקור | עריכה]ארתור יאנוב נולד בלוס אנג'לס, קליפורניה, וגדל בבויל הייטס, שכונה של בעלי הכנסה נמוכה מזרחית למרכז העיר לוס אנג'לס, המאוכלסת בעיקר ביהודים, לטינים, מהגרים רוסים וסלאבים.[3] יאנוב היה בנם של שני מהגרים יהודים-רוסים, קונרד יאנוב ואן קורצקי-יאנוב.[4] הוא קיבל תואר ראשון ו-MSW בעבודה סוציאלית פסיכיאטרית מאוניברסיטת קליפורניה, לוס אנג'לס, ואת הדוקטורט שלו. בפסיכולוגיה מבית הספר לתארים מתקדמים Claremont בשנת 1960.[5]
קריירה
[עריכת קוד מקור | עריכה]יאנוב עסק במקור בפסיכותרפיה קונבנציונלית.[3] הוא עשה התמחות במרפאה הפסיכיאטרית של האקר בבוורלי הילס, ועבד במנהל הוותיקים בבית החולים הנוירופסיכיאטרי ברנטווד. לאחר מכן, הוא עבד בקליניקה פרטית משנת 1952 ועד מותו ב-2017.[3] הוא היה חבר בצוות המחלקה הפסיכיאטרית בבית החולים לילדים בלוס אנג'לס, שם היה מעורב בפיתוח היחידה הפסיכוסומטית שלהם.
לדעתו של יאנוב, הכאב המודחק של חוויות ילדות טראומטיות מייצר בסופו של דבר מבוגר פגוע רגשית.[6] חוויות אלו כוללות לא רק פגיעות פיזיות ופסיכולוגיות עמוקות, אלא גם פגיעות קלות יותר כמו כישלון ההורים לנחם ילד.[6]
יאנוב כתב כי חייו המקצועיים השתנו ביום אחד בשנת 1967 עם גילוי מה שהוא כינה "כאב ראשוני".[7] במהלך פגישה טיפולית, שמע יאנוב את מה שהוא מתאר כ"צרחה מפחידה מבצבצת ממעמקי צעיר השוכב על הרצפה".[8] הוא פיתח טיפול ראשוני, שבו מעודדים את הלקוחות לחיות מחדש ולבטא את מה שיאנוב ראה בזיכרונות ורגשות מודחקים.[9]
הטיפול הראשוני של יאנוב הפך לתופעה תרבותית בשנות ה-70 וה-80 יחד עם יצירתו "הצעקה הראשונית" (1970).[10][1] בתגובה לביקורת שטענה כי טיפול ראשוני מופרך ומזיק, אמר יאנוב ב-2016: "יש לנו 50 שנה של חומר שפורסם ומעיד על ההפך. יש לנו כמה מאמרים מדעיים בכתב העת Activitas Nervosa Superior, בתוספת כתבי עת אחרים. אנחנו עוסקים במדע רציני. ובוא נשאיר את השטויות לאחרים".[10]
הרעיון של "הצעקה הראשונית " הגיע כאשר אחד המטופלים שלו סיפר על הופעה תיאטרלית בקונווי הול, לונדון, שבה רפאל מונטנייז אורטיז לבוש חיתולים צעק "אמא! אבא! אמא! אבא!" לאורך כל האקט, ואז הקיא, חילק שקיות ניילון לצופים ובהמשך ביקש מהם להקיא גם כן.[1] יאנוב היה מוקסם מכך וביקש מהמטופל שלו לבכות למען ה"אמא" וה"אבא" שלו.[1]
עם זאת, הטיפול הראשוני של יאנוב היה מקור למחלוקת, עם הטענות כי יאנוב השתמש בטיפול כ"תוכנית לתפוס מזומנים".[5] בתגובה מסר יאנוב כי "אנחנו לא לוקחים משכורות ולא רווחים ולא עשינו מזה שנים. שילמנו כמה מאות אלפי דולרים על מחקר כדי לשמור על היושרה המדעית שלנו. אנחנו מממנים טיפול לכאלה שלא יכולים להרשות זאת לעצמם".[10]
השפעה על מוזיקה פופולרית
[עריכת קוד מקור | עריכה]מטופליו של יאנוב כללו את המוזיקאים ג'ון לנון ויוקו אונו.[11][12] לרעיונות של יאנוב הייתה השפעה משמעותית על ג'ון לנון/Plastic Ono Band, אלבום הסולו הראשון של לנון אחרי הביטלס, שמרכז נושאים של נטישה הורית וסבל פסיכולוגי ושימש לפופולריות של טיפול בשיטת הצעקה הראשונית.[13]
שתי להקות חשובות שהוקמו בתחילת שנות השמונים, Tears for Fears ו־Primal Scream, לקחו את שמותיהן מיצירתו של יאנוב.[14] ההשפעה על Tears for Fears היא החזקה ביותר באלבומם הראשון The Hurting (כולל " Mad World"[15] ו"Ideas as Opiates", שנקרא על שם פרק ב"אסירי הכאב" מאת יאנוב. כמו גם בסינגל מספר 1 שלהם "צעקה" מתוך "שירים מהכיסא הגדול".[16] הלהקה פגשה בסופו של דבר את יאנוב ב-1986 והתפכחה מהאשליות סביבו וסביב עבודתו.[17]
השפעה על קולנוע
[עריכת קוד מקור | עריכה]שיטת התרפיה הפרימלית מופיעה בסרטה זוכה פרס דב הזהב של הבמאית הרומניה אדינה פנטילי "אל תיגע בי" (2018). השיטה מובאת בסרט כחלק מאוסף טיפולים והתנסויות שעוברת הגיבורה במטרה להשיב לעצמה את היכולת לאינטימיות וקשר עם הגוף.
חיים אישיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]יאנוב היה נשוי לראשונה לוויויאן גליקשטיין ב-1949, אך הם נפרדו ב-1975 והתגרשו ב-1980 כדי שיוכל להינשא בשנית.[9][3] הוא התחתן עם פרנס דאוניק ארבעה חודשים מאוחר יותר ב-1980 ועדיין היה נשוי לה בזמן מותו.[5][3]לז'אנוב היו שני ילדים מנישואיו הראשונים – ריק יאנוב, מטפל ראשוני, ואלן יאנוב, זמרת ושחקנית שמתה ב-1976 – ובן מאומץ, חאווייר, מנישואיו השניים.[5]
ב-1 באוקטובר 2017, יאנוב מת בשנתו בגיל 93 מדום נשימה שהסתבך בשבץ מוחי.[18][19][12] במשך מספר שנים סבל יאנוב ממחלת גרון שהגבילה את יכולת הדיבור שלו.[10] בזמן מותו, הוא התגורר במאליבו, קליפורניה.[9][5]
עבודות
[עריכת קוד מקור | עריכה]- הצעקה הראשונית (1970)מסת"ב 0-349-11829-9 - (מתוקן 1999)
- האנטומיה של מחלות נפשמסת"ב 978-0-4250364-2-6 (1971)
- המהפכה הראשונית: לקראת עולם אמיתי (1972)מסת"ב 0-671-21641-4
- הילד המרגיש (1973)מסת"ב 0-349-11832-9
- Man Primal: The New Consciousness (1976)מסת"ב 0-690-01015-X
- אסירי הכאב (1980)מסת"ב 0-385-15791-6
- חותם: ההשפעות לאורך החיים של חווית הלידה (1984)מסת"ב 0-399-51086-9
- New Primal Scream: Primal Therapy 20 Years on (1992)מסת"ב 0-942103-23-8
- למה אתה חולה, איך אתה נהיה בריא: הכוח המרפא של רגשות (1996)מסת"ב 0-7871-0685-2
- הביולוגיה של האהבה (2000)מסת"ב 1-57392-829-1
- מיניות ותת-מודע: Perversions et déviances de la libido (2006)מסת"ב 2-268-05720-8
- ריפוי ראשוני: גישה לכוח המדהים של רגשות כדי לשפר את בריאותך (2006)מסת"ב 1-56414-916-1
- הפתרון של יאנוב: הרמת דיכאון באמצעות טיפול ראשוני (2007)מסת"ב 1-58501-111-8
- החיים לפני הלידה: התסריט הנסתר ששולט בחיינו (2011)מסת"ב 978-0-9836396-0-2
- מעבר לאמונה: כתות, מרפאים, מיסטיקנים וגורואים - למה אנחנו מאמינים (2016)מסת"ב 978-0986203176
יאנוב בתקשורת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- המהפכה הפנימית (1971 / 85 דקות) תיאור אישי של טיפול ראשוני מאת גיל טוף.
- Primal Therapy: In Search of the Real You (1976 / 19 דקות)) סרט תיעודי קנדי.
- Primalterapi: vintern 1977 (1978 / 130 דקות) סרט תיעודי שוודי בן 3 חלקים מאת ג'רארד רוהל.
- הטיפול הראשוני של ארתור יאנוב (2018 / 45 דקות) מבט אסוציאטיבי מאת Ulf Kjell Gür .
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- Dr Arthur Janov's Primal Center
- The Primal Institute LA
- Janov's Reflections on the Human Condition Arthur Janov's Blog
- Grand Delusions—Psychotherapies Without Feeling (2005) (אורכב 17.02.2018 בארכיון Wayback Machine) unpublished manuscript available at the Primal Center's website
- Life Before Birth website
- The UCLA Experiment
- Rolling Stone: The Primal Doctor (1971)
- Arthur Janov at IMDb
- Forward article (2017)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ 1 2 3 4 5 "The Primal Doctor". Rolling Stone. 18 בפברואר 1971. נבדק ב-2 באוקטובר 2017.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Janov, Arthur (1977). The Primal Scream. New York: Abacus. p. 40. ISBN 0-349-11834-5.
- ^ 1 2 3 4 5 "Arthur Janov CEO". Primal Therapy. אורכב מ-המקור ב-29 בינואר 2020. נבדק ב-2 באוקטובר 2017.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Arthur Janov, The Jewish Creator Of Primal Scream Therapy". ארכיון מ-2017-10-03. נבדק ב-17 באוגוסט 2021.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ 1 2 3 4 5 "Arthur Janov, American Psychologist Who Set the World Screaming, Dies at 93". The New York Times. 1 באוקטובר 2017. נבדק ב-1 באוקטובר 2017.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ 1 2 "Does the Primal Scream Cure Neurosis? Arthur Janov Seeks to Validate His Controversial Therapy". People. 27 במאי 1978. נבדק ב-2 באוקטובר 2017.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Back-to-Back Fires Damage Analyst's Primal Institute (אורכב 15.04.2013 בארכיון Wayback Machine), L.A. Times, 1989
- ^ Janov, Arthur. (1977). The Primal Scream. New York: Abacus. p. 9. ISBN 0-349-11834-5.
- ^ 1 2 3 "Malibu Seen: Arthur Janov and Cindy Crawford". Malibu Times. 9 באוקטובר 2014. אורכב מ-המקור ב-13 באפריל 2015. נבדק ב-2 באוקטובר 2017.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ 1 2 3 4 Oliver Hotham (22 בפברואר 2016). "How Primal Scream Therapy Has Survived Five Decades of Strangeness and Controversy". Vice. נבדק ב-2 באוקטובר 2017.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Goldman, Albert. (1988). The Lives of John Lennon. London: Guild Publishing. p. 381. ISBN None given.
- ^ 1 2 "Primalterapins uppfinnare Arthur Janov död" (בשוודית). Dagens Nyheter. 2 באוקטובר 2017. נבדק ב-2 באוקטובר 2017.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Grierson, Tim (15 באפריל 2021). "How a Weird Cult Therapy Inspired John Lennon to Make His Greatest Album". GQ. נבדק ב-2 בנובמבר 2024.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ Potter, Jordan (11 בינואר 2022). "How John Lennon gave Primal Scream their name". Far Out. נבדק ב-2 בנובמבר 2024.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ Simpson, Dave (10 בדצמבר 2013). "Tears For Fears: how we made Mad World". The Guardian. נבדק ב-2 בנובמבר 2024.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ Coffman, Tim (21 באוקטובר 2023). "The Tears for Fears songs inspired by primal therapy". Far Out. נבדק ב-2 בנובמבר 2024.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ Comaratta, Len (6 בנובמבר 2014). "Tears for Fears' Curt Smith: Back in the Big Chair". Consquence. נבדק ב-2 בנובמבר 2024.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ "Arthur Janov, psychologist who created the 'primal scream,' dies at 93". The Washington Post. 5 באוקטובר 2017. נבדק ב-6 באוקטובר 2017.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Janov's Reflections on the Human Condition: The Simple Truth is Revolutionary". Cogogne News. 2 באוקטובר 2017. נבדק ב-2 באוקטובר 2017.
{{cite web}}: (עזרה)