ארתור ויילי
 | |
| לידה |
19 באוגוסט 1889 רויאל טנברידג' וולס, הממלכה המאוחדת  |
|---|---|
| פטירה |
27 ביוני 1966 (בגיל 76) לונדון, הממלכה המאוחדת |
| שם לידה |
Arthur David Schloss |
| ענף מדעי |
לימודי אסיה, סינולוגיה |
| מקום קבורה |
בית הקברות הייגייט |
| מקום לימודים |
|
| מוסדות |
|
| פרסים והוקרה |
|
| בן או בת זוג |
אליסון ויילי (26 במאי 1966–27 ביוני 1966) |
  | |
ארתור ויילי (באנגלית: Arthur Waley; 19 באוגוסט 1889 – 27 ביוני 1966) היה חוקר מזרח אסיה, סינולוג, מתרגם ומשורר אנגלי ממוצא יהודי. נודע בעבור תרגומיו המופתיים לשירה וספרות סינית ויפנית ולפילוסופיה סינית קלאסית, תרגומים שהשפיעו על הסינולוגיה המערבית ועל השירה האנגלית המודרנית. נחשב לאחד מגדולי הסינולוגים של המאה ה-20. בעל תואר כבוד של מסדר חבר העמים הבריטי.
חייו
[עריכת קוד מקור | עריכה]ארתור ויילי נולד בטאנברידג' ווילס, קנט שבאנגליה בשם ארתור דייוויד שלוס, כבן לכלכלן דייוויד פרדריק שלוס. עקב רגשות אנטי-גרמניים שהתעוררו באנגליה בזמן מלחמת העולם הראשונה, הוא שינה את שם משפחתו לויילי, שם משפחת סבו מצד אמו, שהיה מלומד יהודי-אנגלי נודע. ב-1914. ויילי התחנך בבית הספר רוגבי והחל ללמוד בקינג'ס קולג' שבאוניברסיטת קיימברידג' בשנת 1907, שם הוא למד לימודים קלאסיים וקיבל תואר ראשון ב-1910. כן למד בעצמו בקלות צרפתית, גרמנית, וספרדית.
ויילי קיבל עבודה כעוזר גנז של כתבי יד ותדפיסים במוזיאון הבריטי ב-1913. במהלך שהותו שם הוא למד בעצמו סינית ויפנית, באופן חלקי בשביל לסייע לקטלג את הציורים שבאוסף המוזיאון. הוא עזב את עבודתו במוזיאון ב-1929 על מנת להקדיש עצמו באופן מלא לתרגום ספרות, אולם המשיך להורות בבית הספר ללימודי המזרח ואפריקה שבאוניברסיטת לונדון. ב-1918 הוא פגש את בריל דה זואט, מבקרת מחול וסופרת; והם חיו יחדיו עד למותה ב-1962. ב-1966 נשא ארתור ויילי את אליסון רובינסון, בה הוא פגש לראשונה ב-1929. הם חיו בהייגייט בלונדון, היא נהפכה להיות דמות מוכרת בשנים לאחר מכן והאריכה ימים מעבר לגיל מאה.
ויילי חי ברובע בלומסברי שבלונדון ומדי פעם התרועע עם מספר חברים מקבוצת בלומסברי, אליהם הוא התוודע בתקופת לימודיו בקיימברידג'. הוא היה אחד מהראשונים שזיהו את רונאלד פירבאנק כסופר מוכשר, וביחד עם אוסברט סיטוול כתב את המבוא למהדורה הראשונה של אסופת הסיפורים של פירבאנק.
ויילי נבחר כעמית של כבוד בקינגס קולג' שבאוניברסיטת קיימברידג' ב-1945 וקיבל את התואר "מפקד מסדר האימפריה הבריטית" (CBE) ב-1952, את מדליית המלכה לשירה ב-1953, ואת האות "CH" (Order of the Companions of Honour) ב-1956. הוא נפטר בלונדון ונטמן בבית הקברות המפורסם הייגייט (Highgate Cemetery).
מחקריו ועבודותיו
[עריכת קוד מקור | עריכה]תרגומיו הרבים כוללים את A Hundred and Seventy Chinese Poems (1918), Japanese Poetry: The Uta (1919), The No Plays of Japan (1921), The Tale of Genji (בעברית מעשה גנז'י, פורסם בשישה כרכים בשנים 1933-1921), The Pillow Book of Sei Shonagon (1928), Monkey (גרסה מקוצרת של המסע למערב 1942), The Poetry and Career of Li Po (1959),ו-The Secret History of the Mongols and Other Pieces (1964). ויילי קיבל הפרס את James Tait Black Memorial Prize עבור תרגומו ל"קוף" (Monkey) ותרגומיו לחיבורים הקלאסיים Analects of Confucius (המאמרות) ו-The Way and its Power (Tao Te Ching), (ספר הדרך והסגולה), נחשבים עדיין כמעולים על ידי ברי סמכא. המשורר הגרמני זלהוארהוף (J. Slauerhoff) השתמש בשירים מתוך Hundred and Seventy Chinese Poems ומתרגומים נוספים על מנת לכתוב את עיבודו לשירה הסינית Yoeng Poe Tsjoeng שראה אור ב-1929.
תרגומיו של ויילי נחשבים כשירים בפני עצמם, והם נכללים באנתולוגיות רבות כמו Oxford Book of Modern Verse 1892-1935, Oxford Book of Twentieth Century English Verse, ו-Penguin poetry anthologies, תחת שמו של ויילי.
חרף העובדה שוויילי תרגם טקסטים קלאסיים רבים מסינית ויפנית לאנגלית, בכללם ספרי שירה רבים ומספר ספרי פילוסופיה, הוא מעולם לא נסע למזרח הרחוק. במבואו ל-The Secret History of the Mongols, הוא כתב שהוא לא שולט בשפות מזרחיות עתיקות רבות, אלא יודע רק סינית ויפנית טוב למדי.
כתב עליו ההיסטוריון ג'ונתן ספנס: "הוא בחר פנינים מהספרות הסינית והיפנית ועשה אותן לשלו. אף אחד לא עשה דבר כזה קודם לכן, ולא יעשה דבר כזה שוב. היו הרבה אנשים במערב שידעו סינית או יפנית טוב ממנו, והיו אולי מעטים שידעו סינית ויפנית היטב. אולם הם לא היו משוררים, ואלה שהיו משוררים טובים יותר מאשר ויילי לא ידעו סינית או יפנית. התדהמה מתרגומיו לעולם לא תחזור, כי רוב היצירות, שוויילי בחר לתרגם, לא היו מוכרות קודם לכן במערב, לפיכך ההשפעה שלהן הייתה יוצאת דופן".
כתבים נבחרים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- A Hundred and Seventy Chinese Poems, 1918
- More Translations from the Chinese (Alfred A. Knopf, New York, 1919).
- Japanese Poetry: The Waka , 1919
- The Nō Plays of Japan, 1921
- The Tale of Genji by Lady Murasaki, 1921-1933
- The Temple and Other Poems, 1923
- Introduction to the Study of Chinese Painting, 1923
- The Pillow Book of Sei Shōnagon, 1928
- Tao Te Ching and its Place in Chinese Thought, 1934
- The Book of Songs (Shih Ching), 1937
- The Analects of Confucius, 1938
- Three Ways of Thought in Ancient China, 1939
- Translations from the Chinese, a compilation, 1941
- Monkey, 1942
- Chinese Poems, 1946
- The Life and Times of Po Chü-I, 1949
- The Real Tripitaka and Other Pieces, 1952
- The Nine Songs: A Study of Shamanism in Ancient China, 1955
- Yuan Mei: Eighteenth Century Chinese Poet, 1956
- The Opium War through Chinese Eyes, 1958
- The Poetry and Career of Li Poלי באי, 1959
- Ballads and Stories from Tun-Huang, 1960
- The Secret History of the Mongols, 1963
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- Alison Waley, A Half of Two Lives (London, 1982)
- Ivan I. Morris, Madly Singing in the Mountains: An Appreciation and Anthology of Arthur Waley (London,: Allen & Unwin, 1970).
- John Walter de Gruchy, Orienting Arthur Waley: Japonism, Orientalism, and the Creation of Japanese Literature in English Honolulu: University of Hawai'i Press, 2003.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- המתרגם ארתור וויילי דמות חד־פעמית, הארץ, 17 באפריל 1970
- בלדות סיניות בתרגום־מופת אנגלי, הארץ, 6 באפריל 1961
- ביוגרפיה באתר אוניברסיטת מסצ'וסטס
- תרגומו של ויילי לספר הדרך והסגולה
- ארתור ויילי, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- כתבי ארתור ויילי בפרויקט גוטנברג (באנגלית)
- ארתור ויילי, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
ארתור ויילי, באתר Last.fm (באנגלית)
ארתור ויילי, באתר AllMusic (באנגלית)
ארתור ויילי, באתר MusicBrainz (באנגלית)
ארתור ויילי, באתר Discogs (באנגלית)
