ארנולד נאודיין

ארנולד נאודיין
Arnold Naudain
לידה	6 בינואר 1790; דובר, דלאוור, ארצות הברית
פטירה	4 בינואר 1872 (בגיל 81); אודסה, דלאוור, ארצות הברית
מדינה	ארצות הברית
השכלה	אוניברסיטת פרינסטון; בית הספר לרפואה ע"ש פרלמן באוניברסיטת פנסילבניה ;
מפלגה	המפלגה הוויגית
	7 בינואר 1830 – 4 במרץ 1831; (שנה)
	→ לואיס מקליין
	4 במרץ 1831 – 4 במרץ 1833; (שנתיים)
	4 במרץ 1833 – 4 במרץ 1835; (שנתיים)
	4 במרץ 1835 – 16 ביוני 1836; (שנה)
	ריצ'רד בייארד ←

ארנולד סנואו נאודיין (באנגלית: Arnold Snow Naudain‏; 6 בינואר 1790 – 4 בינואר 1872) היה רופא ופוליטיקאי אמריקאי מאודסה, דלאוור. הוא היה מוותיקי מלחמת 1812 וחבר במפלגה הוויגית, שכיהן באספה הכללית של דלאוור וכסנאטור אמריקאי מדלאוור.

ביוגרפיה

ראשית חייו ומשפחתו

נאודיין נולד ב-6 בינואר 1790 בסנולנד או Naudain's Landing, ליד ליפסיץ', מחוז קנט, דלאוור. הוא סיים את לימודיו בקולג' של ניו ג'רזי, כיום אוניברסיטת פרינסטון, בשנת 1806. לאחר מכן למד רפואה באוניברסיטת פנסילבניה, סיים את לימודיו ב-1810 והחל לעסוק ברפואה באזור דובר. במהלך מלחמת 1812 שימש כמנתח כללי של המיליציה של דלאוור.

אחיו, אליאס נאודיין, היה שופט השלום בליפסיץ', בליטל קריק הנדרד במהלך שנות ה-20 של המאה ה-19. הוא שירת בבית התחתון של האספה הכללית של דלאוור ב-1827, ובאותה שנה הוסמך לקפטן הראשון של הרגימנט הרביעי של המיליציה של דלאוור. ב-1832 הוא נבחר לציר לוועידה לתיקון חוקת דלאוור ולאחר מכן נבחר לסנאט של דלאוור.

הם היו בנים של אנדרו נאודיין ורבקה סנואו. אביהם היה חקלאי והפעיל חנות ב-Naudain's Landing. רבקה סנואו הייתה מקרבת ליפסיץ', דלאוור, ואבותיה הגיעו לדלאוור ב-1635. היא ירשה את 300 acre (1.2 קילומטרים רבועים) ליד ליפסיץ' שנודעו כסנולנד או נאודיין לנדינג, והיא ואנדרו גרו שם וקבורים שם.

הסבא והסבתא מצד האם של נאודיין היו ארנולד נאדיין וקתרין אולפרי. ארנולד הזקן החזיק בכמות גדולה של קרקעות, היה חבר בבית המחוקקים ב-1763, ונאמר שהיה "אדם בעל שיעור קומה גדול מאוד". הסבא והסבתא מצד האב של נאודיין היו אליאס נאודיין ולידיה לרו. הם נישאו בפילדלפיה ב-1715. הוא היה איש ים, בדלאוור עד 1717, ותיאר את עצמו כתושב אפוקינימינק הנדרד ולפעמים איש סנט ג'ורג' הנדרד. בשנת 1735 הוא רכש אדמות חקלאיות הידועות כ"אחוזת נאודיין הישנה", אשר הייתה ממוקמת ליד גשר טיילור ב-Apoquinimink Hundred, ואשר, למעט התקופה 1816–1827, נותרה בידי צאצאיו עד המאה ה-20.

אליאס היה בנם של אליאס נאודיין וג'הל ארנו. שניהם היו ילידי לה טרמבלייד, סנטונג', צרפת והתאזרחו בלונדון ב-1682. ג'הל ארנו הגיעה לאמריקה עם ארבעת ילדיה בערך ב-1686, כנראה תוך שנה לאחר מות בעלה הראשון, והייתה מהמתיישבים הראשונים של נראגנסט. היא נישאה שם לג'ייקוב רטייר ועברה לעיר ניו יורק כאשר מושבת נראגנסט התפרקה ב-1691. מאמינים שהיא גרה עם בנה, אליאס, בדלאוור לאחר שג'ייקוב מת בסוף 1702 ומתה שם ב-1720 או 1721.

ארנולד נאודיין, נישא למרי מ. שי ב-1810. היא הייתה בתם של הרמנוס שי ומרי נאודיין. לדברי רות בנט במשפחת נאודיין מדלאוור, מרי שי נאודיין מתוארת כ"אישה הישגית ודתייה, אישה ואמא מסורה ואוהבת. היא מתה בשנת 1860.

שמונת ילדיהם כללו את ד"ר ג'יימס ס. נאודיין שנישא לאן אליזבת בלקיסטון, שניהם מתו צעירים, אנדרו ס. נאודיין שלמד משפטים במשרדו של ג'ון מ. קלייטון אך הסיט את מאמציו לניהול מטעי מאונט איירי בזמן שאביו שירת בסנאט האמריקני ולאחר מכן נכנס לעסקי העור בפילדלפיה, רבקה א. נאודיין שנישאה ליו אלכסנדר והתגוררה בשיקגו, ומרי ה. נאודיין שנישאה לוויליאם נ. המילטון ממרילנד, שלמד בבתי ספר בדבלין, לונדון ובג'פרסון קולג' בפילדלפיה. עסק ברפואה לראשונה בניו קאסל, דלאוור, בשנת 1839 הוא העביר את המרפאה שלו לאודסה. בתחילת שנות ה-50 של המאה ה-19 הוא היה רופא תושב בפורט דלאוור, היה סמל ברגימנט הראשון של דלאוור וברגימנט הפרשים החמישי של דלאוור. הוא גם היה מבקר המדינה של דלאוור ורפובליקני. ילדים נוספים היו אליזבת ר. נאודיין שנישאה לג'יימס אי. אליס מניו יורק, וקתרין ל. נאודיין שנישאה למדפיס בולט מהאריסבורג, אדם ב. המילטון ולידיה פרייזר נאודיין שנישאה ללקלייטון א. קוגוויל, מנתח במלחמת האזרחים, שב-1867 עבר לפלורידה, שם קנה מטע על נהר סנט ג'ון באורנג' מילס. הוא שימש כמבקר מדינת פלורידה לאחר שלידיה מתה.

קריירה מקצועית ופוליטית

נאודיין הקים מרפאה בגשר קנטוול, כיום אודסה, לפני גיל 21 והעניק שירות רפואי במלחמת 1812 כמנתח של הרגימנט של דלאוור. תוך כדי עיסוקו הרפואי, נבחר נאודיין לבית המדינה ושירת שם במושבים של 1817 ו-1818 ושוב במושב 1826, כאשר שירת עם אחיו, אליאס נאודיין ממחוז קנט. ארנולד נבחר ליושב ראש. הוא התמודד ללא הצלחה לקונגרס בשנים 1822, 1824 ו-1828, והפסיד בכל פעם ללואיס מקליין. בשנת 1828 הוא מונה לשופט של בית המשפט לתביעות נפוצות. הוא הפסיד שוב בהתמודדות על מושל דלאוור ב-1832 נגד הדמוקרטי קיילב פ. בנט.

הוא מילא את המקום הפנוי שהותירה התפטרותו של לואיס מקליין, לאחר שנבחר על ידי האספה הכללית של דלאוור ב-7 בינואר 1830 לסנאט של ארצות הברית וכיהן מאז בחירתו עד שהתפטר ב-16 ביוני 1836. במהלך הקונגרס ה-24 הוא היה יושב ראש הוועדה לתביעות. נאודיין היה אנטי-ג'קסוני כשנבחר לראשונה, והפך למזוהה עם הוויגים עם הקמת המפלגה הוויגית.

נאודיין שימש כחבר בחבר הנאמנים של ניוארק קולג', לימים אוניברסיטת דלאוור, מ-1833 עד 1835. כפרסביטריאני פעיל, נאודיין הציע לאוניברסיטה לדחות את ההכנסות מהגרלה ממלכתית עקב התנגדות הכנסייה שלו. כתוצאה מכך, המדינה איימה לבקש מהמכללה להחזיר את התמורה שנרכשה מההקדש של המכללה, שכן הן מומנו בהגרלה קודמת. עם זאת חבר הנאמנים הצביע 13–0 נגד דחיית תמורת ההגרלה. נאודיין היה אחד משבעה נאמנים שסירבו להצביע ובעקבות כך התפטר מתפקידו במועצת המנהלים.

כשהוא חש את קשיי העסקים הפרטיים שלו, נאודיין התפטר מהסנאט האמריקני וחזר לעסוק ברפואה בווילמינגטון. מ-1841 עד 1845 הוא מונה לגבאי הנמל והמפקח על הזרקורים על נהר דלאוור. באותה שנה הוא עבר לפילדלפיה והמשיך בה את העיסוק הרפואי שלו, וחזר לדלאוור ב-1857. הוא היה בונה חופשי, ששימש בעבר כמאסטר הגדול של הלודג' הגדול של דלאוור.

מוות ומורשת

נאודיין נפטר ב-4 בינואר 1872, יומיים לפני יום הולדתו ה-82. הוא נקבר בחצר הכנסייה הפרסביטריאנית של אודסה, דלאוור.

קישורים חיצוניים

ארנולד נאודיין, באתר המדריך הביוגרפי של הקונגרס של ארצות הברית (באנגלית)