ארנבות ראוונסבריק
ארנבות ראוונסבריק הוא כינוי שניתן לאסירות פולניות שהיו קורבנות לניסויים רפואיים של הנאצים במחנה ראוונסבריק. הכינוי "ארנבות" ניתן להן על ידי הנאצים משום שהן שימשו שפני ניסוי[1].
הניסויים הרפואיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]ראוונסבריק נודע כמחנה הריכוז הגדול ביותר לנשים שהוקם ב-1939, בעיקר עבור אסירות פוליטיות[2] בהן ביצעו רופאים גרמניים למשל הרטה אוברהויזר, פריץ פישר (רופא) ניסויים רפואיים אכזריים .
בספטמבר 1941 נערך טרנספורט ה"ארנבות" מוורשה לברלין ברכבת. הן הורדו ברציף פירסטנברג על נהר האבל, כמאה קילומטר מצפון לברלין ומשם נלקחו למחנה הריכוז ראוונסבריק בצפון מזרח גרמניה. כשהוקם, היה מחנה זה קטן יחסית אך לקראת סיום מלחמת העולם השנייה, הוא הפך למחנה ההשמדה הגדול ביותר לנשים יהודיות ואחרות (70,000 נשים) ושימש אף כמחנה מעבר. האסירות נשלחו לראוונסבריק בשל פשעים אנטי נאציים, עבירות אלימות ,זנות או בשל היותן יהודיות וכל זאת כדי לשרת את הכלכלה הגרמנית ולספק את צורכי הנאצים בעבודת כפייה.
כך הפך המחנה למעין מרכז טקסטיל בו עסקו הנשים בתפירה, בחיתוך פרוות שנגזלו מרחבי הרייך הגרמני, נפרמו והפכו לבגדים ממוחזרים למען ספק את צורכיהם שהנאצים.
באוגוסט 1942 החלו הגרמנים בפינוי האסירות היהודיות מן המחנה לאושוויץ שם השתמשו חלקן בכישוריהן כתופרות והפכו לצוות התופרות בסלון התפירה העילית שהקימה הדוויג הס יחד עם מרתה פוקס[4].
בשנת 1942 החלו רופאי אס אס לבצע ניסויים רפואיים באסירות פולניות בריאות בראוונסבריק שחלקן נבחרו להיות "חיות מעבדה" על ידי היינריך הימלר באופן אישי. לאחר שהאסירות הורעבו, נקרעו מאמותיהן, אחיותיהן וחברותיהן ועונו, הן עברו מספר ניתוחים כדי להכינן לניסויים. הרופאים שברו את עצמותיהן בכלים חדים ומזוהמים, השתילו בגופן רקמות מזוהמות ותרביות זכוכית על מנת לקדם זיהומים בגופן ולבדוק את יעילותן של תרופות סולפה. חלק מהאסירות מתו כתוצאה מניסויים שבוצעו בגופן וחלק נשארו נכות מבחינה פיזית ונפשית[5].
הרופאים אף בדקו באמצעים שונים אפשרות לעיקור המוני של אסירים.
"ארנבות ראוונסבריק" לאחר מלחמת העולם השנייה
[עריכת קוד מקור | עריכה]במשך תקופת שהייתן של ה"ארנבות" במחנה ראוונסבריק הן פיתחו שיטה של העברת מידע מהמחנה לעולם באמצעות מסרים מוצפנים שנכתבו בשתן[6].
לאחר מלחמת העולם השנייה כשהמידע החל להתפשט בארצות הברית ובאירופה, פעלה קרוליין פרידיי רבות למען ה"ארנבות" שנותרו בחיים[7].
בסוף שנות ה-60 נסעה פרידיי לוורשה במטרה להעביר את ה"ארנבות" ששרדו לארצות הברית, כדי לשקם אותן. היא יצרה קשר עם פולנים בעלי תפקידים בכירים, רכשה את אמונן של הנשים באמצעות פעילויות שערכה איתן כמו הוצאתן לטיולים (למשל בקיץ 1959, ערכה איתן טיול מסן פרנסיסקו ועד ניו יורק שם הן נפגשו עם סנטורים ונציגים) וכך התאפשרה הבאת 35 "ארנבות" לארצות הברית לשחזור ניתוחים ולטיפול בהן[8].
כמו כן פעלה פרידיי יחד עם העיתונאי נורמן קאזנס, למען הכרה של ב"ארנבות" כקורבנות לפשעי מלחמה ואכן הן זכו בפיצויים מממשלת גרמניה.
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- מרתה הול קלי, בנות הלילך, מאנגלית: שאול לוין, כנרת זמורה ביתן, 2020.
- יהודית בובר אגסי, האסירות היהודיות של רוונסבריק מי הן היו?, ירושלים, הוצאת ספרים ע"ש י"ל מאגנס, 2011.
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^
גיל דוד, האסירות שפיתחו צופן מבריק כדי לספר לעולם על הניסויים שנערכו בהן, באתר הארץ, 6 במאי 2019
- ^ סיפורן של אסירות מחנה ראוונסבריק- אתר יד ושם
- ^ התופרות מאושוויץ", באתר "כותר", מטר הוצאה לאור בע"מ, שנת 2023, עמ' 86, 116-117, 135
- ^ [3]
- ^ קרוליין פרידיי ומשפחתה(באנגלית)
- ^ גיל דוד, האסירות שפיתחו צופן מבריק כדי לספר לעולם על הניסויים שנערכו בהן, באתר הארץ, 6 במאי 2019
- ^ "הסנדקית" של האסירות ממחנה ראוונסבריק
- ^ קרוליין פרידיי והלפינס
