אריה מהרשק
.jpg) | |
| לידה |
דצמבר 1948 (בן 76) חיפה, ישראל  |
|---|---|
| ענף מדעי |
הנדסת חשמל |
| מקום לימודים |
הטכניון – מכון טכנולוגי לישראל |
| מוסדות | |
| מספר צאצאים |
4 |
  | |
אריה מהרשק (נולד ב-26 בדצמבר 1948) הוא מהנדס אלקטרוניקה ופרופסור אמריטוס להנדסת תעשייה וניהול, שכיהן כנשיא המכללה האקדמית להנדסה בראודה בכרמיאל בשנים 2024-2012.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]אריה מהרשק נולד בחיפה והעביר את ילדותו ונעוריו בעיר עכו.
בשנת 1966 החל בלימודי הנדסת חשמל בטכניון, כעתודאי. בשנת 1970 התגייס לחיל הים כקצין אלקטרוניקה ושירת שש שנים. דרגתו במילואים רב-סרן.
קריירה
[עריכת קוד מקור | עריכה]לאחר סיום שירותו הצבאי, בין השנים 1989-1976, עבר מהרשק לחברת רפאל בתפקידי מו"פ ושיווק. בשנים 1984–1985 יצא לשנת שבתון מרפאל לאוניברסיטת סטנפורד, ובה שימש כעמית מחקר בכיר במעבדת הרובוטיקה של המחלקה לאווירונאוטיקה ואסטרונאוטיקה. במהלך השבתון פיתח מערכות אלקטרוניקה לבקרת זרועות גמישות לרובוטים.
מ-1989 ועד 1998 עבר ליזמות פרטית הכוללת פיתוח מוצרים חדשים מבוססי פטנט, ייצור במזרח הרחוק ושיווק בארצות הברית. במקביל השלים את לימודי הדוקטורט בטכניון בפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים (במסגרת המסלול לתכנון ערים ואזורים) בנושא: 'פארקים תעשייתיים - שיווק אסטרטגי תחרותי'.
בשנים 1995–1999 כיהן מהרשק כחבר צוות בקבוצת הייעוץ של פרופ' מייקל פורטר מאוניברסיטת הרווארד. הקבוצה פעלה לפיתוח אסטרטגיה תחרותית למזרח התיכון. בתקופה זו נמנה עם מייסדי "האיגוד הישראלי לעבודה מרחוק".
המכללה האקדמית להנדסה בראודה בכרמיאל
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנת 1998 הצטרף מהרשק למכללה האקדמית להנדסה בראודה בכרמיאל, תחילה כמרצה מן החוץ, ובהמשך כחבר סגל במחלקה להנדסת תעשייה וניהול בתפקידי הוראה ומחקר.
בין השנים 2003–2007 עמד מהרשק בראש המחלקה להנדסת תעשייה וניהול, ובמסגרת תפקידו ייסד את המרכז ליזמות ולחדשנות במכללה. בשנת 2008 קודם לדרגת פרופסור חבר במחלקה להנדסת תעשייה וניהול.
בשנת 2012 מונה מהרשק לנשיא המכללה האקדמית להנדסה בראודה, וכיהן בתפקיד זה עד יציאתו לגמלאות במרץ 2024. בתפקידו זה פעל להצבת ההשבחה של פריון התעשייה הישראלית בליבת הייעוד של המכללה. בשנת 2019 זכתה המכללה, יחד עם קבוצת תפן, במכרז משרד הכלכלה והתעשייה להקמת המכון הלאומי לייצור מתקדם,[1][2] ובמסגרת זו החלה המכללה לעסוק בקידום הפריון ושיפור כושר התחרות של התעשייה הישראלית באמצעות הטמעת חדשנות ותפישות הנדסיות מתקדמות, על פי תובנות המהפכה התעשייתית הרביעית (Industry 4.0).[3]
מאמציו כנשיא הושקעו ביישום עקרונות החינוך ההנדסי לעיצוב דמות המהנדס העתידי, באמצעות הסטת הדגש מהוראה עיונית-מדעית ללמידה פעילה ומוטת תכן. במקביל, הוביל מהלך מכללתי רוחבי להטמעת אוריינות דיגיטלית בקרב הסטודנטים באמצעות שילוב קורסי אלגוריתמיקה, בינה מלאכותית (AI) ונתוני עתק (BIG DATA) בכל תוכניות הלימוד.[4][5]
בנוסף, מהרשק פיתח והעצים את קשריה הבינלאומיים של המכללה - חילופי סטודנטים, חילופי מרצים וחילופי משלחות עם אוניברסיטאות באירופה, ארצות הברית וסין. מהרשק עצמו הוזמן לכנס בסין כ'מרצה מליאה' ב-Wenzhou University, בתאריך 24 באוקטובר 2018, בנושא Innovation and Entrepreneurship in Engineering Education, ובעקבות הרצאתו רואיין על ידי עורכי כתב העת Journal of World Education והופיע על עמוד השער של כתב עת זה.
המאבק לעצמאות המכללה
[עריכת קוד מקור | עריכה]זמן קצר לאחר מינויו, נוכח מהרשק כי רוב מכריע במוסדות המנהלים מוחזק בידי נציגי רשת אורט ישראל. מצב זה מנע פעילות עצמאית של המכללה ופגע בחופש האקדמי והמנהלי שלה.[6]
לאחר מאבק ממושך הצליח מהרשק, בעזרת המועצה להשכלה גבוהה, ולאחר שהנושא הגיע לדיון בוועדת החינוך של הכנסת,[7] ומבקר המדינה כתב דו"ח חד משמעי בעניין,[8] שהוביל, במאי 2022 לחתימת הסכם בין הצדדים.[9] על פי ההסכם, אשר קבל תוקף פסק-דין, הוסדר הממשל התאגידי במכללה כך שכל נציגי אורט התפטרו מהמוסדות המנהלים, והושגה הסכמה בסוגיות הכספיות והנדל"ניות שהיו במחלוקת בין שני הצדדים. כמו כן, הוסרה התיבה 'אורט' משמה של המכללה, אשר הפכה לעצמאית בפועל.[10][11]
הוראה ומחקר
[עריכת קוד מקור | עריכה]בנוסף לפעילותו במכללת בראודה, שימש מהרשק פרופסור אורח בשנים 2007–2009 לתוכניות תואר שני, באוניברסיטאות באירופה ובארצות הברית בנושאי גלובליזציה והסביבה העסקית.
מהרשק פרסם כ-50 מחקרים ופרסומים מדעיים בעיתונות מקצועית ובכנסים בינלאומיים.
פעילות ציבורית
[עריכת קוד מקור | עריכה]מהרשק הביע עמדותיו במאמרי דעה בעיתונות, בראיונות בערוצי הטלוויזיה וכן משתתף קבוע בפעילות ציבורית הקשורה בחינוך הנדסי, יזמות, ואקדמיה. במסגרת זו כיהן כחבר בוועדה הלאומית לבחינת החינוך הטכנולוגי מקצועי בישראל, שופט בתחרויות 'יזמים צעירים', חבר פאנל השיפוט בתחרויות 'מיזם השנה' של עמותת יוניסטרים, חבר פאנל השיפוט של ההאקתון הלאומי הרביעי, חבר בפורום לקידום החינוך ההנדסי (מיסודו של מוסד שמואל נאמן בטכניון), חבר ההנהלה המצומצמת של ור"מ (ועד ראשי המכללות האקדמיות) ועוד.
חיים אישיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]מהרשק נשוי לאדריכלית ד"ר דפנה מהרשק, אב לארבעה בנים וסב לשישה נכדים.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
אריה מהרשק, ברשת החברתית LinkedIn- אריה מהרשק, באתר ResearchGate
- אריה מהרשק, אתגר נוסף למהנדסי המחר, באתר גלובס, 3 באפריל 2016
- אריה מהרשק, גלגל השיניים (הדיגיטלי) של המאה ה-21 לא הגיע לישראל | דעה, באתר גלובס, 1 ביולי 2021
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ משרד הכלכלה והתעשיה, המכון הלאומי לייצור מתקדם יוצא לדרך, באתר משרד הכלכלה, 30.6.19
- ^ מערכת ניוז חיפה קריות, לראשונה בישראל: הושק בכרמיאל מרכז ידע וחדשנות לתעשייה הישראלית, באתר ניוז חיפה קריות, 5.9.23
- ^ גלגל השיניים של המאה ה-21 > המכללה האקדמית להנדסה בראודה בכרמיאל, באתר המכללה האקדמית להנדסה בראודה בכרמיאל
- ^
יפעת נחמני, מצפון תבוא הבשורה, באתר TheMarker, 31 באוגוסט 2023
- ^ שחר אמאנו,, המהפכה התעשייתית של האקדמית להנדסה בראודה בכרמיאל, באתר TheMarker, 29 בפברואר 2024
- ^ טלי חרותי-סובר, מאבקי שליטה באורט בראודה מאיימים על עתיד המכללה, באתר TheMarker, 19 ביוני 2014
- ^ ועדת החינוך, התרבות והספורט של הכנסת, פרוטוקול מס' 218, מישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט, יום שלישי, כ"ו בסיון התשע"ד (24 ביוני 2014), שעה 13:00, באתר פרוטוקול ועדת החינוך, התרבות והספורט של הכנסת, 24.6.14
- ^ מבקר המדינה, היבטים בפעולות המכללה האקדמית להנדסה אורט בראודה, באתר מבקר המדינה, 5.5.15
- ^ מערכת זהר הצפון, סוף הסכסוך: המכללה האקדמית להנדסה מתנתקת מרשת אורט, באתר זהר נט, 1.5.22
- ^ אחרי שנאבקו משפטית במשך שנים: הסכם חדש בין מכללת בראודה לרשת אורט, באתר זהר.נט, 2.11.21
- ^ מירב דוסטר, המהפכה הדיגיטלית: מחשוב בעוצמה אחרת, אוטומציה ורובוטיקה, באתר מאקו, 12 בינואר 2022
