לדלג לתוכן

אקציית האינטליגנציה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אקציית האינטליגנציה
תאריך ספטמבר 1939 עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום פולין עריכת הנתון בוויקינתונים
סוג תוכנית פעולה, רצח המוני עריכת הנתון בוויקינתונים
נשק נשק קל ומכונות ירייה
הרוגים 100,000 עריכת הנתון בוויקינתונים
מבצע משטרת הביטחון, קריפו, גסטפו עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

אקציית האינטליגנציה (בגרמנית: Intelligenzaktion:‏ הגיה בגרמנית: [ɪntɛliˈɡɛnt͡s.akˌt͡sjoːn]), או הירי ההמוני באנשי האינטליגנציה, הייתה סדרה של רציחות המוניות שביצעה גרמניה הנאצית נגד האינטליגנציה הפולנית (מורים, כמרים, רופאים, פקידות בכירה בדרג העירוני והמדיני וחברים בולטים אחרים בחברה הפולנית) בתחילת מלחמת העולם השנייה. הגרמנים ניהלו את המבצעים בהתאם לתוכניתם לגרמן (אנ') את האזורים המערביים של פולין הכבושה, לפני סיפוחם לרייך הגרמני.

ברצח ההמוני של האינטליגנציה הפולנית נרצחו 100,000 פולנים; בהיעלמות כפויה, כלאו הגרמנים והרגו את ראשי החברה הפולנית, שזוהו כאויבי הרייך עוד לפני המלחמה; הם נקברו בקברי אחים שנחפרו במקומות נידחים. [1] על מנת לעודד בריחת פולנים, הטילו הגרמנים טרור על האוכלוסייה, על ידי הוצאות להורג פומביות של אינטלקטואלים ומנהיגי קהילה נבחרים, בטרם גירשו את הפולנים ממערב פולין. חוליות המוות (אנ') של האיינזצגרופן וחברי יחידות הרצח המקומיות (שכונו ביופמיזם "יחידות הגנה של גרמנים אתניים", Volksdeutscher Selbstschutz), מיליציות המיעוט הגרמני, הצדיקו את מעשיהן בכך שמטרת עבודתן המשטרתית היא לסלק אנשים מסוכנים מבחינה פוליטית מהחברה הפולנית. [1]

רצח האינטליגנציה הפולנית הייתה צעד מרכזי לקראת יישום מבצע טננברג (אנ'), השמת שוטרים ובעלי תפקידים נאצים ממשטרת הביטחון (המורכבת מחברי קריפו וגסטפו) וחברי אס דה כדי לנהל את הכיבוש ולהקל את הגשמת תוכנית-האב למזרח, יישוב גרמנים בפולין.[2] מבין 100,000 האנשים שנהרגו באקצייה זו, כ-61,000 היו אנשי האינטליגנציה הפולנית, שהגרמנים ראו בהם יעדים פוליטיים על פי "ספר התביעה המיוחדת לפולין", ספר אשר חובר לפני תחילת המלחמה בספטמבר 1939.[3] אקציה זו התרחשה זמן קצר לאחר פלישת גרמניה הנאצית לפולין ב-1 בספטמבר 1939 ונמשכה מסתיו 1939 עד אביב 1940; הרצח ההמוני של האינטלקטואלים הפולנים נמשך בפעולות מבצע אה בה.[4]

מטרה

[עריכת קוד מקור | עריכה]
Sonderfahndungsbuch Polen - רשימות של 60,000 איש שהיו מטרת האקציה.
Sonderfahndungsbuch Polen - עמוד עם שמות באות G. הקיצור EK מייצג את יחידת המוות איינזצקומנדו, ו-EG מייצג את האיינזצגרופן.

אדולף היטלר הורה על רצח האינטליגנציה והאליטות החברתיות של פולין כדי למנוע מהן לארגן את הפולנים נגד הגרמנים הכובשים ולסכל את הכיבוש והקולוניזציה של המדינה. הרצח ההמוני היה אמור להתרחש לפני סיפוח פולין לרייך הגרמני הגדול:[5] "שוב, על הפיהרר לציין שלפולנים יכול להיות רק אדון אחד, והוא הגרמני; שני אדונים אינם יכולים ואסור להתקיים זה לצד זה; לכן יש לחסל את כל נציגי האינטליגנציה הפולנית. זה נשמע קשה, אבל כאלה הם חוקי החיים."[6] הגזענות הנאצית החשיבה את האליטות הפולניות כבעלות דם גרמני ככל הנראה, משום שסגנון המנהיגות הדינמית שלהן עמד בניגוד חיובי ל"פטליזם הסלאבי" של העם הרוסי;[7] אף על פי כן, השמדת מנהיגים לאומיים כאלה הייתה הכרחית, משום שהפטריוטיות שלהם וסמכותם המוסרית היו מונעות גרמניזציה מלאה של האוכלוסייה המשועבדת של פולין.[8]

יתרה מכך, באמצעות משרד מדיניות הגזע,[9] הילדים בעלי הערך הגזעי (בעלי המראה הארי) של האינטליגנציה הפולנית היו אמורים להיחטף לרייך, לצורך גרמניזציה;[5] האידאולוגיה הנאצית טענה כי תירבות (אקולטורציה) לא סלאבית כזו תמנע את תקומת האינטליגנציה הפולנית, ובכך תמנע את תחיית הלאומיות הפולנית בפולין שתעבור גרמניזציה.[7]

שיטה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

עם השגת השליטה בפולין, הגרמנים עצרו, כלאו והרגו כ-61,000 בני אדם כאויבי הרייך הגרמני. כולם זוהו כאינטליגנציה בכל עיר, עיירה וכפר. כל גבר ואישה היו רשומים ב"ספר התביעה המיוחדת - פולין" (Sonderfahndungsbuch Polen), שאזרחי פולין הגרמנים הנאמנים לגרמניה הנאצית ערכו לפני המלחמה עבור המשטרה הגרמנית, משטרת הביטחון והאס דה.

האיינזצגרופן ומיליציות ההגנה העצמית האתנית של המיעוט הגרמני בפולין היו אמורים להרוג את האינטליגנציה שזוהתה בספר התביעה המיוחדת – פולין. [10] מפקדי המיליציות הצבאיות למחצה ידעו שיהרגו אזרחים לא חמושים, ולכן חיזקו את המורל בעזרת הנחיות אידאולוגיות וגזעניות לחיילים-שוטרים, בהן נמסר שתפקידם הפוליטי בטיהור האתני של פולין - הוצאות להורג, פעולה נגד התקוממות, שיטור - יהיה יותר קשה מלחימה מול חיילים; כפי שציין מרטין בורמן בפגישה ב-2 באוקטובר 1940 בין היטלר להנס פרנק: [11] "על הפיהרר להדגיש, שוב, שלפולנים יש רק אדון אחד, והוא גרמני; לא יכולים להיות שני אדונים זה לצד זה, ואין הסכמה לכך, ומכאן, יש להרוג את כל נציגי האינטליגנציה הפולנית. . . . הגנרלגוברנמן הוא שמורה פולנית, מחנה עבודה פולני גדול.[12]

במסגרת תוכנית-האב למזרח, המטרה הפוליטית של אקציית האינטליגנציה הייתה השמדת האליטות של החברה הפולנית, שהנאצים הגדירו בהרחבה כשלאכטה (אצילים פולנים), אינטליגנציה, מורים, עובדים סוציאליים, שופטים, יוצאי צבא, כמרים, אנשי עסקים וכל גבר ואישה פולנים שלמדו בבית ספר תיכון וכך יכלו לספק מנהיגות לאומית שתתנגד לכיבוש הגרמני בפולין. [11]

פעולות אזוריות

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. אקציית האינטליגנציה בפומרניה (Intelligenzaktion Pommern), מבצע רצח המוני אזורי במחוז פומרניה: 23,000 פולנים נעצרו, נכלאו ונהרגו זמן קצר לאחר הזיהוי והמעצר. כדי להטיל אימה על האוכלוסייה הכללית, הגרמנים בחרו אזרחים בולטים, מבין האנשים שנעצרו, והוציאו אותם להורג בפומבי, כשהם משאירים את הגופות לראווה, כאזהרה רשמית מפני התנגדות לכיבוש הגרמני. [1]
  2. אקציית האינטליגנציה בפוזנן (Intelligenzaktion Posen), רצח המוני של 2,000 קורבנות בפוזנן.
  3. אקציית האינטליגנציה במזוביה (Intelligenzaktion Masovien), רצח המוני אזורי במחוז מזוביה, בשנים 1939 ו-1940, בו נרצחו 6,700 בני אדם מאוסטרולנקה, וישקוב, צ'חאנוב, ויסוקה מזובייצק וגיילצ'ין, ליד לומז'ה.
  4. אקציית האינטליגנציה בשלזיה (Intelligenzaktion Schlesien), רצח המוני אזורי במחוז שלזיה ב-1940; 2,000 פולנים נהרגו.
  5. אקציית האינטליגנציה בליצמנשטט, שמה הגרמני של לודז' (Intelligenzaktion Litzmannstadt), רצח המוני אזורי בלודז', 1939; 1,500 איש נהרגו.
  6. אקציית האינטליגנציה בקרקוב (Sonderaktion Krakau), מעצר המוני של אינטליגנציה, 183 פרופסורים מהאוניברסיטה היגלונית, אותם גירשו הגרמנים למחנה הריכוז זקסנהאוזן.
  7. האקציה השנייה של האינטליגנציה בקרקוב.
  8. אקציית האינטליגנציה בצ'נסטוכובה.
  9. אקציית האינטליגנציה בלובלין, רצח המוני אזורי בלובלין; 2,000 בני אדם נהרגו, רובם כמרים קתולים.
  10. אקציית האינטליגנציה, הפעם במחוז לודז' כולו.
  11. רצח המוני של האינטליגנציה בסטניסלבוב, אזור קרסי, טבח צ'ארני לאס ; 250–300 אקדמאים פולנים נהרגו.

מקורות

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • Lukas, Richard C. (2012). Forgotten Holocaust: The Poles Under German Occupation 1939-1944. Hippocrene Books. ISBN 9780781809016.
  • Meier, Anna (2008). Die Intelligenzaktion. Die Vernichtung der polnischen Oberschicht im Gau Danzig-Westpreußen. VDM Verlag Dr. Müller. ISBN 978-36-3904-721-9.
  • Szcześniak, Andrzej (2001). Generalplan Ost. Plan Zagłady Słowian. Radom: Polskie Wydawnictwo Encyklopedyczne. ISBN 83-88822-03-9.
  • Maria Wardzyńska, "Intelligenzaktion" na Warmii, Mazurach oraz Północnym Mazowszu. Główna Komisja Ścigania Zbrodni Przeciwko Narodowi Polskiemu. Biuletyn Instytutu Pamięci Narodowej nr. 12/1, 2003/2004, ss. 38-42. ceeol.com
  • Wardzyńska, Maria (2009). Był rok 1939. Operacja niemieckiej policji bezpieczeństwa w Polsce. Intelligenzaktion [The Year was 1939: Operation of German Security Police in Poland. Intelligenzaktion] (PDF) (בפולנית). Institute of National Remembrance. ISBN 978-83-7629-063-8. אורכב מ-המקור (PDF file) ב-29 בנובמבר 2014. נבדק ב-16 בנובמבר 2014. Oblicza się, że akcja „Inteligencja” pochłonęła ponad 100 tys. ofiar. Translation: It is estimated that Intelligenzaktion took the lives of 100,000 Poles. {{cite book}}: (עזרה)

ראו גם

[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ 1 2 3 Wardzyńska 2009, pp. 8-10, 295.
  2. ^ Prof.
  3. ^ Dr. Jan Moor-Jankowski, Holocaust of Non-Jewish Poles During WWII.
  4. ^ Tadeusz Piotrowski, Poland's Holocaust: ethnic strife, collaboration with occupying forces and genocide in the Second Republic, 1918-1947, McFarland, 1998, p. 25.
  5. ^ 1 2 International Military Tribunal at Nurnberg, Nazi Conspiracy and Aggression, Office of the United States Chief of Counsel For Prosecution of Axis Criminality.
  6. ^ Linda Jacobs Altman, Adolf Hitler: Evil Mastermind of the Holocaust, p. 111, (Google Books, snippet view) Enslow Publishers, ‏2005
  7. ^ 1 2 Richard C. Lukas, Did the Children Cry?
  8. ^ Northwestern University, Hitlers Plans for Eastern Europe www.dac.neu.edu 2012.
  9. ^ Roman Zbigniew Hrabar (1960). Hitlerowski rabunek dzieci polskich: Uprowadzanie i germanizowanie dzieci polskich w latach 1939-1945 (בפולנית). Śląski Instytut Naukowy w Katowicach, Katowice: Wydawnictwo Śląsk. p. 28.
  10. ^ Szcześniak 2001.
  11. ^ 1 2 Lukas 2012, p. 8.
  12. ^ Adamska, Jolanta; Sziling, Jan (2009). Man to man . . . : destruction of the Polish intelligentsia in the years 1939–1945. Vol. Catalogue for the exhibition commemorating the 70th anniversary of the destruction of the Royal Castle in Warsaw. Warsaw: Council for the Protection of Struggle and Martyrdom Sites (Rada Ochrony Pamięci Walk i Męczeństwa). p. 11.
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=אקציית_האינטליגנציה&oldid=40160305"