אנטישמיות בנורווגיה
לאנטישמיות בנורווגיה היסטוריה ענפה אשר הגיעה לשיא במהלך השואה. כמו כן היוותה נושא לשיחה בדיון הציבורי על הסכסוך הישראלי-פלסטיני. גם כיום, פעילות אנטישמית אינה נדירה בנורווגיה. דוגמת איורי קריקטורה כגון האיור של יהודי חרדי המשכתב את עשרת הדיברות כדי שיופיע שם "כן תרצח" (Thou shalt murder).
אלן דרשוביץ ביקר את נורווגיה באומרו כי: "כל היהודים שווים במדינה הזו שעושה כל שביכולתה כדי לעשות את חיי היהודים בה בלתי אפשריים".
נורווגיה היא המדינה הראשונה שלא מאפשרת ליהודים לבצע שחיטה כשרה, על ידי חיוב להמם (Stunning) את הבהמה לפני השחיטה.
בנורווגיה עדיין חיים כ-1,400 יהודים.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]בימי הביניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]הרפורמה והנאורות
[עריכת קוד מקור | עריכה]ב-1436 ו-1438 הודיע הארכיבישוף אסלק בולט (Aslak Bolt) כי מעתה אסור ליהודים לשמור שבת "כדי שהנוצרים לא ילמדו את דרכי היהודים". איסורים אלו מופיעים בספרות הנוצרית של אותה תקופה ובפרט ב-Diplomatarium Norvegicum.
בשנים 1538–1814, לאורך תקופת הממלכה של דנמרק-נורווגיה, יושמו חוקים והגבלות על פרקטיקה דתית ובמיוחד כנגד יהודים כדי לסייע לרפורמציה הפרוטסטנטית.
ב-1569 הורה פרדריק השני להישבע אמונים לעקרונות המרכזיים של הלותרניזם, כאשר סירוב לכך יגרור גירוש, נישול מוחלט מכל הנכסים, או הוצאה להורג. איסורים אלו הוסרו מהיהודים הספרדיים של אלטונה כאשר כריסטיאן הרביעי כבש את העיר.
כריסטיאן אף כתב מכתב ב-1619 ליהודי (אלברט דיוניס), המאפשר לו מעבר חופשי ללא הטרדות, וב-1630 הורשו כל היהודים שוכני גליקשטאדט לעבור בין מקומות בממלכה באופן חופשי.
במשך כמה מאות שנים השליטים היו בעלי יחס אמביוולנטי לסוחרים ובנקאים יהודים, שכן הם תרמו רבות לכלכלה המקומית, אך הוחלו עליהם הגבלות שונות כדי למזער את המעורבות שלהם בחיים הציבוריים בנורווגיה.
חלק מהיהודים (בעיקר ספרדים אך גם אשכנזים) קיבלו באופן פרטני אישורים המקנים להם אפשרות של "מעבר בטוח" בין ערים בממלכה. למרות זאת, היו נפוצים גם מקרים של גירוש וכליאה והטלת קנסות על יהודים שהחזיקו אישורים אלו.
קריאות לביטול הגירושים
[עריכת קוד מקור | עריכה]הקהילה היהודית מציינת בכל שנה את הנריק ורגלנד, שהיווה את הכוח העיקרי מאחורי הקריאות לביטול החרם על היהודים.
מדיניות הגירוש של יהודים שהיגרו הייתה למבוכה בקרב הנורווגים. הראשון שקרא לביטול המדיניות היה המשורר אנדראס מנץ' (Andreas Munch) ב-1836, אך היה זה ורגלנד שהוביל בנחישות את המערכה כנגדה.
מאורעות אנטישמים אחרי השואה
[עריכת קוד מקור | עריכה]באפריל 2007, כלל מרכז שמעון ויזנטל את נורווגיה כאחת המדינות שהיקף פעילות בהקשר לחקירתם והעמדתם לדין של פושעי מלחמה נאצים היה מועט מאוד יחסית. נורווגיה היא אחת משתי המדינות היחידות בעולם שאין אפשרות להעמיד בה לדין פושעי מלחמה נאצים, מכיוון שעל פשעים אלו כבר חל "חוק ההתיישנות".
תעשיית הקריקטורות האנטישמיות בעיתונות הנורווגית היא תופעה ענפה, כאשר הקריקטורות ממחזרות מוטיבים אנטי-יהודיים מסורתיים. מזכ"ל מפלגת העבודה הנורווגית בדימוס, הוקון לי (Haakon Lie), כתב באוטוביוגרפיה שלו: "מפלגת העבודה ניהלה התקפות חמורות נגד ישראל; היא השתמשה בקריקטורות של פין גראף, שהעלו מן האוב את האיורים האנטישמיים של דר שטירמר (Der Stürmer) מימי היטלר ושל הקרוקודיל במוסקבה". משרד החוץ הישראלי וארגונים הנלחמים באנטישמיות ובגזענות הגישו לא אחת את מחאותיהם לממשלת נורווגיה על ביטויים אנטישמיים בעיתונות הכתובה והמשודרת במדינה, אך זו לא פעלה כנגדם בטענת נייטרליות וחופש הביטוי.
לפי מחקר, שפורסם ב-2011, נמצא כי 33% מהסטודנטים היהודים באוסלו חוו סכנה פיזית או התעללות על בסיס גזעני בבית הספר לפחות פעמיים בחודש (פי 10 מאשר מוסלמים). הסקר מצא עוד כי 51% מהתלמידים אמרו כי "יהודי" ו"יהדות" הן מילים שליליות בהקשרן. בנוסף, 38% מהנורווגים ציינו, כי לדעתם ישראל "היא מדינה נאצית".
בראיון שהתקיים בשנת 2013 טען מהמט עלי שה, האימאם של המסגד הגדול בנורווגיה, כי "ברור שהיהודים הם אלו שמסיתים את דעת הקהל הנוצרית נגד מוסלמים", וכי "הפחד שהיהודים נטעו באחרים הוא הגורם שמסביר את היחסים בין יהודים למוסלמים וגם את השואה". עוד אמר כי "היהודים שולטים בתקשורת ומסיתים נגד מוסלמים ... למה הגרמנים הרגו אותם? הם גורמים לאנשים לפחד, היהודים אינם עם פשוט".
ב-12 במאי 2017 איגוד העובדים הגדול בנורווגיה קרא להטיל חרם מוחלט על ישראל. באספת הקונפדרציה הנורווגית של האיגודים המקצועיים, הידועה בראשי התיבות LO, מאה תשעים ושלושה נציגי הוועדה הצביעו בעד ההחלטה ואילו מאה ושבעה עשר התנגדו לה. ההחלטה מתייחסת לחרם כלכלי, תרבותי ואקדמי. דבר דומה קרה גם בשנת 2013, כאשר ארגון ה-LO קרא להחרים מוסדות ישראליים שונים, ביניהם ההסתדרות, ועסקים "המרוויחים מכיבוש אדמה פלסטינית". לאחר קבלת החלטת האיגוד דובר מממשלת נורווגיה אמר, שההחלטה אינה מייצגת את העמדה הרשמית של נורווגיה, ושהממשלה מתנגדת להחלטה.[1]
בשנת 2023, לאחר טבח השבעה באוקטובר ובעקבות האנטישמיות העולמית שעלתה בעקבותיו ולאחריו[2], 32 נציגים נגד אנטישמיות של מדינות מערביות, ביניהן ארצות הברית, בריטניה, גרמניה, צרפת ושוודיה חתמו על הצהרה המכירה בעליית האנטישמיות בעולם המערבי, מגנה אותה וקוראת לפעולות כנגדה על ידי מדינות וחברות של רשתות חברתיות, כאשר נורווגיה היא היחידה שסירבה לחתום על הגינוי לאנטישמיות, בהתאם לאמירת שר החוץ הנורווגי כי אזרחי נורווגיה היהודים מרגישים חוסר ביטחון בגלל פעולות ישראל בעזה.[3].
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
