אנה קארינה

אנה קארינה
לידה	22 בספטמבר 1940; פרדריקסברג, דנמרק
פטירה	14 בדצמבר 2019 (בגיל 79); הרובע הארבעה-עשר של פריז, פריז, צרפת
מקום קבורה	פר לשז
שם במה	Anna Karina
שם לידה	Hanne Karin Bayer
מדינה	דנמרק; צרפת
תקופת הפעילות	1959–2019 (כ־60 שנה)
בן או בת זוג	דניאל דובאל (1978–1981); ז'אן-לוק גודאר (1961, 1961–1968); דניס ברי (1982–2019); פייר פבריי (1968–1974) ;
פרסים והוקרה	פרס בודיל לשם כבוד (2016); אבירה בלגיון הצרפתי (14 באפריל 2017); דוב הכסף לשחקנית הטובה ביותר (1961); מפקד מסדר האמנויות והספרות (15 בפברואר 1996) ;
	פרופיל ב-IMDb

אנה קארינה (בדנית: Anna Karina‏; 22 בספטמבר 1940 – 14 בדצמבר 2019) הייתה שחקנית קולנוע, במאית ותסריטאית דנית, אשר פעלה במהלך מרבית הקריירה הקולנועית שלה בצרפת.

קארינה הייתה ידועה בעיקר בשל שיתופי הפעולה שלה עם הבמאי הצרפתי ז'אן-לוק גודאר, מחלוצי הגל הצרפתי החדש. כמה משיתופי הפעולה הידועים ביותר עמו, הם הסרטים "החייל הקטן" (1960), "אישה היא אישה" (1961), "לחיות את חייה" (1962), ו"אלפאוויל" (1965). עבור תפקידה בסרט "אישה היא אישה", זכתה קארינה בפרס השחקנית הטובה ביותר בפסטיבל הסרטים הבינלאומי בברלין.

קורות חייה

קארינה נולדה כאנה קארין בלארק באייר. אמה הייתה בעלת חנות הלבשה, ואביה היה קברניט של ספינה, אשר עזב את המשפחה שנה לאחר הולדתה. היא חיה עם סבה וסבתה במשך שלוש שנים, עד הגיעה לגיל 4, אז עברה להתגורר אצל משפחה אומנת. כילדה הרבתה לברוח מהבית. היא החלה את הקריירה שלה בדנמרק, כאשר שרה בקברטים ודגמנה לפרסומות. בגיל 14 הופיעה בסרט דני קצר, שזיכה אותה בפרס בפסטיבל הקולנוע בקאן. היא למדה ריקוד וציור בדנמרק, ובמשך תקופה מסוימת אף מכרה כמה מציוריה על מנת להתפרנס. ב-1958, לאחר מריבה עם אמה, היא נסעה בטרמפים לפריז, שם השתקעה.

קריירה

הדוגמנות וההיכרות עם גודאר

קארינה הייתה בת 17 כאשר עברה לפריז, חסרת כל וללא ידיעת השפה הצרפתית. כשישבה באחד הימים בבית הקפה "Les Deux Magots", ניגשה אליה אישה ממשרד פרסום אשר ביקשה לצלם אותה. בעקבות המפגש הפכה קארינה לדוגמנית מצליחה, ובמסגרת עבודתה פגשה בין היתר את מעצבי האופנה פייר קרדן וקוקו שאנל. שאנל עזרה לה במציאת שמה המקצועי – אנה קארינה.

הופעתה הראשונה בקולנוע, עליה לא קיבלה קרדיט, הייתה בשנת 1959, עת שובצה פרסומת לסבונים בה השתתפה בסרט של גי דבור (Guy Debord). ז'אן-לוק גודאר, שהיה אז מבקר קולנוע עבור מחברות הקולנוע, ראה לראשונה את קארינה בסדרת פרסומות עבור חברת פלמוליב, בהן היא מכוסה בקצף באמבטיה. גודאר ביקש ללהק את קארינה לסרט "עד כלות הנשימה"; הוא הציע לה תפקיד קטן בסרט, אך היא סירבה כאשר נודע לה כי הסרט יכלול סצנות עירום. גודאר שאל אותה כיצד בכל זאת לקחה חלק בפרסומות של פלמוליב בהן הופיעה בעירום, והיא השיבה: "השתגעת? בפרסומות לבשתי בגד ים, קצף האמבט כיסה אותי עד צווארי. היה זה בדמיונך בלבד שאני עירומה".^[1] בסופו של דבר, הדמות אותה ייעד גודאר לקארינה לא נכנסה לסרטו, אך כעבור שנה הציע גודאר לקארינה תפקיד אחר, בסרטו "החייל הקטן" (1960). קארינה, שהייתה בת פחות מ-21, נדרשה לשכנע את אמה שבדנמרק לחתום עבורה על החוזה.

קריירת הקולנוע

בשנת 1961 זכתה בפרס השחקנית הטובה ביותר בפסטיבל הקולנוע בברלין, בעבור משחקה כאנג'לה בסרטו של גודאר "אישה היא אישה".^[2]

קריירת המשחק שלה לא הייתה מוגבלת רק עבור סרטיו של גודאר, והיא נענתה לשיתופי פעולה מוצלחים עם במאים גדולים אחרים. תפקידה בסרט הנזירה ("La Religieuse"), משנת 1966, שבוים על ידי הבמאי ז'אק ריווט, נחשב עבור רבים לפסגת הקריירה שלה כשחקנית. היא השתתפה גם בסרטו של הבמאי לוקינו ויסקונטי, "Lo Straniero", משנת 1967.

ב-1969 שיחקה בסרט "לפני בוא החורף" לצידו של חיים טופול.

סרטים נוספים בהם שיחקה הם סרטו של הבמאי ג'ורג' קיוקור "Justine" משנת 1969, סרטו של טוני ריצ'רדסון "Laughter in the Dark" משנת 1969, סרטו של כריסטיאן דה שאלון "L'Alliance" משנת 1970, סרטו של פרנקו ברוסאטי "Bread and Chocolate" משנת 1973, וסרטו של ריינר ורנר פאסבינדר "Chinese Roulette" משנת 1976.

בשנת 1972 הקימה חברת הפקות בשם "ראסקה" ("Raska"), עבור סרטה "Vivre Ensemble", אותו ביימה, ובו גם שיחקה. הסרט יצא לאקרנים בשנת 1973. ב-1987 היא שיחקה בסרט "שיר אחרון" ("Last Song"), אותו גם כתבה.

ב-1995 הופיעה בתפקיד משני בסרטו של הבמאי ז'אק ריווט "Haut, Bas, Fragile". בשנת 2003 שרה קארינה בסרט "האמת אודות צ'ארלי". בשנת 2007 כתבה, ביימה וכיכבה בסרט המסע המוזיקלי "ויקטוריה", ("Victoria")‏ שצולם בקנדה.

קריירת התיאטרון

קארינה הופיעה גם על בימות התיאטרון. היא הופיעה בגרסתו של ז'אק ריווט ל-"La Religieuse, Pour Lucrece, Toi et Tes Nuages", במחזה של פרנסואז סאגאן "Il Fait Beau Jour et Nuit and", ובמחזה של אינגמר ברגמן "אחרי החזרה".

קריירת השירה

בסוף שנות ה-60 זכתה להכרה כזמרת בעקבות שני להיטים אותם ביצעה: "Sous le soleil exactement", ו-"Roller Girl" של הזמר סרז' גינסבורג. שני השירים נלקחו מ"אנה", קומדיה מוזיקלית טלוויזיונית משנת 1967, בבימויו של פייר קורלניק, שבה היא שרה שבעה שירים לצד סרז' גינסבורג והשחקן ז'אן-קלוד בריאל (Jean-Claude Brialy). לאחר הופעתה בקומדיה "אנה", הקליטה עם הזמר פיליפ קתרין את האלבום "Une histoire d'amour", שבעקבותיו יצאה לסיבוב הופעות.

בשנת 2005 היא הוציאה את האלבום "Chansons de films", המכיל אוסף שירים מסרטים.

קריירת הספרות

קארינה כתבה ארבעה רומנים: "Jusqu'au bout du hasard", "On n'achète pas le soleil", "Golden City", "Vivre ensemble".

חייה האישיים

קארינה וגודאר נישאו ב-3 במרץ 1961, במהלך צילומי הסרט "אישה היא אישה", והתגרשו בשנת 1965. לאחר גירושיה מגודאר, נישאה לתסריטאי-שחקן פייר פבריי (1968–1973), לאחר מכן נישאה לבמאי-שחקן דניאל דובאל (1978–1981), ולאחר מכן לבמאי דניס ברי (1982–1994).

נפטרה בפריז ממחלת הסרטן ב-14 בדצמבר 2019.^[3]