אנה פופסטפנובה
לידה |
16 ביולי 1915 ממלכת בולגריה |
---|---|
פטירה |
17 ביוני 1983 (בגיל 67) הרפובליקה העממית של בולגריה |
מדינה | בולגריה |
מקצוע | שחקנית |
מידע חסידת אומות העולם | |
פרסים והוקרה | חסידת אומות העולם (21 באפריל 1983) |
קישורים חיצוניים | |
יד ושם | אנה פופסטפנובה |
אנה גיאורגייבה דמיאנובה פופסטפנובה (בבולגרית: Анна Георгиева Дамянова Попстефанова; 16 ביולי 1915, מאקוצובו, ממלכת בולגריה – 17 ביוני 1983, הרפובליקה העממית של בולגריה) היא חסידת אומות העולם בשל השתתפותה בהצלתה של משפחת קאריו מסקופיה מגירוש למחנה ההשמדה טרבלינקה.
סיפור ההצלה
[עריכת קוד מקור | עריכה]נולדה בכפר מאקוצובו בבולגריה למשפחת חקלאים. אביה, גיאורגי דמיאנוב יוטוב היה חבר במפלגת האיכרים של בולגריה ומקורבו של אלכסנדר סטמבוליסקי. בשלהי מלחמת העולם הראשונה נמנה עם ראשי כוחות המורדים במלך פרדיננד הראשון, אשר הקימו את "הרפובליקה של ראדומיר". הוא נתפס ונדון למוות, אך מאוחר יותר זכה לחנינה. ב-1923, במהלך ההפיכה שהובילה להדחתו ולרציחתו של ראש הממשלה אלכסנדר סטמבוליסקי, נתפס גיאורגי דמיאנוב והוצא להורג. אימה של אנה, יוֹרְדָאנָה דמיאנובה נעצרה ונכלאה בעוון מתן מסתור לבעלה המורד.[1]
במהלך שנות ה-30 נישאה אנה לסטפן פופסטפנוב, קצין משטרה אשר סייע למשפחתה. לאחר הפלישה ליוגוסלביה נמסרו שטחי מקדוניה הווארדארית לחזקת בולגריה, וסטפן פופסטפנוב נשלח לסקופיה וכיהן כמפקד תחנת משטרה. אנה הייתה שחקנית תיאטרון והועסקה בתיאטרון הלאומי בסקופיה.[1] במרץ 1943 נתנו בני משפחת פופסטפנוב מחסה למשפחת קאריו שעתידה הייתה להיות מגורשת למחנה ההשמדה טרבלינקה. בהמשך, בגבור הסכנה, מילטה אנה פופסטפנובה את משפחת קאריו לביתה של אנה סרצ'אג'ייבה חברתה לעבודה, ושם שהו במחסה עד שמולטו באמצעות מסמכים מזויפים לאלבניה. ב-1944, לאחר הפיכת חזית המולדת של בולגריה הוצא סטפן פופסטפנוב להורג. בהמשך, נישאה אנה בשנית. ב-21 באפריל 1983 העניק ארגון יד ושם את עיטור חסיד אומות העולם לאנה פופסטפנובה.[2]
ביוני 1983 הלכה אנה פופסטפנובה לעולמה, לאחר התמודדות ארוכה עם מחלת הסרטן.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אנה פופסטפנובה, באתר יד ושם (באנגלית)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ 1 2 אנה פופסטפנובה החביאה בביתה שלוש משפחות יהודיות, באתר alef-bg.org (בבולגרית).
- ^ אנה פופסטפנובה, באתר יד ושם (באנגלית).