אנה מרי האויט
 | |
| לידה |
15 בינואר 1824 נוטינגהאם, הממלכה המאוחדת  |
|---|---|
| פטירה |
23 ביולי 1884 (בגיל 60) דיטנהיים, איטליה |
| תחום יצירה |
ציור |
| זרם באמנות |
האחווה הפרה-רפאליטית |
| בן או בת זוג |
אלאריק אלפרד ווטס |
  | |
אנה מרי האויט (באנגלית: Anna Mary Howitt; 15 בינואר 1824 – 23 ביולי 1884) הייתה ציירת, סופרת, ספיריטואליסטית ופמיניסטית בריטית פרה-רפאליטית.[1]
אמנית ופמיניסטית
[עריכת קוד מקור | עריכה]אנה מרי האויט נולדה בנוטינגהאם כילדה הבכורה שנותרה בחיים של הסופרים והמוציאים לאור הקווייקרים ויליאם האויט (1792–1879) ומרי בותם (1799–1888), אך בילתה חלק ניכר מילדותה בעיירה בסארי. המשפחה עברה להיידלברג כשהאויט היה נערה, מכיוון שלדעתם גרמניה הציעה אפשרויות חינוכיות טובות יותר. האויט הפגינה כישרון ציור מוקדם ונכנסה לאקדמיה לאמנות בלונדון ב-1846, שם בני דורה כללו את ויליאם הולמן האנט, דנטה גבריאל רוזטי ותומאס וולנר. בשנת 1847 היא איירה את ספרה של אמה "שנת הילדים".[2]
ב-1850 ליוותה האויט את עמיתתה האמנית ג'יין בנהאם למינכן, שם למדה אצל וילהלם פון קולבאך. היא החלה לפרסם "חוויות סטודנטית לאמנות במינכן", שהופיעו כסיפורים עם איורים משלה ב"אילוסטרייטד מגזין אוף ארט" (1853–1854).
על הספר שהופיע בעקבות הסדרה, כתב ה"ניו יורק טיימס" (11 במאי 1854) "הספר מתאר ברצינות יפה ובפשטות נאיבית את החיים הגרמניים, ויש להם השפעה על הקורא. זו אחת מאותן יצירות שטופות שמש המותירות אחריהן שובל אור בזיכרון של הקורא".[3]
הקבוצה הקרובה יותר שלה כללה את הפמיניסטיות של לנגהם פלייס, ובמיוחד את חברתה הקרובה האמנית ברברה בודישון. האויט עשתה את הופעת הבכורה שלה בתערוכה במכון הלאומי לאמנויות יפות ב-1854 עם ציור בהשראת "פאוסט" של גתה. הציור שלה "הנטושה" (1855) היה יוצא דופן בהציגו אישה ששקעה לזנות.
ב-1856 היא עזרה לברברה בודישון לאסוף חתימות לעצומה שתוביל לחוק רכוש נשים נשואות משנת 1870.
דיווחים משפחתיים מתעדים את מצוקתה בגלל הביקורת מצד ג'ון ראסקין על הציור השאפתני שלה "בואדיצ'ה", שגם נדחה על ידי האקדמיה המלכותית. ייתכן והם תרמו לעזיבתה את עולם האמנות המקצועי. אבל הדיווח שלה, שפורסם תחת שם בדוי בספר "החוויות הרוחניות שלי" (1857), מזכיר אירוע נוירולוגי שעברה, כנראה תחילתה של אפילפסיה כגורם לנטישת הציור.
סופרת וספיריטואליסט
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנת 1859 התחתנה האויט עם חבר ילדות ועמית אלאריק אלפרד ווטס. מאוחר יותר עברו בני הזוג לצ'לסי, לביתו של דנטה גבריאל רוזטי. האויט המשיכה לפרסם באופן קבוע, לרוב בעיתונות הספיריטואליסטית. יחד עם בעלה היא כתבה כמה ספרים, אחד מהם "חלוצי הרפורמציה הרוחנית" (1883) שכלל פרטים ביוגרפיים של המשורר הגרמני יוסטינוס קרנר ושל אביה ויליאם האויט. היא נשארה קרובה לאחיה, אלפרד ויליאם האויט שהיגר לאוסטרליה, שם הפך לחוקר ואנתרופולוג. בהיותה סוכנת שלו באנגליה, היא קנתה לו ציוד, בדקה טקסטים שכתב ושמרה על קשרים אקדמיים בשמו.[4]
האויט היוותה השראה לאמנית ג'ורג'יאנה הוטון. עם העניין הציבורי המתרחב באמנים מונעי רוחניות כמו אמה קונץ והילמה אפ קלינט, הרישומים של האויט זוכים לתשומת לב אקדמית רבה יותר.
אנה מרי האויט מתה מדיפתריה ב-1884.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ Glimpses of a Brighter Land (London, Baillière, Tindall, and Cox, 1871).
- ^ Mary Botham Howitt; Anna Mary Howitt (1847). The Children's Year. Longman, Brown, Green, and Longmans. pp. 3
- ^ הכתבה בניו-יורק טיימס
- ^ Mary Howitt Walker (1971), Come Wind, Come Weather; a Biography of Alfred Howitt, Melbourne University Press