אנדריה מוהורוביצ'יץ'
 | |
| לידה |
23 בינואר 1857 וולוסקו, קרואטיה  |
|---|---|
| פטירה |
18 בדצמבר 1936 (בגיל 79) זאגרב, ממלכת יוגוסלביה |
| ענף מדעי | סייסמולוגיה |
| מקום מגורים | קרואטיה |
| מקום קבורה |
בית הקברות מירוגוי |
| מקום לימודים |
אוניברסיטת קארל בפראג |
| מוסדות |
אוניברסיטת זאגרב |
| צאצאים |
Stjepan Mohorovičić |
| תרומות עיקריות | |
| תחום אי הרציפות מוהורוביצ'יץ' אשר סייע בהבנת מבנה כדור הארץ באמצעות התנהגותם של גלים סייסמיים | |
  | |
אנדריה מוהורוביצ'יץ (בקרואטית: Andrija Mohorovičić; 23 בינואר 1857 – 18 בדצמבר 1936), מטאורולוג וסייסמולוג קרואטי נודע, בעיקר בזכות תחום אי הרציפות מוהורוביצ'יץ' שנקרא על שמו, או בקיצור: אי הרציפות מוהו.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]אנדריה מוהורוביצ'יץ' נולד ברובע וולוסקו באופטיה שבקרואטיה, שם עבד אביו - אנדריה אף הוא – כנפח ויצרן עוגנים. אנדריה הצעיר עצמו אהב את הים, ולימים נשא את סילביה ורני (Silvija Verni), בתו של קברניט. לזוג נולדו ארבעה ילדים.
לימודים והוראה
[עריכת קוד מקור | עריכה]מוהורוביצ'יץ' קיבל את השכלתו היסודית בעיר הולדתו, והמשיך את לימודיו בגימנסיום של העיר השכנה, רייקה. בשנת 1875 החל ללמוד מתמטיקה ופיזיקה בפקולטה לפילוסופיה באוניברסיטת קארל בפראג, ואחד ממוריו היה הפיזיקאי המפורסם ארנסט מאך.
עם תום לימודיו החל מוהורוביצ'יץ' לעסוק בהוראה, תחילה בגימנסיום של זאגרב (1879–1880) ואחר כך בבית ספר תיכון באוסייק. בשנים 1882–1891 לימד בבית הספר הימי המלכותי בבאקאר ליד רייקה, משרה שהייתה חיונית להמשך הקריירה המדעית שלו. משנת 1893 ועד 1918 לימד גאופיזיקה ואסטרונומיה בפקולטה לפילוסופיה באוניברסיטת זאגרב. בשנת 1898 התקבל מוהורוביצ'יץ' כמרצה-חבר באקדמיה הקרואטית למדעים ואמנויות בזאגרב וב-1910 קיבל תואר פרופסור.
מטאורולוגיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]בהיותו מורה בבאקאר התוודע מוהורוביצ'יץ' לראשונה למקצוע המטאורולוגיה וב-1887 אף הקים תחנה מטאורולוגית מקומית. הוא החל לקיים תצפיות שיטתיות, מדידות וניתוחים, והמציא ובנה מכשירים למדידת מהירותם האופקית והאנכית של עננים. שנה לאחר שהועבר, לבקשתו, לבית ספר תיכון בזאגרב התמנה מוהורוביצ'יץ' לראש המצפה המטאורולוגי בגריץ' (Grič), שם הקים שירות מטאורולוגי אשר שירת את כל קרואטיה.
ב-31 במרץ 1892 היה מוהורוביצ'יץ' עד לתופעה מטאורולוגית יוצאת דופן בארצו: טורנדו בעיר נובסקה (Novska) אשר הרים קרון רכבת במשקל 13 טונות ובו 50 נוסעים והשליך אותו למרחק של 30 מטר. טורנדו נוסף ראה ליד צ'אזמה (Čazma) ב-1892. המידע שצבר בתצפיותיו היה הבסיס לעבודת הדוקטורט שהגיש בשנת 1893 לאוניברסיטה של זאגרב: "על תצפיות של עננים – המחזור היומי והשנתי בבאקאר.
ב-1901 כתב מוהורוביצ'יץ' את המאמר האחרון שלו במטאורולוגיה, אשר דן בירידת הטמפרטורה עם העלייה לגובה האטמוספירה, וב-1907 את "הוראות לתצפית על משקעים בקרואטיה וסלאבוניה".
סייסמולוגיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]
ב-8 באוקטובר 1909 התרחשה רעידת אדמה שהמוקד שלה היה באזור פוקופליה (Pokuplije), כ-40 קילומטרים דרומית-מזרחית לזאגרב. מספר סייסמוגרפים שהותקנו לפני רעידת האדמה סיפקו נתונים רבי ערך לתגליותיו. הוא הסיק שכאשר גלים סייסמיים פוגעים בגבול מעבר בין סוגי חומר שונים, הם מוחזרים ונשברים כמו אור הפוגע במנסרה. כן גילה, שכאשר מתרחשת רעידת אדמה עוברים שני סוגי גלים – אורכיים ורוחביים - דרך חלקים בכדור הארץ במהירויות שונות.
מניתוח הנתונים שהתקבלו מכמה נקודות תצפית הסיק מוהורוביצ'יץ' שכדור הארץ בנוי משכבות שונות סביב ליבה פנימית. הוא היה המדען הראשון שקבע - על בסיס הנתונים הסייסמיים והתנהגות הגלים הסייסמיים - את אי הרציפות שמפרידה בין קרום כדור הארץ לבין המעטפת. על פי מוהורוביצ'יץ', רק מבנה שכבתי יכול היה להסביר את תוצאות תצפיותיו, לפיהן קיימים עומקים שונים בהם גלים סייסמיים משנים מהירות, וכי ישנם הבדלים בהרכב הכימי בין סלעים בקרום ובין סלעי המעטפת. מהנתונים שאסף העריך מוהורוביצ'יץ' כי עובי השכבה העליונה – הקרום - הוא 54 ק"מ. כיום ידוע כי עובי הקרום 5–9 ק"מ מתחת לקרקעית האוקיינוסים, ו-25–60 ק"מ מתחת ליבשות, הנישאות על גבי לוחות טקטוניים. עומקים אלה נקראים תחום אי הרציפות מוהורוביצ'יץ', או, בשל הקושי בהגיית שמו על ידי מי שאיננו קרואטי – '"מוהו'". מחקרים מאוחרים יותר של פנים כדור הארץ אישרו את קיום אי רציפות זו מתחת לכל היבשות והאוקיינוסים.
מורשתו של מוהורוביצ'יץ'
[עריכת קוד מקור | עריכה]מחשבותיו ורעיונותיו של אנדריה מוהורוביצ'יץ' היו מלאי חזון, והובנו במלואם רק שנים רבות לאחר מכן בעקבות תצפיות מפורטות: השפעת רעידות אדמה על מבנים, רעידות אדמה עמוקות מוקד, מיקום מוקדי רעידות אדמה, מודלים של כדור הארץ, ניצול אנרגיית הרוח, מיגון מפני ברד והיבטים אחרים של גוף הידע הנקרא מדעי כדור הארץ.
מוהורוביצ'יץ' פרש בשנת 1921 ונחשב לאחד ממדעני כדור הארץ החשובים במאה ה-20. על שמו קרויים:
- מכתש בקוטר 77 ק"מ בצדו הרחוק של הירח
- האסטרואיד 8422 מוהורוביצ'יץ', בעל מחזור של 5 שנים ו-38 ימים
- אוניית בית ספר של הצי הקרואטי
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- אנדריה מוהורוביצ'יץ', באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- אנדריה מוהורוביצ'יץ', באתר "Find a Grave" (באנגלית)
| בקרת זהויות |
|
|---|