אנדרו באטלר

אנדרו באטלר
Andrew Butler
לידה	18 בנובמבר 1796; אדג'פילד, קרוליינה הדרומית, ארצות הברית
פטירה	25 במאי 1857 (בגיל 60); אדג'פילד, קרוליינה הדרומית, ארצות הברית
מדינה	ארצות הברית
השכלה	אוניברסיטת דרום קרולינה; Pine Bluff High School ;
מפלגה	המפלגה הדמוקרטית
	4 בדצמבר 1846 – 4 במרץ 1847; (91 ימים)
	→ ג'ורג' מקדאפי
	4 במרץ 1847 – 4 במרץ 1849; (שנתיים)
	4 במרץ 1849 – 4 במרץ 1851; (שנתיים)
	4 במרץ 1851 – 4 במרץ 1853; (שנתיים)
	4 במרץ 1853 – 4 במרץ 1855; (שנתיים)
	4 במרץ 1855 – 4 במרץ 1857; (שנתיים)
	4 במרץ 1857 – 25 במאי 1857; (83 ימים)
	ג'יימס הנרי המונד ←

אנדרו פיקנס באטלר (באנגלית: Andrew Pickens Butler‏; 18 בנובמבר 1796 – 25 במאי 1857) היה עורך דין, בעל עבדים וחבר הסנאט של ארצות הברית מקרוליינה הדרומית, שניסח את חוק קנזס נברסקה עם הסנאטור סטיבן דאגלס מאילינוי.^[1]

בשנת 1856, הסנאטור תומך ביטול העבדות צ'ארלס סאמנר נשא נאום שבו העליב את דמותו של באטלר. בתגובה, פרסטון ברוקס, בן דודו הראשון של באטלר, הכה את סאמנר במליאת הסנאט, וכמעט הרג אותו.

ביוגרפיה

ראשית חייו

באטלר נולד ב-18 בנובמבר 1796 באדג'פילד, קרוליינה הדרומית, והיה בנם של ויליאם באטלר ובית'לנד באטלר (1764–1853). ראשית השכלתו הייתה באקדמיית וילינגטון של מוזס ואדל. הוא סיים את לימודיו במכללת קרוליינה הדרומית (כיום אוניברסיטת קרוליינה הדרומית) והתקבל ללשכת עורכי הדין בקרוליינה הדרומית בשנת 1818.

קריירה פוליטית

באטלר נבחר כאיש צעיר לבית הנבחרים של קרוליינה הדרומית, ובשנת 1824 נבחר לסנאט של קרוליינה הדרומית. הוא כיהן שתי כהונות וחלק מכהונה שלישית בסנאט של המדינה לפני שמונה לשופט בית המשפט המחוזי ב-1833. בשנת 1835, באטלר מונה לשופט בית המשפט של קרוליינה הדרומית לתביעות נפוצות.

הסנאט האמריקאי

באטלר מונה למושב הסנאט של ארצות הברית בשנת 1846 כדמוקרט התומך בזכויות המדינות ולאחר מכן נבחר להשלים את כהונתו ב-1849. הוא נבחר מחדש על ידי בית המחוקקים של קרוליינה הדרומית לכהונה מלאה ב-1848 ושוב נבחר מחדש ב-1854. הוא כיהן בסנאט למשך שארית חייו והיה יושב ראש ועדת המשפט של הסנאט במהלך חלק ניכר מתקופת כהונתו.

באטלר היה תומך נלהב של העבדות. הוא ניסח יחד עם סטיבן א. דאגלס את חוק קנזס נברסקה משנת 1854. חוק זה סיפק התרחבות מערבה, אך כדי לזכות בתמיכת הדרום, הוא ביטל את הפשרה של 1820 בכך שקבע שכל טריטוריה שמבקשת להצטרף לאיחוד תוכל לקבוע בבחירות עצמאיות האם להתיר את העבדות.

הקריירה של באטלר בסנאט ידועה באירוע שבו הוא לא נכח. הסנאטור צ'ארלס סאמנר ממסצ'וסטס, במהלך נאומו "הפשע נגד קנזס" במאי 1856, השפיל את קרוליינה הדרומית ופגע בבאטלר באופן אישי במונחים שנחשבים חורגים מהתקינות הפרלמנטרית. סאמנר השווה את באטלר לדון קישוט ואמר כי באטלר: "בחר במאהבת שנדר לה את נדריו, ושהיא, על אף שהיא מכוערת בעיני אחרים, תמיד יפה בעיניו; על אף שהיא מזוהמת בעיני העולם, היא טהורה בעיניו. אני מתכוון לזונה, העבדות." הסנאטור סטיבן דאגלס, שגם הוא היה מושא לביקורת במהלך הנאום, אמר לעמית בזמן שסאמנר נאם ש"הטיפש הארור הזה [סאמנר] הולך לגרום לעצמו לספוג ירייה על ידי איזה טיפש ארור אחר".

חבר הקונגרס מקרוליינה הדרומית, פרסטון ברוקס, בן דודו הראשון של באטלר, ראה בנאומו של סאמנר מתקפה על כבוד המשפחה שלו. יומיים לאחר הנאום, ברוקס הכה באכזריות את סאמנר במליאת הסנאט עם מקל הליכה, בעוד עמיתו מקרוליינה הדרומית לורנס קייט הניף אקדח כדי למנוע מסנאטורים אחרים להתערב, אפילו כשסאמנר שכב חסר הגנה על הרצפה וברוקס המשיך להכות אותו. מאוחר יותר העיר באטלר שאם היה נוכח במהלך הנאום, הוא היה קורא לסאמנר לסדר, בתקווה למנוע פגיעה נוספת.

מותו

מותו של באטלר באדג'פילד, קרוליינה הדרומית ב-25 במאי 1857 בגיל 60 יוחס לבצקת. הוא נקבר בבית הקברות של משפחת באטלר ליד סלודה.^[2]

מורשתו

מחוז באטלר, קנזס נקרא על שמו. אחיו ויליאם באטלר ואחיינו מת'יו באטלר כיהנו גם הם כחברי הקונגרס של ארצות הברית.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא אנדרו באטלר בוויקישיתוף

אנדרו באטלר, באתר המדריך הביוגרפי של הקונגרס של ארצות הברית (באנגלית)
אנדרו באטלר, באתר "Find a Grave" (באנגלית)

הערות שוליים

^ Weil, Julie Zauzmer (10 בינואר 2022). "More than 1,800 congressmen once enslaved Black people. This is who they were, and how they shaped the nation". Washington Post. נבדק ב-5 במאי 2024. {{cite news}}: (עזרה) Database at "Congress slaveowners", The Washington Post, 13 בינואר 2022, נבדק ב-29 באפריל 2024 {{citation}}: (עזרה)
^ Historic Preservation Division Staff and Motte J. Yarbrough (באוקטובר 1974). "Butler Family Cemetery" (PDF). National Register of Historic Places - Nomination and Inventory. נבדק ב-1 ביולי 2014. {{cite web}}: (עזרה)

[WaPo-1] Weil, Julie Zauzmer (10 בינואר 2022). "More than 1,800 congressmen once enslaved Black people. This is who they were, and how they shaped the nation". Washington Post. נבדק ב-5 במאי 2024. {{cite news}}: (עזרה) Database at "Congress slaveowners", The Washington Post, 13 בינואר 2022, נבדק ב-29 באפריל 2024 {{citation}}: (עזרה)

[nrhpinv-2] Historic Preservation Division Staff and Motte J. Yarbrough (באוקטובר 1974). "Butler Family Cemetery" (PDF). National Register of Historic Places - Nomination and Inventory. נבדק ב-1 ביולי 2014. {{cite web}}: (עזרה)

[1]

[2]