אנדרה שומוג'י

אנדרה שומוג'י
Somogyi Endre
	אין תמונה חופשית
לידה	26 בפברואר 1922; קישווארדה, הונגריה
פטירה	9 במרץ 2006 (בגיל 84); בודפשט, הונגריה
שם לידה	Schwartz Endre
לימודי רפואה	אוניברסיטת זמלווייס
תפקידים	רופא
פרסים והוקרה	פרס האקדמיה ההונגרית למדעים (1963); פרס האקדמיה ההונגרית למדעים (1973); בפסקה זו רשומה אחת נוספת שטרם תורגמה ;

אנדרה שומוג'י, (במקור שוורץ, בהונגרית: Somogyi Endre;‏ קישווארדה, 26 בפברואר 1922 – בודפשט, 9 במרץ 2006) היה רופא (MD) יהודי-הונגרי, פרופסור אמריטוס באוניברסיטה, אישיות בעלת שם בינלאומי ברפואה משפטית. רקטור אוניברסיטת זמלווייס (1985-1991).

ביוגרפיה

אנדרה שוורץ נולד במשפחה יהודית של תעשיינים מצד אביו וחקלאים מצד אמו. בשנת 1940 סיים את לימודיו בבית הספר התיכון המלכותי ההונגרי בשנאי ג'רג' בקישווארדה. כיוון שכיהודי כבר לא היה יכול להמשיך בלימודיו הוא קיבל הסמכה כמסגר וכחרט. הוא הועסק בבודפשט ממרץ 1942 עד אוקטובר 1943. אז נלקח למחנות שירות העבודה (עבודות כפייה לגברים יהודים עבור הצבא ההונגרי). במאי 1944 נשלח לחזית המזרחית (הרוסית). עם נסיגת הכוחות הגרמניים מערבה גורש למחנה הריכוז מאוטהאוזן ב-4 באפריל 1945, ולאחר פינוי המחנה על ידי הגרמנים נלקח למחנה גונסקירכן. המחנה שוחרר על ידי הצבא האמריקאי ב-4 במאי 1945. לאחר שחזר הביתה, החל את לימודי הרפואה בספטמבר 1945 באוניברסיטת פאזמאן פטר (שמה לאחר מכן שונה לאוניברסיטת אטווש לוראנד) בבודפשט. את התואר דוקטור לרפואה קיבל ב-1952. כשהיה סטודנט שנה חמישית לרפואה, מונה למדגים במכון לרפואה משפטית של האוניברסיטה. הוא עבד במכון זה עד לפרישתו. בשנת 1955 עבר את בחינת המומחה בפתולוגיה-היסטולוגיה ורפואה משפטית. לאחר מכן עבד גם כמומחה רפואי קבוע בבית המשפט של בודפשט רבתי ובבית המשפט המחוזי של מחוז פשט.

ב-1959 הגן על תואר הדוקטורט (הקטן) שלו (CSs) למדעי הרפואה. הוא הפך למרצה בכיר מ-1 בספטמבר 1958, ולפרופסור חבר מ-1 בספטמבר 1959 ולאחר מכן פרופסור מן המניין.

ב-1 ביולי 1969 מונה לראש המחלקה וגם למנהל המכון לרפואה משפטית עד לפרישתו ב-1992. ב-1972 הוענק לו התואר דוקטור של האקדמיה ההונגרית למדעים (זהה ל PHD).

בין השנים 1979–1985 היה סגן-רקטור אקדמי, ולאחר מכן בין 1985 לבין 1991 היה רקטור האוניברסיטה. ב-1998 הפך לפרופסור אמריטוס. ב-2002 קיבל תעודת זהב מהאוניברסיטה.

תחום המחקר העיקרי שלו

ההשפעה המזיקה הלבבית של זרם חשמלי, מוות לבבי פתאומי, דגימות ביופסיה של שריר הלב, בדיקה מורפולוגית וביוכימית השוואתית, בהתייחס במיוחד להשתלת לב.

הישגיו העיקריים

הוא היה הראשון שהציג בדיקות כרומוזומים במקרים של קביעת הורות.
הוא יצר את התנאים לביצוע ביו-פרוטזה ואת הבדיקה המורפולוגית לשימוש בהחלפת מסתם לב.
בחקירת הפתומכניזם של מוות לבבי פתאומי, הדגים את חשיבות השינויים בהולכת הגירויים ובמערכת ההיווצרות ורשת כלי הדם.
הוא פיתח והציג שיטות חדשות לזיהוי היסטוכימי של מתכות אדמה נדירות ויישום תגובות טואופטיות ברמה המיקרוסקופית האלקטרונית.

פרסומיו העיקריים

הוא כתב 20 ספרים, חמישה פרקי ספרים ופרסם 244 פרסומים מדעיים.
יסודות הרפואה המשפטית, ספר הלימוד שלו הגיע לשש מהדורות. "המרפאה והפתולוגיה של תאונות חשמל ומכות ברק" פורסם ב-1967, בהוצאת האקדמיה ההונגרית למדעים. בעשרה כרכים עמל על החומר להכשרה רפואית נוספת עבור הוועדה הרפואית המשפטית של משרד הבריאות.
הוא כתב פרק "על חקירת השינויים הנגרמים על ידי זרם חשמלי" ב-Forensic Medicine Environmental Hazard, עבודה בת שלושה כרכים בעריכת Tedesschi-Eckert.
הוא היה העורך הראשי המייסד של ה-Morphology and Forensic Medical Review.
במשך עשר שנים ערך את כתב העת באנגלית Acta Morphologica של האקדמיה ההונגרית למדעים.
כחבר מערכת, הוא תרם בכתבי העת:
- Journal of Legal Medicine
- Excerpta Medica Abstract Inform
- Forensic Medicine Enviromental Hazards

תפקידים ציבוריים

חבר באגודה ההונגרית לרפואה משפטית ובאגודת הפתולוגים ההונגרים. הוא כיהן בתפקיד נשיא מחלקת הבריאות של החברה ההונגרית לטבע, שנוסדה ב-1841.
חבר בוועדה השיפוטית של המועצה למדעי הבריאות בין השנים 1966–1989, ובמהלכן היה סגן יו"ר במשך 15 שנים.
האגודה הגרמנית לרפואה משפטית,
האגודה המלכותית למיקרוסקופיות (Royal Microscopical Society)
אגודת פורקיניה (Purkynje) הצ'כוסלובקית,
האגודה הקובנית לרפואה משפטית,
האקדמיה הבינלאומית לרפואה משפטית ולרפואה חברתית, שבה היה מזכ"ל מ-1967 עד 1970 ונשיא מ-1985 עד 1988.

פרסים והוקרה

פרס האקדמיה (1963; 1973)
מדליית זיכרון של יוז'ף באלו
למען העבודה הסוציאליסטית (1958; 1962)^[1] ^[2]
רופא מצטיין (1963)
מדליית הזיכרון של ארנה ינדראשיק (1965)
פרס מרקושובסקי (1972)
לתרבות סוציאליסטית (1981)
עיטור מסדר הכשרון של העמל דרג זהב (1982)^[3]
מדליית הזיכרון של פאל בוגאט (1987; 1995)
פרס יוז'ף מג'אר (1989)
פרס לאסלו בתיאני-שטרטמן (1994)
טבעת זהב של אוניברסיטת זמלווייס

לקריאה נוספת

informed.hu
Révai új lexikona XVI. (Rac–Sy). Főszerk. Kollega Tarsoly István. Szekszárd: Babits. 2005. ISBN 963-955-626-2 (הלקסיקון החדש של רווה XVI. (Rac–Sy). עורך ראשי. אישטוואן קולגה טרשוי. סקסארד: באביץ'. 2005. ISBN 963-955-626-2

הערות שוליים

^ Magyar Közlöny, 1958. szeptember 2. (78. szám)
^ Magyar Közlöny, 1962. november 16. (86. szám)
^ Magyar Közlöny, 1982. november 9. (68. szám)

ערך זה הוא יתום, כלומר אין ערכים בוויקיפדיה שמקשרים אליו. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולקשר אליו מכמה מהערכים שמכילים את המונח "אנדרה שומוג'י".

[1] Magyar Közlöny, 1958. szeptember 2. (78. szám)

[2] Magyar Közlöny, 1962. november 16. (86. szám)

[3] Magyar Közlöny, 1982. november 9. (68. szám)

[1]

[2]

[3]