אנדור וילאני
 | |
| לידה |
25 במאי 1889 וילאן, הונגריה  |
|---|---|
| פטירה |
1944 (בגיל 54 בערך) |
| שם לידה |
Schwabach Andor |
| מדינה |
הונגריה |
| שם עט |
Apostol Andor |
  | |
אנדור וילאני, עד 1922 שוואבאך-Schwabach,[1] (בהונגרית: Villányi Andor; וילאן (יישוב), 25 במאי 1889[2] – בסביבות 1944) היה סופר, מחזאי, עיתונאי יהודי-הונגרי. הוא נכלל בצו של ממשלת הונגריה סופרים אסורים (1944) שיצירותיהם נאסרו להדפסה, למכירה ולאחזקה ונגרסו.
קורות חייו
[עריכת קוד מקור | עריכה]אנדור שוואבאך נולד במשפחה יהודית כבנם של שאנדור שוואבאך, סוחר יין ומנהל בנק חיסכון יליד בוי, ושל מריה טאוסיג (1867–1938).[3] הוריו התכוונו שהוא יהיה סוחר. הוא המשיך את לימודיו בגימנסיה הממלכתית הריאלית הראשית בפץ' ובסיום לימודיו עבד זמן קצר במסחר. בעשור השני של המאה ה-19, הוא הפך לעובד מערכת של "ידיעות בודפשט" (Budapesti Hírlap). כישרונו התגלה על ידי ינה ראקושי, חבר הבית העליון ההונגרי וחבר האקדמיה ההונגרית למדעים. הדרמה שלו "המלכתי... אמות בשבילך!"הוצגה ב-14 באוקטובר 1916 על ידי התיאטרון ההונגרי, בתפקידים הראשיים שיחקו ארז'י ב. מרטון וינה טרז'.[4] ההצגה יצאה גם אל מחוץ להונגריה, תיאטרון אינטימס (Intimes Theater) בסטוקהולם העלה אותה.[5] בנוסף לכתיבת מחזות, הוא כתב גם כמה רומנים, מהם זכה להכרה הגדולה ביותר עם "מריה". לאחר מכן עבר לווינה לשלוש שנים, שם עבד כזבן בחנות משי. סיפורו הקצר הראשון לאחר שחזר הביתה פורסם ב"ידיעות פשט" (Pesti Hírlap).[6] תיאטרון מרכז העיר פתח את שעריו עם המחזה שלו Attak, וגם מחזותיו "חיפוש חתן" (Legénykérés) ו"השושן השחור" (A fekete liliom) הוצגו שם. סיפוריו הקצרים פורסמו בעיתונים:
- פשטי נפלו
- העיתון - Az Újság
- ידיעות פשט - Pesti Hírlap
- זמנים חדשים - Új Idők
- וחיי התיאטרון - Színházi Élet
הוא בילה לעיתים קרובות בעיירת הולדתו ווילאן, משם גורש ככל הנראה בקיץ 1944.
אשתו הייתה אליס, בתם של אוסקר אלק ושל ארנקה הרץ. הוא התחתן איתה בבודפשט ב-12 בפברואר 1922, אך התגרש ממנה באותה שנה.[7]
יצירותיו
[עריכת קוד מקור | עריכה]מחזות
[עריכת קוד מקור | עריכה]- יהודים, מחזה ב-3 מערכות.
- המלכתי... אמות בשבילך! מחזה ב-3 מערכות.
- חיפוש חתן. יחד עם פאל פורו. בכורה: 3 בספטמבר 1921, תיאטרון מרכז העיר
- המתאבדים (קומדיה)
- שושנת העמק, קומדיה ב-3 מערכות.
רומנים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- מריה (1920, חברת הוצאת הספרים ד"ר וילמוש ראץ, בודפשט)
- ספטמבר (1921, האחים לגראדי, בודפשט)
- ספר זיכרון (1922, האחים לגראדי, בודפשט)
- אגדה
- גם מעבר לקבר (1940)
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- זולטאן ארדש: סיפורו של וילאן מתחילתו ועד 1990. פץ', 2016.
- ד"ר בלה פוסטאי: וילאן מפורסמת ביין האדום שלה. Pécs, Codex, 1999.
- הצלחת סופר (4 במאי 1913) Pécs Napló, 22. שנתון 101.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ Az engedélyt tartalmazó BM rendelet száma/évszáma: 19422/1922. Forrás: MNL-OL 30809. mikrofilm 439. kép 1. karton
- ^ "Születési bejegyzése a dárdai izraelita hitközség születési akv. 9/1889. folyószáma alatt". נבדק ב-2020-10-20.
- ^ "Szülei házasságkötési bejegyzése a dárdai izraelita hitközség házassági akv. 1/1888. folyószáma alatt". נבדק ב-2020-10-20.
- ^ Királynőm - meghalok érted (1916. október 15.) Pécsi Napló, 25. évfolyam, 230. szám
- ^ Villányi Andor drámája külföldön (1917) Színházi Élet, 3. szám
- ^ Literatura 1. (1926) 2. szám, Online elérés
- ^ "Házasságkötési bejegyzése a Budapest V. kerületi polgári házassági akv. 97/1922. folyószáma alatt". נבדק ב-2020-10-20.