לדלג לתוכן

אן וילסון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אן וילסון
Ann Wilson
לידה 19 ביוני 1950 (בת 74)
סן דייגו, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
שם לידה Ann Dustin Wilson עריכת הנתון בוויקינתונים
מוקד פעילות ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות מ-1967 עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים בית הספר התיכון סמאמיש עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה רוק, פולק רוק, הארד רוק, רוק מכוון אלבומים עריכת הנתון בוויקינתונים
סוג קול סופרן עריכת הנתון בוויקינתונים
שפה מועדפת אנגלית עריכת הנתון בוויקינתונים
חברת תקליטים מאשרום רקורדס, סוני BMG, אפיק רקורדס, קפיטול רקורדס עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה כוכב בשדרת הכוכבים בהוליווד עריכת הנתון בוויקינתונים
annwilson.com
פרופיל ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

אן דסטין וילסוןאנגלית: Ann Dustin Wilson; נולדה ב-19 ביוני 1950) היא מוזיקאית אמריקאית, הידוע בעיקר בתור הסולנית וכותבת השירים[1] של להקת הרוק הכבד הארט. וילסון נמנית ברשימת "זמרי הרוק הכבד הטובים של כל הזמנים" של המגזין  Hit Parader משנת 2006.[2] לווילסון טווח קולי "סופרן דרמטי".[3][4]

תחילת דרכה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

וילסון נולדה בסן דייגו, קליפורניה.[5] אביה היה רב-סרן במארינס.[6] בשל הקריירה הצבאית של אביה, המשפחה עברה בתדירות גבוהה.[7] הם חיו בסמוך למתקני צבא אמריקאים בפנמה וטאיוואן לפני שהתיישבו בסיאטל, וושינגטון, בשנות ה-1960 המוקדמות. כדי לשמור על תחושה של בית בכל מקום בעולם, המשפחה פנתה למוזיקה. "ביום ראשון היה לנו פנקייק ואופרה," סיפרה אחותה ננסי וילסון. "אבא שלי היה מנצח בסלון. היינו מגבירות את הווליום עד הסוף ועפות על המוזיקה. היה שם הכל, החל ממוזיקה קלאסית, ועד ריי צ'ארלס, ג'ודי גרלנד, פגי לי, בוסה נובה, ומוזיקה אלקטרונית ניסיונית מוקדמת".[8]

ב-1968, וילסון סיימה את לימודי התיכון.[9] היא הייתה נערה ביישנית בשל גמגום שסבלה ממנו, אז היא ביקשה להגשים את עצמה בתחום המוזיקה.[10] בתחילת שנות ה-1970 היא הצטרפה להקה מקומית, White Heart, אשר שינתה את שמה להוקוס פוקוס, ואז ב-1974, להארט.[11]

ב-1973, אחותה הצעירה ננסי הצטרפה להארט, והלהקה עברה לקנדה. הם הקליטו את האלבום הראשון שלהם Dreamboat Annie בוונקובר ב-1975; הוא יצא בארצות הברית ב-1976, והסינגל "Crazy on You" הגיע למספר 35 על במצעד האמריקאי. ב-1977, יצא האלבום Little Queen, וב-1978, Dog & Butterfly. ב-1992, וילסון הופיעה ב-EP של אליס בשרשראותSap, בו היא שרה בשירים "Brother" ו-"Am I Inside". ב-1993, הזמר ליין סטיילי מאליס אין צ'יינס תרם בשירתו לשיר "Ring Them Bells", קאבר לשירו של בוב דילן שיצא באלבום של הארט Desire Walks On. בנוסף, הבסיסט של אליס אין צ'יינס מייק אינז והגיטריסט סקוט אולסן הופיעו באלבום החי של הארט מ-2003 Alive in Seattle.

האחיות וילסון פתחו בסיאטל אולפן הקלטות, Bad Animals, באמצע שנות ה-1990. הן יצרו להקה מן צד, The Lovemongers, אשר ביצעה ב-1992 את השיר "The Battle of Evermore" בפסקול של סרטו של קמרון קרואו (שהיה אז בעלה של ננסי) Singles, ולאחר מכן הוציאה EP בן ארבעה שירים. אלבום הבכורה של The Lovemongers Whirlygig יצא ב-1997.

וילסון הצטרפה למפיק המוזיקלי אלן פרסונס ב-2001 בסיבוב המחווה למוזיקה של הביטלסA Walk Down Abbey Road.[12]

ב-2006, וילסון התחילה להקליט את אלבום הסולו הראשון שלה, Hope & Glory, שהופק על ידי בן מינק, ויצא ב-11 בספטמבר 2007. Hope & Glory כולל הופעות אורח של אלטון ג'ון, קיי די לאנג, אליסון קראוס, גרטשן וילסון, שון קולווין, רופוס ויינרייט, ווינונה ג'אד, ודיאנה קרטר. גם אחותה ננסי השתתפה. שלושה סינגלים יצאו מתוך הפרויקט, "Little Problems, Little Lies", "Isolation", ו-"Immigrant Song". באותה שנה, אן וננסי היו על הבמה בסדרה של הופעות בלאס וגאס.

הגרסה של השיר "Immigrant Song" של לד זפלין ב-Hope & Glory, נרשם כמס' 9 בין השירים המנוגנים ביותר בפודקאסט של שנת 2007.

ב-13 ביולי 2015, וילסון הודיעה על סיבוב הופעות סולו, The Ann Wilson Thing, אשר החל ב-21 בספטמבר.[13] היא הוציאה את ה-EP הראשון מהסיבוב, The Ann Wilson Thing! – #1, בפורמט דיגיטלי ב-18 בספטמבר.[14]

בספטמבר 2016, יצא ה-EP השני מתוך סיבוב ההופעות, ווילסון ערכה מיני-סיבוב בפלורידה בתמיכה להוצאת האלבום.[15]

ב-12 באוקטובר 2017, יצא סרטה הראשון של וילסון, 'ann wilson / in focus'. הוא כולל ראיון שנערך בביתה של וילסון על ידי כריס קיין, יחד עם עשרים שירים בהופעות חיות מאותה השנה.[16]

ב-3 באוגוסט 2018 יצא הסינגל “You Don’t Own Me”, הסינגל השני אלבום הסולו האחרון של וילסון, Immortal, אשר יצא ב-14 בספטמבר 2018. האלבום כולל עשר רצועות שהן על תקן מחוות להשפעות המוזיקליות שלה ולחברים שנפטרו, ואשר המוזיקה שלהם ממשיכה לחיות.[17]

חיים אישיים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

במהלך שנות ה-1970, וילסון הייתה במערכת יחסים עם מייקל פישר, המנהל של הארט, בעוד ננסי הייתה ביחסים עם הגיטריסט המוביל רוג'ר פישר, אחיו הצעיר.[18] ב-1979, היחסים הסתיימו.[19]

וילסון אימצה את בתה מארי ב-1991 ואת בנה דסטין בשנת 1998.[20]

כילדה, וילסון היה קורבן לבריונות בשל עודף משקל. היא חשפה את ההיסטוריה האישית שלה בשנות ה-197, ובמהלך שנות ה-1980 המוקדמות הייתה מרעיבה את עצמה ונוטלת כדורי דיאטה כדי להישאר רזה. אך כשהלהקה עשתה קאמבק באמצע שנות ה-1980, וילסון עלתה באופן משמעותי במשקלה. מחשש שהסולנית של הארט תפגע בתדמית הלהקה, מנהלים מחברת התקליטים התחילו להפעיל עליה לחץ לרזות. בקליפים, השתמשו בזוויות מצלמה ובבגדים שנועדו למזער את ממדיה, ושמו דגש גדול יותר על אחותה ננסי, שהייתה רזה ממנה. וילסון התחילה לסבול מהתקפי חרדה בעקבות המתח הנפשי שהייתה מצויה בו והפרסום השלילי שמסביב למשקלה. היא עברה ניתוח לקיצור הקיבה בינואר 2002[21] אחרי מה שהיא מכנה "קרב לאורך כל חיי" עם המשקל.

בנובמבר 2009, אן התמוטטה. אחותה ליוותה אותה לרופא, שבישר לה שהיא פיתחה בעיות בכבד כתוצאה משתיית אלכוהול. בעוד שהפסיקה להשתמש בסמים בעת לידתה של בתה, היא הגבירה את השתייה שלה; ננסי, בני המשפחה, וחברי הצוות היו מודאגים מזה זמן מה, ותכננו להתעמת איתה בנושא השתייה, ואפילו דאגו לפסק זמן בלוח ההופעות שלה כדי לאפשר לה טיפול. אך וילסון בסופו של דבר השיגה טיפול בעצמה.[22] באוטוביוגרפיה של הלהקה שיצא ב-2012, וילסון חשפה את מאבקי העבר שלה עם קוקאין ואלכוהוליזם. לדבריה, היא פיכחת מאז 2009.[23]

וילסון נישאה לדין וטר באפריל 2015. השניים יצאו זמן קצר בשנות ה-1980, והציתו מחדש את היחסים כעבור שנים רבות.[24]

דיסקוגרפיה

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – דיסקוגרפיה של הארט

פרסים והכרה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אן וילסון בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ "Heart's Ann & Nancy Wilson To Be Honored at 26th Annual ASCAP Pop Music Awards Ceremony". ASCAP (American Society of Composers, Authors and Publisher). 27 בפברואר 2009. {{cite web}}: (עזרה)
  2. ^ oz. "Hit Parader's Top 100 Metal Vocalists of All Time". HearYa - Indie Music Blog.
  3. ^ "The Loneliest Woman in the World: An Appreciation of Heart's "Alone"".
  4. ^ "Ann Wilson's singing lesson". נבדק ב-19 במרץ 2016. {{cite news}}: (עזרה)
  5. ^ Shindler, Merrill (28 ביולי 1977). "The Wilson Sisters Talk Heart to Heart". Rolling Stone. {{cite news}}: (עזרה)
  6. ^ Gostin, Nicki (4 באוקטובר 2012). "Heart's Ann Wilson talks weight bullies, the early days of MTV, and being a woman in the manly world of rock". Fox News. {{cite news}}: (עזרה)
  7. ^ Novak, Jessica (24 ביוני 2015). "Ann Wilson: Wild at Heart". Syracuse New Times. {{cite news}}: (עזרה)
  8. ^ Bergman, Julie (בספטמבר 1999). "Guitar Queen of Heart". Acoustic Guitar (81). אורכב מ-המקור ב-2013-01-17. {{cite journal}}: (עזרה)
  9. ^ McLane, Daisann (15 במאי 1980). "Heart Attack". Rolling Stone. {{cite news}}: (עזרה)
  10. ^ Ward, Marshall (2 באפריל 2013). "The Heart of Ann Wilson". Rock Cellar Magazine. אורכב מ-המקור ב-2015-09-05. {{cite news}}: (עזרה)
  11. ^ Nicole Brodeur (11 בספטמבר 2007). "Heart, soul, Ann Wilson". The Seattle Times. {{cite news}}: (עזרה)
  12. ^ Gehman, Geoff (27 ביולי 2001). "A Walk Down Abbey Road' is a can't-miss magical history tour". The Morning Call. {{cite news}}: (עזרה)
  13. ^ "Ann Wilson of Heart Announces Solo Mini Tour "The Ann Wilson Thing"". Heart. 13 ביולי 2015. {{cite news}}: (עזרה)
  14. ^ "Ann Wilson of Heart Releases 'The Ann Wilson Thing' EP – Listen". Rock Cellar Magazine. 18 בספטמבר 2015. אורכב מ-המקור ב-2015-09-21. {{cite news}}: (עזרה)
  15. ^ "EP #2 - Focus is here". us11.campaign-archive2.com.
  16. ^ https://www.youtube.com/watch?v=CYbfpunYGAQ&t=7656s
  17. ^ http://www.musicnewsnet.com/2018/08/music-news-ann-wilsonofheart-one-of-rock-n-rolls-most-distinctive-and-powerful-vocalists-has-releasedyou-dont-ow.html
  18. ^ Windeler, Robert (20 ביוני 1977). "Ann & Mike & Nancy & Roger: the Sisters Wilson and Brothers Fisher Make Heart Beat". People. 7 (24): 55–56. {{cite journal}}: (עזרה)
  19. ^ Sheff, David (31 במרץ 1980). "Rock's Wilson Sisters Kissed Off the Fisher Brothers, but Heart's Beat Goes on". People. 13 (13). {{cite journal}}: (עזרה)
  20. ^ Dawn, Randee (29 באפריל 2015). "Crazy on him: Heart's Ann Wilson marries man she 'tried to seduce' 30 years ago". Today. {{cite news}}: (עזרה)
  21. ^ Falcon, Mike; Shoop, Stephen A. (11 בדצמבר 2002). "Ann Wilson finds a weight-loss hit". USA Today. {{cite news}}: (עזרה)
  22. ^ Kicking and Dreaming (2012), Ch 25 - Hope and Glory
  23. ^ Matt Ward (24 באוגוסט 2012). "Heart's Ann Wilson On Getting Sober: 'The Tarp has Come Off'". Ultimate Classic Rock. {{cite web}}: (עזרה)
  24. ^ Nelson, Jeff (27 באפריל 2015). "Heart Singer Ann Wilson Marries Dean Wetter". People. {{cite news}}: (עזרה)