אמציה חן
 | |
| חן במלחמת יום הכיפורים | |
| לידה |
12 בספטמבר 1940 (בן 84) חולדה, פלשתינה (א"י) |
|---|---|
| מדינה |
 ישראל |
| כינוי | פצי |
| השתייכות |
 צבא הגנה לישראל |
| תקופת הפעילות | 1959–1991 (כ־32 שנים) |
| דרגה |
 תת-אלוף |
| תפקידים בשירות | |
| |
| פעולות ומבצעים | |
 מלחמת ששת הימים מלחמת ההתשה מלחמת יום הכיפורים מלחמת לבנון | |
אמציה "פצי" חן (נולד ב-12 בספטמבר 1940) הוא קצין צה"ל בדימוס בדרגת תת-אלוף ומפקד אוגדת מילואים לשעבר.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]אמציה חן נולד בקיבוץ חולדה בשם אמציה חיימוביץ. כנער התאמן בסיירות בשדות מסביב לקיבוץ חולדה. בתיכון למד בבית ספר מקצועי במגמת אגרומכניקה בעמק הירדן. עם גיוסו לצה"ל התנדב לצנחנים, שם שובץ בגדוד 890. בצנחנים עבר חן מסלול הכשרה כלוחם והשתתף באימונים ופעילות מבצעית במסגרת הגדוד והחטיבה, וכן עבר קורס מ"כים חי"ר[1]. בקורס קציני חי"ר פגש בצוער מסיירת שקד וביקש לעבור ליחידה זו. עם סיום הקורס מונה למפקד מחלקה בסיירת שקד[2] עד שחרורו בשנת 1962. לאחר השחרור עבד בעסק משפחתי בבאר שבע, ובשיווק סיטונאי של ירקות בחיפה.
במלחמת ששת הימים השתתף בכיבוש מוצב כונתילה כקצין בסיירת שקד. בעקבות המלחמה התגייס לשירות קבע, ושרת בסיירת שקד תחת פיקודם של בנימין בן אליעזר ודני רהב (וולף). בתקופה זאת השתתף בפשיטות מעבר לקווי האויב במצרים, ירדן וסוריה ובהן מבצע ויקטוריה[3]. בשנת 1971 נשלחה סיירת שקד לרצועת עזה, והייתה אחראית שם על המלחמה בטרור. לאחר שחלה דני רהב ונאלץ לפרוש מפעילות, פיקד חן בפועל על הסיירת. תחת פיקודו נטרלו חיילי צה"ל 90% מהמבוקשים, ולמעשה מיגרו את הטרור ברצועה. בשנת 1973 יצא ללימודים במכללה הבין-זרועית לפיקוד ולמטה, וכשפרצה מלחמת יום הכיפורים נקרא לפקד על כוח סיור מיוחד באוגדה 143 שבפיקודו של אריאל שרון, שנקרא על שמו "כוח פצי", וכונה ברשת הקשר "רומאי"[4]. חן והכוח שבפיקודו לחמו בגזרת התעלה[5], ביצעו סיורים ותצפיות כדי להשיג מודיעין קרבי, וכן מרדפים אחר כוחות קומנדו וקציני ארטילריה מצריים[6].
לאחר המלחמה עשה חן הסבה לשריון. בשנים 1976 עד 1979 היה מפקד חטיבת שריון במילואים, חטיבה 434 ("עקבות הפלדה"). פיקד על אוגדת מילואים 220 ופיקד על בסיס האימונים בצאלים. בשנות ה-80 למד והדריך במכללה לביטחון לאומי.
חן השתחרר מצה"ל בדרגת תת-אלוף בשנת 1991, ומאז הוא עובד כקבלן כבישים ותשתיות. במילואים הוא מונה כאחראי על הפקת לקחים בצה"ל. חן מפרסם מאמרים בנושאים צבאיים בכתבי עת שונים, במטרה להניע שינוי בצה"ל.
השקפותיו
[עריכת קוד מקור | עריכה]חן מבקר בחריפות את צה"ל על אי הפקת לקחים ומבקר את "מבחן התוצאה" שלטענתו מונע הפקת לקחים, כי הוא מתייחס רק לתוצאה ומתעלם מהסיבות שגרמו לתוצאה. לטענתו, כל הכשלים שהיו במלחמת העצמאות הופיעו שוב ושוב בשאר מלחמות ישראל בלא שתוקנו. עם כשלים אלו הוא מונה את היעדר השילוב בין החילות, פירוק והרכבה מחדש של יחידות בזמן מלחמה כך שהאימונים של היחידות מאבדים מהאפקטיבית שלהם, פיקוד ושליטה ברמה בלתי נסבלת מעל רמת הגדוד ובמקום זאת התערבות של מפקדים בכירים בהחלטות של מפקדים זוטרים בלא שיש להם מידע הנצרך לקבלת ההחלטות, מודיעין טקטי ואסטרטגי ברמה נמוכה, ובעיות בלוגיסטיקה[7]. לטענתו, ועדות חקירה אינן עוזרות בשיפור המערכת הצבאית אלא מזיקות[8]. חן טוען שלישראל מעולם לא היה צבא של ממש אלא רק אוסף של חילות ויחידות, והרמטכ"לים פעלו כמנהלי תאגיד המורכב מיחידות רבות ולא כמפקדי צבא[9]. הוא ביקר את המכללה לביטחון לאומי אשר מלמדת את הקצינים נושאים מגוונים כמו כלכלה וציונות, אך לטענתו מזניחה את נושא הביטחון[10].
חן טען כלפי רבים ממפקדי צה"ל שהם לא הבינו מספיק בענייני צבא ובעקבות זאת הטעו את הממשלה. בין השאר טען שמשה דיין "לא הבין כלום בצבא" ועל יצחק רבין ודוד אלעזר אמר שלא העריכו נכונה את היכולות של צה"ל[11]. את מוטה גור האשים במניעת הפקת לקחים לאחר מלחמת יום כיפור[9].
חן התנגד להסכמי אוסלו והעלה נגדם את הנימוק שצה"ל אינו כשיר להתמודד עם הפרת ההסכם[12]. בבחירות לכנסת ה-18 הוא הביע תמיכה באיחוד הלאומי שבראשו עמד פקודו לשעבר, יעקב כץ (כצל'ה)[13].
חן הוא חבר תנועת הביטחוניסטים[14].
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אמציה חן בארכיון לוחמי סיירת שקד
- בני טוקר, "מתאמנים כמו בפלמ"ח ואז קורות תקלות", ערוץ שבע, 4 בדצמבר 2011
- אייל לוי, גיבור מלחמת יום כיפור: "כבר 31 שנה צה"ל לא מספק את הסחורה", באתר nrg, 13 בספטמבר 2013
מכּתביו:
- ההכנות למלחמה, מערכות, גיליון 359, ינואר 1998, עמודים 30–39
- מורשת קרב מנקודת מבט אישית, מערכות, גיליון 403-404, דצמבר 2005, עמודים 22–35
- מלחמת יום כיפור - אז והיום, באתר News1 מחלקה ראשונה, 19 באוקטובר 2005
- התחקירים רק מסרסים, באתר ynet, 12 בינואר 2007
- מטרות צוק איתן, באתר News1 מחלקה ראשונה, 13 ביולי 2014
- למנות את אמיר אשל לרמטכ"ל הבא, באתר ישראל היום, 23 ביוני 2018
- לשקם את תפיסת הביטחון, באתר ישראל היום, 16 בדצמבר 2018
- גנרלים, קודם תסבירו למה נכשלתם, באתר ישראל היום, 11 באוגוסט 2019
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ גל פרל פינקל, "אהוב אהוב אהוב חזור אליי", הבלוג על הכוונת, 5 באוקטובר 2021.
- ^ אייל לוי, גיבור מלחמת יום כיפור: "כבר 31 שנה צה"ל לא מספק את הסחורה", באתר nrg, 13 בספטמבר 2013.
- ^ גל פרל פינקל, הפיראטים של סיני, הבלוג על הכוונת, 22 באוקטובר 2019.
- ^ אמציה חן, מלחמת יום כיפור - אז והיום, חדשות מחלקה ראשונה, 19.10.2005, "בניתי מערך תצפיות (על בסיס פלוגות הסיור של חטיבות השריון שעמדו ללא מעש ואיתם שתי פלוגות משקד) במטרה לאבטח את העורף ואגפי האוגדה ולאתר חדירות קומנדו וקציני תצפית מצריים. להשמדתם בניתי כוח יירוט בשם הקוד 'רומאי', שאויש בחבריי ונוייד על גבי נגמ"ש וג'יפ סיור (מתנת אלוף הפיקוד שמוליק גורודיש ז"ל)".
- ^ גל פרל, "מלחמה מסוג זה – רגע אתה גנרל… וברגע הבא אתה חייל", הבלוג על הכוונת, 15 באוקטובר 2020.
- ^ בן כספית, "התנתקות 2007", מעריב, 03.03.2006, אמציה חן: "אני זוכר את פניו של כל מצרי שקטלתי שם, על גדות התעלה. כל המלחמה".
- ^ אמציה חן, הסבר אמיתי למסקנות ועדת אגרנט
- ^ אמציה חן, התחקירים רק מסרסים, באתר ynet, 12 בינואר 2007
- ^ 1 2 אמציה חן, פירוק הפלמ"ח כלקח מלחמת יום הכיפורים ומלחמת של"ג 2006
- ^ אורי מילשטיין, קריסה ולקחה, עמוד 84
- ^ יוסי מלמן, תקשיבו לפצי (חלק ב' ואחרון), אתר קפה דה מרקר
- ^ אמציה חן, עדות מ"סתם אחד העם" החרד לעתיד נכדיו, באתר News1 מחלקה ראשונה, 10 ביולי 2008
- ^ תא"ל (מיל.) אמציה חן (פאצ'י): כצל'ה הוא דמות של מנהיג, אתר האיחוד הלאומי
- ^ תא"ל (במיל) חן אמציה - הביטחוניסטים, באתר הביטחוניסטים, 6 במרץ 2022
מפקדי עוצבת יפתח 
| |
|---|---|
|
מפקדי המרכז הלאומי לאימונים ביבשה 
| |
|---|---|
|