אמבה גשן
 | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| גובה |
2,355 מ'  |
| מדינה |
אתיופיה |
| מיקום |
דרום וולו, אתיופיה |
| קואורדינטות | 11°29′55″N 39°19′06″E / 11.4986°N 39.3184°E |
  | |
אמבה גֶשֶׁן (באמהרית:ግሸን ተራራ) הוא שמו של הר בצפון אתיופיה. ההר נמצא באמבסל, דרום אזור וולו של אזור אמהרה, צפונית מערבית לדסי, בקו רוחב וקו אורך של 11°31′N 39°21′E. ההר מהווה חלק מ-Ambassel woreda, Amba Geshen והוא אחד מהרי אתיופיה, שבו נכלאו רוב היורשים הגברים של קיסר אתיופיה, בדרך כלל לכל החיים. ההר ידוע גם בשם גישן מריאם, והיה השני מבין שלושת ההרים, או אמבה, שנאמר כי שימשו למטרה זו, כאשר השניים האחרים הם דברה דמו ו-והני.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]מזמן לא מוגדר היה מנהג מסוים, שכאשר הקיסר האתיופי עלה על כס המלוכה, אחיו וקרובים גברים אחרים הועברו לכלא מלכותי, בו הם התגוררו החל מאותה עת, ועד אשר נקראו להיות הקיסר החדש או עד אשר הם נפטרו. מסורות מסוימות קובעות שמנהג זה התחיל בתקופת שושלת Zagwe, אחרות אפילו קודם לכן; האזכור הוודאי הראשון של המנהג היה בתקופת שלטונו של ג'ין אסגד, שהגביל את אחיו ואת בניו שלו לאמבה גשן.
השימוש באמבה גשן כבית סוהר הסתיים על ידי הקיסר נאוד, אך מנואל דה אלמיידה ציין, ש"אלה שהיו שם קודם" נשמרו עד לתקופת שלטונו של הקיסר גלאודווס, כאשר רק צאצאיו של הקיסר טקלה מרים המשיכו להישמר תחת צפו [דרושה הבהרה] בגלל הבגידה שלהם נגד הקיסר באידה מרים הראשון.[1]
מכיוון שזה היה מבצר טבעי, הקיסרים גם שמרו שם את האוצר הקיסרי גם לאחר שזה לא היה עוד בית כלא מלכותי. המוסלמים, תחת אחמד גראן, עשו כמה ניסיונות ללכוד את אמבה גשן: "הפוטוח אל-חבשה" מתאר את הראשון (בנובמבר 1531) והשני (ב-1533), שניהם כשלו. הניסיון האחרון שלו ב-1540 הצליח, והוא הרג את כל חיל המצב ואת התושבים.[2] תומאס פאקנהאם מציין כי אתיופים בני זמננו מאמינים שהצלב האמיתי נקבר על גבי אמבה גשן על ידי הלנה הקדושה מקושטא[3] אולי בשל חתיכה לכאורה מהצלב האמיתי שהוענקה במתנה מהרפובליקה הוונציאנית לקיסר אתיופיה בתקופת ימי הביניים.[4]
אף על פי שהאירופאי הראשון שהזכיר את אמבה גשן היה פרנסיסקו אלווארס, שהיה עד לנסיך נמלט שהוחזר לאמבה גשן,[5] האירופאי הקדום ביותר שתיאר במדויק את אמבה גשן היה אלמיידה, שקובע שזהו כמעט עגול, אם כי למעלה נראה שיש לו צורה של צלב. אם הולכים לאורך שפת הסלע, זה כנראה קצת יותר מחצי סיבוב ליגה למעלה, אבל צריך ללכת חצי יום כדי להקיף אותו ברגל בבסיס. גובהו הוא כזה שאבן שנזרקה מקלע על ידי זרוע חזקה הייתה מגיעה מלמטה למעלה בקושי רב. זהו סלע תלול מסביב ובמקומות שהוא פונה החוצה בצורה כזו שאי אפשר להיכנס פנימה. יש רק דרך אחת שבה... שנקרא מקרקר.[6]
עוד כותב אלמיידז כי למעלה היו בריכה טבעית ומעיין למים, ומכוסים במברשת "קוסו" ו"זגבה" ובארזי בר. הוא מזכיר שתי כנסיות: Egzyabeher Ab, שנבנתה על ידי הקיסר לליבלה, ו-Tekle Maryam, שהחלה על ידי הקיסר נאוד אך הושלמה על ידי בנו, לבנה דנגל, אשר שרדה את פגעי אחמד גראן.[7] עם זאת, כשפקנהאם ביקר באמבה גשן ב-1955, הוא גילה ששתי הכנסיות נבנו מחדש עם גגות פח.[8]
את התואר "ג'נטיר" נשא באופן היסטורי ראש המשפחה המחזיק במבצר ההר של אמבסל. בשל מוצאה של שושלת שלמה בבטה אמהרה, שליטי האזור מילאו תפקיד לא פרופורציונלי בפוליטיקה של המדינה האתיופית. הג'נטיר שלט במרכז בית אמהרה ואדנותו של יקונו אמלק עצמו לפני עלייתו כקיסר אתיופיה. בעוד שאומרים שהמשפחה האמנותית הזו היא אחת האצילות בהיסטוריה של אתיופיה, היא מעולם לא שלטה בממלכה גדולה יותר מהמחוז שלהן (אף על פי שהדבר שנוי במחלוקת). מנן אספאו, בת זוגו הקיסרית של היילה סלאסי, הייתה בתו של ג'נטיר אספאו.
ספרות אנגלית
[עריכת קוד מקור | עריכה].jpg)
דיווח על אמבה גשן פורסם ב-"Purchas, His Hill", שם הוא נקרא הר אמארה, שבו היו כלואים מלכי אמהרה של אתיופיה מימי הביניים. זה נאמר על ידי פאקנהאם כהשראה לתיאור של ג'ון מילטון על גן עדן ב"גן העדן האבוד",[9][10] ומאוחר יותר, "הר אבורה" ב"קובלה חאן" של סמואל טיילור קולרידג' ב-"Rasselas" של סמואל ג'ונסון, הדמות הראשית היא נסיך אתיופיה שנכלא בקודש הררי שנקרא "העמק המאושר". כדי לחקור את העולם ולמצוא את האושר שלו, הוא בורח. החשבון של ג'ונסון התבסס על חשבון הנסיעות של ג'רונימו לובו.
מקורות
[עריכת קוד מקור | עריכה]- תורגם ב-C.F. בקינגהאם ו-G.W.B. Huntingford, Some Records of Ethiopia: 1593-1646 (לונדון: Hakluyt Society, 1954), עמ' 101ו
- סיהאב א-דין אחמד בן עבד אל-קאדר, פוטוח אל-חבסה: כיבוש אתיופיה, תרגם פול לסטר סטנהאוס עם ביאורים מאת ריצ'רד פנח'ורסט (הוליווד: צחי, 2003), עמ' 254-263; 342-346.
- Thomas Pakenham, The Mountains of Rasselas (ניו יורק: Reynal & Co., 1959), עמ'. 156
- E. A. Wallis Budge, A History of Ethiopia: Nubia and Abyssinia, 1928 (Oosterhout, הולנד: Anthropological Publications, 1970), עמ' 454ו.
- פרנסיסקו אלוורז, הכומר ג'ון מאיי הודו בתרגום C.F. בקינגהאם ו-G.W.B. Huntingford (Cambridge: Hakluyt Society, 1961)
- בקינגהאם והאנטינגפורד, כמה רשומות, עמ' 97ו
- בקינגהאם והאנטינגפורד, כמה רשומות, עמ' 98ו
- פאקנהאם, ראסלאס, עמ'. 159
- פאקנהאם, ראסלאס, עמ' 139ו
- קלארק, אוורט מרדכי. "גן העדן החבשי של מילטון." אוניברסיטת טקסס לימודים באנגלית, כרך 2. 29, 1950, עמ' 129–50. JSTOR, http://www.jstor.org/stable/20776016
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ Translated in C.F. Beckingham and G.W.B. Huntingford, Some Records of Ethiopia: 1593-1646 (London: Hakluyt Society, 1954), pp. 101f
- ^ Sihab ad-Din Ahmad bin 'Abd al-Qader, Futuh al-Habasa: The conquest of Ethiopia, translated by Paul Lester Stenhouse with annotations by Richard Pankhurst (Hollywood: Tsehai, 2003), pp. 254-263; 342-346.
- ^ Thomas Pakenham, The Mountains of Rasselas (New York: Reynal & Co., 1959), p. 156
- ^ E. A. Wallis Budge, A History of Ethiopia: Nubia and Abyssinia, 1928 (Oosterhout, the Netherlands: Anthropological Publications, 1970), pp. 454f.
- ^ Francisco Alvarez, The Prester John of the Indies translated by C.F. Beckingham and G.W.B. Huntingford (Cambridge: Hakluyt Society, 1961)
- ^ Beckingham and Huntingford, Some Records, pp. 97f
- ^ Beckingham and Huntingford, Some Records, pp. 98f
- ^ Pakenham, Rasselas, p. 159
- ^ Pakenham, "Rasselas", pp. 139f
- ^ Clark, Evert Mordecai. “MILTON’S ABYSSINIAN PARADISE.” The University of Texas Studies in English, vol. 29, 1950, pp. 129–50. JSTOR, http://www.jstor.org/stable/20776016