לדלג לתוכן

אלקטור (אפליקציה)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
Elector | אלקטור ניהול קמפייני בחירות
מפתח אלקטור תוכנה בע"מ
גרסה אחרונה 28.72.17 (1 נובמבר 2024)
מערכת הפעלה Android, IOS
נכתבה בשפות Java For Android, Swift, React
סוג רישיון B2B
elector.co.il
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

אלקטוראנגלית: Elector) הוא יישומון ותוכנה לניהול קמפיינים פוליטיים ומסעות בחירות. היישום פותח על ידי חברת אלקטור תוכנה בע"מ הממוקמת בעיר אשקלון ומעסיקה 10 עובדים.

היישומון זמין עבור מערכות ההפעלה iOS ואנדרואיד. כמו כן היא תומכת במחשבים ביתיים.

מלבד ניהול קמפיין בחירות, מחזיקה החברה גם מוצרים ושירותים נוספים כמו: מערכת לניהול פניות ציבור, מערכת לסקרים ומשובים, ניהול בחירות דיגיטליות, מערכת לשליחת הודעות ועוד.

בשנים האחרונות פעלה החברה גם מחוץ לישראל, בין היתר בארה"ב, זאת במסגרת הבחירות המקדימות למפלגה הדמוקרטית בשנת 2024.

המערכת מתממשקת לרשתות החברתיות ומשתמשת בצ'אטבוטים על מנת ליצור מאגר מצביעים פוטנציאליים, ולהמליץ על שיחות רצויות למוקד הטלפוני. המערכת כוללת גם פונקציית חיזויים המבוססת על למידת מכונה לאתר מצביעים מתנדנדים. פעילים בקמפיין המורידים את היישומון הופכים לשותפים באמצעות הוספת מידע על תומכים מתוך מכריהם, התממשקות לספר הטלפונים והמרצתם לסייע לקמפיין. פעילי שטח יכולים לסמן ביום הבחירות את המצביעים שכבר הגיעו ולאפשר פניות אישיות למי שעדיין לא הגיעו לקלפי.[1]

בשימוש מפלגת הליכוד

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בבחירות לכנסת העשרים ושלוש שהתקיימו ב-2 במרץ 2020, עשתה מפלגת הליכוד שימוש במערכת אלקטור[2] במספר כתבות ייחסו לתוכנה את הגעתם לקלפי של כ-60,000 מצביעי ליכוד שהם כמעט 2 מנדטים.[3][4][5]

בבחירות המוניציפאליות שהתקיימו ב-2018, שכרו את שירותי המערכת ראשי ערים רבים ברחבי הארץ, ביניהם רז קינסטליך ראש עיריית ראשון לציון ויאיר רביבו מלוד.

גם בבחירות לכנסת ה-24 ב-2021 עשתה מפלגת הליכוד שימוש באלקטור.[6] בניגוד לשימוש השוטף, ביום הבחירות, המפלגה החליטה לא להשתמש בשירותי אלקטור, אלא לפתח מודול עצמאי שקרס ביום הבחירות, רבים מייחסים להחלטה זו את ההפסד בבחירות.[7] והמפלגה שבה להשתמש בשירותי החברה בבחירות לכנסת העשרים וחמש שנערכו ב-2022. במהלך הקמפיין עתרו מספר גופים כנגד השימוש באפליקציה, אך בג"ץ דחה את העתירות.[8]

בבחירות לכנסת ה-25 ב-2022 שבה המפלגה לעשות שימוש ביישומון, החידוש העיקרי במערכה זו, היה היכולת לשתף בזמן אמת את כל מפלגות הגוש במידע שנאסף.[9]

אבטחה והפרת פרטיות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בפברואר 2020 התגלתה פרצת אבטחת מידע באתר אלקטור שדרכה דלפו פרטי כל האזרחים המופיעים במאגר האפליקציה[10][11], כדוגמת תעודת זהות, שם מלא, כתובת וטלפון של כ-6.5 מיליון ישראלים בעלי זכות בחירה, לצד מידע מפורט ורגיש של עשרות אלפים, כמו סטטוס התמיכה שלהם בליכוד[12][13], מספר ימים לאחר מכן נחשפה פרצה נוספת וחמורה יותר[14]. לפי אתר העין השביעית, העיסוק התקשורתי בנושא דעך יחסית מהר, ולא עורר תגובה ציבורית משמעותית[15]. ראש המוסד לשעבר, תמיר פרדו, הזהיר כי אפליקציית אלקטור מסוכנת, וטען כי יש להפסיק להשתמש בה ולהכניס אליה פרטים של אנשים אחרים[16].

בעקבות אירוע האבטחה, קבעה הרשות להגנת הפרטיות במשרד המשפטים כי חברת אלקטור, מפלגת הליכוד ומפלגת ישראל ביתנו הפרו את הוראת חוק הגנת הפרטיות[17]. במסגרת הבדיקה נמצאו ליקויים באבטחת המידע במערכות המידע של החברה. בעקבות הדיווחים הוגשה עתירה לבג"ץ כנגד החברה, ורשות הסייבר הלאומי השיבה כי לאחר בדיקה חוזרת מערך האבטחה של החברה שופר (בג"ץ 1311/20).

אולם למרות זאת, לקראת הבחירות לכנסת העשרים וארבע הליכוד, הציונות הדתית וימינה השתמשו בה.[18] מפלגת "המחנה הממלכתי" אף השתמשה בשירותי המערכת בבחירות לכנסת ה-25. הרשות להגנת הפרטיות קבעה בתזכיר מיוחד כי ניתן לבצע שימוש במערכת דוגמת אלקטור. לצד זאת קבעה הרשות, כי "חל איסור על שימוש במידע אישי, מקום בו לא ניתנה לגביו הסכמה תקפה ומספקת של האדם עליו נאסף המידע".[19]

בשנים שלאחר מכן, הציגה קבוצת האקרים את רשימת בוחרי הליכוד, לטענתם מתוך בסיס הנתונים של אלקטור משנת 2020 ובהמשך הופצו הנתונים בקבוצות טלגרם שונות[20][21][22]. חברת אלקטור הכחישה את הדליפה.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ דף הבית, באתר אלקטור
  2. ^ אתר למנויים בלבד סמי פרץ, התמהיל הקטלני שעשוי לטרוף את הקלפים ולהכריע את הבחירות, באתר TheMarker‏, 27 בפברואר 2020
  3. ^ עומר כביר, איך הליכוד הצליחה למנף את אלקטור לגיוס של עשרות אלפי קולות?, באתר כלכליסט, 5 במרץ 2020
  4. ^ שירית אביטן כהן, ידענו שקשה לשבור את הפלונטר הפוליטי, אבל הצלחנו, באתר מקור ראשון, ‏05.03.2020
  5. ^ עומר כביר, כך עבדה מערכת דרבון הבוחרים של הליכוד, שעה אחר שעה, באתר כלכליסט, 5 במרץ 2020
  6. ^ טל שלו‏, חודש אחרי שנקבע שהפרה חוק פרטיות, בליכוד שבו להשתמש באפליקציית אלקטור, באתר וואלה, 15 בפברואר 2021
  7. ^ אתר למנויים בלבד רפאלה גויכמן, "תגידו לי שזה לא נכון" - האם הטעות הזאת עלתה לליכוד ב-3-2 מנדטים?, באתר TheMarker‏, 25 במרץ 2021
  8. ^ כבוד השופט א' שטיין, בג"ץ 20/1311
  9. ^ אתר למנויים בלבד רפאלה גויכמן, האם בגוש נתניהו ינסו להוציא בוחרים מהבית לפי מידע שנאסף עליהם?, באתר TheMarker‏, 18 בספטמבר 2022
  10. ^ רן בר זיק, הכשלים שהיו באפליקצית אלקטור, באתר אינטרנט ישראל, ‏2020-02-09
  11. ^ עידן בן טובים, ‏פרטים של 6.5 מיליון ישראלים נחשפו: כל מה שאתם צריכים לדעת, באתר Geektime‏, 10 בפברואר 2020
  12. ^ עומר כביר, לא תיקנו: ספר הבוחרים שוב דלף מאלקטור, באתר כלכליסט, 16 בפברואר 2020, אתר למנויים בלבד רן בר-זיק, האפליקציה של הליכוד שברה שיא: דליפה קטסטרופלית שנייה בשבוע, באתר הארץ, 16 בפברואר 2020
  13. ^ עומר כביר, כלכליסט, פרטי כל הבוחרים נחשפו בגלל פרצת אבטחה באפליקציה של הליכוד, באתר ynet, 9 בפברואר 2020
  14. ^ אתר למנויים בלבד רן בר-זיק, האפליקציה של הליכוד שברה שיא: דליפה קטסטרופלית שנייה בשבוע, באתר הארץ, 16 בפברואר 2020
  15. ^ יעל מרום, מדד הסייבר, באתר העין השביעית, 20 בפברואר 2020
  16. ^ תמיר פרדו: "אלקטור היא הקורונה הביטחונית של מדינת ישראל - הסירו אותה", באתר כלכליסט, 26 בפברואר 2020
  17. ^ דליפת פנקס הבוחרים: "חברת אלקטור, הליכוד וישראל ביתנו הפרו את חוק הגנת הפרטיות", באתר ערוץ 7, 27 בינואר 2021
  18. ^ אתר למנויים בלבד רפאלה גויכמן, אחרי שהואשמה בהפרת החוק: הליכוד שבה להשתמש באלקטור, באתר TheMarker‏, 15 בפברואר 2021
  19. ^ הרשות להגנת הפרטיות, הבהרה מטעם הרשות להגנת הפרטיות על חוקיות מערכת אלקטור, באתר https://www.gov.il/, ‏22.2.2021
  20. ^ מערכת כתב פלילי, “אלקטור” הגיעה לטלגרם: פרטיהם של 6.5 מיליון ישראלים זמינים לכל דורש ברשת החברתית, באתר כתב פלילי, ‏3 במרץ 2022
  21. ^ רפאל קאהאן, האקרים פרו-פלסטינים מפיצים ברשת קובץ עם מידע על 6.5 מיליון ישראלים, באתר ynet, 11 באוקטובר 2023
  22. ^ עומר כביר, האקרים חשפו פרטים אישיים של 6.5 מיליון בוחרים ישראלים, באתר כלכליסט, 22 במרץ 2021