אלפונס קאן
![]() | |
לידה |
14 במרץ 1870 וינה, האימפריה האוסטרו-הונגרית ![]() |
---|---|
פטירה |
24 בספטמבר 1948 (בגיל 78) לונדון, הממלכה המאוחדת ![]() |
מדינה |
צרפת ![]() |
![]() ![]() |
אלפונס קאן (בצרפתית: Alphonse Kann) (14 במרץ 1870, וינה – 1948, לונדון) היה אספן אמנות צרפתי ממוצא יהודי. בילדותו היה חברו למשחקים של הסופר מרסל פרוסט, שנותר חברו גם בבגרותם. פרוסט שילב כמה מתכונותיו של קאן בדמותו של שארל סוואן ברומן בעקבות הזמן האבוד.[1]
אספן אמנות
[עריכת קוד מקור | עריכה]פריזאים נהגו לומר כי השם "קאן", הכתוב בשתי n (Kann), הוא "השיא של השיק".[1] קאן נודע בטעמו האנין ובאינסטינקט האספנות המחודד שלו. בשנת 1927 הוא זעזע את עולם האמנות כשמכר את רוב אוסף ציורי האולד מאסטר שלו (שכלל יצירות מאת ברויגל, צ'ימבואה, פרגונאר, פולאיוולו, רובנס וטינטורטו) במכירה פומבית בבית המכירות האמריקאי American Art Association בעיר ניו יורק. זאת, על מנת להתמקד ברכישת אמנות מהמאה ה-19 והמודרנית, אשר אותה אסף באינטנסיביות בעשור הבא.

ביזת האוסף על ידי הנאצים
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנת 1938 עזב קאן את צרפת לאנגליה, מבלי לערוך רשימה מסודרת של אוסף האמנות האקלקטי שלו, אשר נותר באחוזתו שבסן-ז'רמן-אן-לה. באוקטובר 1940 נבזז האוסף על ידי הכובשים הנאצים.[3] כחלק מהביזה נלקחו 1,400 ציורים, פסלים וחפצי אמנות, אשר הועברו תחילה למוזיאון הלובר ולאחר מכן לגלריה ז'ה דה פום. שם הם תועדו על ידי יחידת הביזה הנאצית במבצע רוזנברג.[4] חלק מהפריטים הועברו מאוחר יותר לגרמניה או אוסטריה. קאן הצליח להשיב לידיו רק חלק קטן מאוספו לפני מותו באנגליה בשנת 1948. אמנם הוא לא הספיק לראות זאת, אך הרשימה הנאצית של אוספו הגיעה לכדי 60 עמודים מודפסים.[5]
השבת יצירות לאחר המלחמה
[עריכת קוד מקור | עריכה]עשרות שנים לאחר המלחמה, נמצאו כמה מציוריו של קאן במוזיאונים נחשבים ברחבי אירופה וארצות הברית. כך למשל, בשנת 2008 הושב ליורשיו של קאן הציור Smoke Over Rooftops ("עשן מעל גגות"), שצויר בשנת 1911 על ידי פרנאן לז'ה. הציור הוחזר לאחר חקירה שארכה 11 שנים על ידי מכון האמנויות של מיניאפוליס.[6][7]

בשנות ה-90 התגלו שמונה כתבי יד עתיקים מאוספו של קאן בכספות בית המכירות וילדנשטיין ושות', כשעליהם מספרי קטלוג נאציים אופייניים ("KA 879" עד "KA 886", בעיפרון אדום), שנכתבו ככל הנראה על ידי ברונו לוזה בעת שהכין את קטלוג הביזה הנאצי בגלריה ז'ה דה פום.[9][10] גילוי כתבי היד האבודים הוביל לתביעה של יורשי קאן נגד בית המכירות וילדנשטיין ושות'.[11]
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ 1 2 Feliciano, Hector. "The Lost Museum: The Nazi Conspiracy to Steal the World's Greatest Art", Basic Books, 1997, p. 111.
- ^ Paysage, pop.culture.gouv.fr (בצרפתית)
- ^ Riding, Alan. "Göring, Rembrandt and the Little Black Book", New York Times, 26 March 1996.
- ^ Cultural Plunder by the Einsatzstab Reichsleiter Rosenberg: Database of Art Objects at the Jeu de Paume
- ^ "Museum returns Leger painting found to be Nazi loot", Auction Central News, Associated Press, 1 November 2008.
- ^ Combs, Marianne. "MIA returns painting stolen by Nazis", Minnesota Public Radio, 30 October 2008.
- ^ Museum returns painting found to be Nazi loot, NBC News, 31 October 2008.
- ^ PHILIPPE DAGEN ET EMMANUEL DE ROUX, A la recherche des tableaux perdus d'Alphonse Kann, Le Monde, 19 באוקטובר 1999
- ^ Feliciano, Hector. "The Lost Museum: The Nazi Conspiracy to Steal the World's Greatest Art", Basic Books, 1997, p. 110.
- ^ Feliciano, Hector. "The Lost Museum: The Nazi Conspiracy to Steal the World's Greatest Art", Basic Books, 1997, pp. 185-189.
- ^ Warin v Wildenstein & Co., Inc., Justia Law.