אלכסנדר עזר יבזרוב

אלכסנדר עזר-יבזרוב

אלכסנדר עֵזֶר (יֶבזֶרוֹב) (ברוסית: Александр Мануилович Евзеров;‏ 10 במאי 1894 – 25 בדצמבר 1973) היה יזם ציוני שפעל בארץ ישראל בתקופת היישוב ולאחר קום מדינת ישראל, והיה פעיל בארגון תערוכות כיריד המזרח, ותערוכות רבות נוספות. חבר הפרלמנט הרוסי במלחמת העולם הראשונה, חבר אספת הנבחרים השלישית מטעם הרוויזיוניסטים, מייסד "מרכז התיירות" במשרד המסחר והתעשייה וראשו. פעל בתחומי התעשייה והתיירות, ונמנה עם היזמים שהביאו להקמת בנייני האומה בירושלים.

קורות חיים

אלכסנדר יבזרוב נולד בפרילוקי שבדרום-מערב האימפריה הרוסית (אוקראינה) בשנת 1894 למשפחה יהודית אמידה. אביו, מנואל יבזרוב, היה מנהל חברת ביטוח ובן אחיו של המגיד הידוע יהודה צבי יבזרוב. יבזרוב למד בגימנסיה גורבץ בפטרבורג, שם נתפס לאידאולוגיה הציונית. בשנת 1913 סיים את לימודי משפטים באוניברסיטת פטרבורג. בתקופת לימודיו ייסד ביחד עם אברהם אידלסון את אגודת "החבר" וערך עיתון ציוני בשם "הסטודנט היהודי", שהופץ בכל רחבי רוסיה.

בשנים 1915–1920 שהה בטומסק, שם השלים את לימודיו ועסק בעסקי הביטוח, אך נסחף בהדרגה לפעילות ציונית במשרה מלאה. בשנת 1915 נבחר ליו"ר הוועד הציוני של ציוני סיביר המערבית, ולנציג היהודים בדוּמָה הרביעית (הפרלמנט הרוסי). באותה עת הוציא כתב עת בשם "החיים היהודיים" וניהל פעילות ציונית בקרב החיילים היהודיים.

כאשר הגיעה מלחמת האזרחים ברוסיה לאזור טומסק, נמלט יבזרוב מזרחה תוך שהוא חוצה את מדבר גובי על גבי גמל, במסע שארך 17 יום. בשנת 1920 הגיע לעיר שאנגחאי שבסין. הוא נפגש שם עם משה נוֹבוֹמֶיְיסקי וביחד ארגנו את הקהילה היהודית בשנגחאי לעלייה ארצה. באותה שנה הקים את ההסתדרות הציונית בסין, כאורגן של ההסתדרות הציונית שמרכזה בלונדון. באותה שנה ארגן עלייתן של ארבע קבוצות מיהודי סין לארץ ישראל, ולאחרונה הצטרף בעצמו.

בשנת 1921 הגיע ליפו והצטרף ל"קבוצה הסיבירית" שסללה את כביש חיפה-ג'דה. לאחר מכן עבד בהקמת המחנה הבריטי בג'נין, שם הכיר את אשתו, רבקה וולקינשטיין, שטיפלה בו כאחות רחמנייה, כאשר חלה במלריה. השניים נישאו בשנת 1925, והיו הורים לשניים: מנואלה וגבריאל.

באותן שנים, ראשית שנות ה-20, כאשר כל המאמץ הלאומי הופנה לבניין וחקלאות, הגיע יבזרוב למסקנה שלא תהא תוחלת למעשה הציוני ללא תעשייה. יבזרוב התחיל בעריכת תערוכות שיציגו לעולם את התוצרת התעשייתית בארץ ישראל. תערוכה ראשונה נפתחה בשנת 1923, והשתתפו בה 16 מפעלים. בשנת 1924 השתתפו בתערוכה 124 מפעלים, והחל משנת 1929 הוכרו התערוכות כתערוכות בינלאומיות בחסות הנציב העליון הבריטי.

יבזרוב הקים חברה לפיתוח כלכלי בשם "מסחר ותעשייה". החברה הוציאה החל ב-1923 ועד 1933 כתב עת באותו שם, שהוקדש לסוגיות הכלכלה, התעשייה והחקלאות בארץ ישראל, ואותו ערך יבזרוב, וכן הפעילה דפוס והוצאה לאור של ספרים, קטלוגים ומדריכים. בנוסף הקים, ביחד עם שלמה יפה ואברהם אידלסון, את חברת יריד המזרח, שהקימה ירידי ענק בארץ ישראל של ראשית שנות ה-30.

שער הגיליון הראשון של כתב העת "מסחר ותעשייה", 1 בינואר 1923

היה חבר הוועד המרכזי של ברית הצה"ר בארץ ישראל, וב-1931 נבחר כחבר מטעמה באספת הנבחרים השלישית.

התערוכה שאורגנה בשנת 1932 הייתה כבר תערוכה בקנה מידה ענק גם בממדים עולמיים. בצפון תל אביב, סמוך לשפך הירקון, הוקם אתר "יריד המזרח", הוקמו ביתנים לכל מדינה שלקחה חלק בתערוכה והשתתפו בה 820 חברות זרות. מספר המבקרים עמד על 285,000 איש. סמל התערוכה נקבע כ"הגמל המעופף", אשר עוצב על ידי האדריכל אריה אלחנני בהשראתו של יבזרוב. בשנת 1934 ביקרו בתערוכה 600,000 איש, וזאת כאשר כל אוכלוסיית תל אביב מנתה 85,000 איש. ביריד השתתפו 1,500 חברות זרות ועוד 200 חברות מקומיות. שטחי יריד המזרח שימשו גם לתערוכות אחרות. ב- 1933 נערך יריד הספרים הראשון בישראל - תערוכת ביאליק. יריד המזרח של שנת 1936 סבל מהמרד הערבי הגדול והיה מצומצם למדי.

בסוף שנות ה-30 טען יבזרוב כי יש לבסס את כלכלת הארץ על תיירות, ויזם סדרה של צילומי אוויר של ארץ ישראל, שבוצעו על ידי הצלם זולטן קלוגר.

ניסיונו של יבזרוב בארגון תערוכות נוצל גם לייצוג היישוב העברי בחו"ל. הוא הקים את הביתן הארץ ישראלי בעשרות תערוכות, בהן גם התערוכה "העולם של מחר" שנערכה בניו יורק בשנת 1939, והייתה התערוכה הגדולה בעולם עד אז. בשנים 1945–1949 ארגן יבזרוב שתי תערוכות עבור הקק"ל "עם ואדמתו" שזכו להצלחה רבה. אשתו, רבקה, עבדה כאחות רחמנייה, וגידלה את שני ילדיהם, אך לא נמנעה מפעילות ציבורית. בשנת 1943 יזמה את הקמתו של בית הספר לאחיות "הדסה" בתל אביב, בית הספר השני לאחיות בארץ ישראל.

עם קום מדינת ישראל עִברת יבזרוב את שמו ל"עזר", עבר לירושלים והחל בהקמת "בנייני האומה" - תוכנית ענק לאולמות תיאטרון, היכלי קונגרסים, שטחי תערוכות, מגרשי ספורט ומרכז לכל העם היהודי. ב-1950, עם תחילת הבנייה, התגלו באתר הבנייה שרידי המחנה הרומי שצר על ירושלים, ועזר רואה בכך סימן נוסף לחידוש החיים היהודיים בבירה. הבנייה התקדמה בעצלתיים, הכסף מתרומות יהודי התפוצות נגמר, והקונגרס הציוני ה-22 התקיים בבניין שעוד כולו פיגומים וקורות חשופות, וללא תקרה. בשנת 1953 נערכה בבנייני האומה תערוכת ענק להישגי המדינה הצעירה בשם "כיבוש השממה", שבה ביקרו כחצי מיליון איש מכל העולם, ובשנת 1958 נערכה "תערוכת העשור", שבה ביקרו קרוב למיליון איש.

בשנת 1959 התחיל עזר לערוך כתב עת רוסי ציוני בשם "וֶסטניק יזראיליה: ירחון לישראל וליהדות העולם" (Вестник Израиля), שבפברואר 1963 שינה את שמו ל"שלום" (Шалом). העיתון, שהופיע בתל אביב, הופץ בדרך-לא-דרך בכל רחבי ברית המועצות וזכה לתהודה אדירה. בהמשך שידר ברוסית ליהודי ברית המועצות בגלים קצרים שיקלטו מעבר למסך הברזל, המכונים "קול ציון לגולה", וכדי שמשפחתו ברוסיה לא תיפגע, כינה את עצמו "אסף טל-אור" (כשמם של שלושת בניו של בנו).

עזר גם יזם ודחף את הוצאת מסדה להוצאת אנציקלופדיה עברית. בשנת 1957 הקים את "המועדון העולמי לספריות עבריות" שייצא לקהילות הגולה ספריות שלמות בעברית. בשנת 1960 ייסד את "מרכז התיירות" כיחידה במשרד המסחר והתעשייה, שהוא עמד בראשו עד לכינון משרד התיירות, ולאחר הקמת המשרד שימש כיועץ מיוחד לשר התיירות. באחרית ימיו ליקט וערך מסה על תולדות הציונות ברוסיה בשם "קציר".

עזר נפטר ממחלת הסרטן בדצמבר 1973. נקבר בהר המנוחות.

ארכיונו שמור בארכיון הציוני המרכזי.

בתו מנואלה נישאה בשנת 1955 לאיש השירות הדיפלומטי של ארצות הברית אלכסנדר קליבלנד פולר (Fuller), בעת שכיהן כסגן קונסול ארצות הברית בישראל. לזוג שני ילדים החיים בארצות הברית.
בנו גבריאל (גבי) היה חבר קיבוץ גונן רוב חייו, נישא לשולה, חברת הקיבוץ, ולזוג שלושה בנים ובת. נספה בתאונת דרכים בשנת 1996. בנו טל עזר הוא אוקיינוגרף פיזיקלי, פרופסור במחלקה למדעי כדור הארץ והאטמוספירה באוניברסיטת אולד דומיניון בנורפוק שבווירג'יניה. בנו אור אדם, חבר הקיבוץ העירוני "מגוון" שבשדרות, הוא שופט בבית משפט השלום בבאר שבע.

קישורים חיצוניים

• דוד תדהר (עורך), "אלכסנדר עזר יבזרוב", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך ג (1949), עמ' 1348
• נאום יבזרוב במסיבת העתונאים, דואר היום, 26 בינואר 1936, המשך, 28 בינואר 1936
• ח. ז., אנשים מאחורי החדשות: האיש שנולד להיות צעיר, דבר, 16 באוקטובר 1953
• 45 שנות הגמל המעופף, דבר, 27 באוגוסט 1969
• מת אלכסנדר עזר מקים בנייני האומה, דבר, 23 בדצמבר 1973
• מת אלכסנדר עזר מקים "בניני האומה", מעריב, 23 בדצמבר 1973
• תולדות יריד המזרח באתר "מסע אחר"
• סיפור תכנונם ובנייתם של בנייני האומה
• התכתבות של אלכסנדר עזר עם הדיפלומט ויקטור זלקינד (ברוסית) באתר ארכיון המדינה