אלכסנדר, נסיך הסן
.jpg) | |||||||||
| אלכסנדר, נסיך הסן | |||||||||
| לידה |
15 ביולי 1823 דרמשטאדט, הדוכסות הגדולה של הסן  | ||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| פטירה |
15 בדצמבר 1888 (בגיל 65) זיהיים, הקיסרות הגרמנית  | ||||||||
| שם מלא | אלכסנדר לודוויג גאורג פרידריך אמיל, נסיך הסן | ||||||||
| שם לידה |
Alexander Ludwig Georg Friedrich Emil von Hessen und bei Rhein  | ||||||||
| מדינה | גרמניה | ||||||||
| בת זוג | יוליה פון האוקה | ||||||||
| שושלת בית הסן | |||||||||
| |||||||||
| פרסים והוקרה | |||||||||
| |||||||||
  | |||||||||
אלכסנדר, נסיך הסן (בגרמנית: Alexander von Hessen und bei Rhein; 15 ביולי 1823 – 15 בדצמבר 1888), היה בנו של לודוויג השני, הדוכס הגדול של הסן ומקים בית באטנברג.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]אלכסנדר נולד ב-15 ביולי 1823 בדרמשטאדט שהשתייכה לרוזנות הסן-דרמשטדט, ללודוויג השני, הדוכס הגדול של הסן, ולוילהלמינה, נסיכת באדן, בתם של קרל לודוויג, נסיך הכתר של באדן ואמליה, נסיכת הסן-דרמשטדט. ככל הנראה, אביו הביולוגי של אלכסנדר לא היה לודוויג, אלא מאהבה של אמו - הברון אוגוסט לודוויג פון סנארקלן דה גראנסי, אך על מנת להימנע משערורייה הכיר בו לודוויג כבנו. בשנת 1838 התחתנה אחותו מריה, נסיכת הסן עם אלכסנדר ניקולאייביץ', נסיך הכתר של רוסיה. אלכסנדר ליווה אותה לחתונתה, ולאחר מכן חזר להסן. בהיותו ברוסיה מונה אלכסנדר לקצין בצבא האימפריה הרוסית, ועל שמו נקרא רגימנט של נושאי רומח רכוב.
במהלך הנסיעה התאהב אלכסנדר בבת לווייתה של אחותו - יוליה פון האוקה, ובעקבות כך אסר ניקולאי הראשון, קיסר רוסיה על נישואי אלכסנדר לאחייניתו. אלכסנדר נסע לבריטניה, אולם לבסוף חזר לרוסיה ולקח עמו את יוליה בניגוד לדעתו של ניקולאי הראשון, והשניים התחתנו בברסלאו בנישואים מורגנטיים בשנת 1851. בעקבות בריחתם בניגוד לדעת הצאר, הורחק אלכסנדר מתפקידיו בצבא הרוסי.
לכבוד נישואיהם העניק אחיו של אלכסנדר - לודוויג השלישי, הדוכס הגדול של הסן, ליוליה את התואר "רוזנת באטנברג", ובשנת 1858 נתן לה את התואר "הנסיכה מבאטנברג"[1], וכעבור שישה חודשים מנישואיהם ילדה את בתה הבכורה. לודוויג השלישי סייע לאלכסנדר לחדש את הקריירה הצבאית שלו בצבא האוסטרי, וילדיו נולדו כל אחד בעיר אחרת ברחבי האימפריה האוסטרית, במקום שירותו של אלכסנדר. בשנת 1866 פיקד אלכסנדר על כוחות הדוכסות הגדולה של הסן במהלך מלחמת אוסטריה–פרוסיה, והשתתף עמם בקרב טאוברבישופסהיים, ולאחר ההפסד במלחמה פרש מהצבא.
אלכסנדר היה בקשרים טובים עם אחיו לודוויג השלישי, הדוכס הגדול של הסן ועם אחותו מריה, נסיכת הסן, מה שהעלה את היוקרה של משפחתו. ב-15 בדצמבר 1888 מת אלכסנדר באחוזתו שבזיהיים, ונקבר באחוזת המשפחה בדרמשטאדט.
משפחתו
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנת 1851 התחתן אלכסנדר עם יוליה פון האוקה, בתם של הנס מוריץ האוקה וסופיה לפונטיין, שקיבלה את התואר "נסיכת בטנברג". לבני הזוג היו 5 ילדים:
- מריה, נסיכת בטנברג (1852–1923), התחתנה עם גוסטב, נסיך ארבאך-שנברג
- לודוויג פון באטנברג (1854–1923), התחתן עם ויקטוריה, נסיכת הסן, והיה אביהם של אליס, נסיכת באטנברג - אמו של פיליפ, דוכס אדינבורו, לואיז, נסיכת באטנברג - אשתו של גוסטב השישי אדולף, מלך שוודיה, ולואי מאונטבאטן
- אלכסנדר פון באטנברג (1857–1893), כיהן כנסיך בולגריה בין השנים 1879–1886
- היינריך פון באטנברג (1858–1896), התחתן עם ביאטריס, נסיכת הממלכה המאוחדת, והיה אביה של ויקטוריה אאוחניה, נסיכת בטנברג - אשתו של אלפונסו השלושה עשר, מלך ספרד
- פרנץ יוזף פון באטנברג (1861–1924)
אילן יוחסין
[עריכת קוד מקור | עריכה]
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- אלכסנדר, נסיך הסן, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ באטנברג הייתה עיירה קטנה בצפון הדוכסות, ועל פי דברי בתם, ביקרו שם הזוג רק פעם אחת