אלכסיס מאלון
 | |
| לידה | 8 במאי 1875 |
|---|---|
| פטירה |
7 באפריל 1934 (בגיל 58) בית לחם, פלשתינה (א"י)  |
| ענף מדעי | בלשנות, אגיפטולוגיה |
| מקום מגורים | צרפת, מצרים, לבנון, ארץ ישראל |
| מקום לימודים |
אוניברסיטת סן-ז'וזף |
| תרומות עיקריות | |
| חיבור ספר קלאסי לדקדוק השפה הקופטית, גילויים ארכאולוגיים | |
  | |
אלכסיס מאלון (בצרפתית: Alexis Mallon, 8 במאי 1875 – 7 באפריל 1934) היה בלשן, מזרחן, אגיפטולוג וארכאולוג צרפתי, כומר ישועי שהתיישב במזרח התיכון, עבד במצרים, בלבנון ובארץ ישראל. היה פרופסור לאגיפטולוגיה במכון האפיפיורי למקרא ברומא ופרופסור בפקולטה למזרחנות באוניברסיטת סן ז'וזף (של הישועים) בביירות ומנהל הראשון של הסניף בירושלים של המכון האפיפיורי למקרא. תרומותיו המדעיות העיקריות היו חיבור ספר קלאסי לדקדוק השפה הקופטית שפורסם לראשונה בשנת 1904 ואחר כך במהדורות חוזרות במהלך המאה ה-20, וכמו כן תגלית האתר מהכלקוליתי בתוליילת ע'סול, בעבר הירדן.
ממייסדי סניף המכון האפיפיורי למקרא בארץ ישראל
[עריכת קוד מקור | עריכה]אחרי 1913 גויס האב מאלון למאמצים להקמת מכון אפיפיורי למקרא בירושלים. הקמת המכון התעכבה בגלל מריבות בין נציגי הישועים ובין נציגים של ה"אקול ביבליק" הדומיניקנית בירושלים ועם נציגי הכרמליתים בחיפה. מאלון נמנה עם הישועים הראשונים שהגיעו ב-1912 לארץ ישראל אז תחת השלטון העות'מאני. פריצת מלחמת העולם הראשונה אילצה אותו ואת עמיתיו לעזוב את הארץ. הוא חזר בדצמבר 1919. בסופו של דבר הוקם בירושלים סניף של המכון שמרכזו ברומא ולא מכון עצמאי. בשנת 1925 מונה מאלון להיות מנהלו של הסניף בירושלים שנפתח ביולי 1927.
עבודותיו בתחום השפה והתרבות הקופטית
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנת 1904, פרסם מאלון לראשונה בביירות, את ספר הדקדוק הידוע שלו על ניב השפה הקופטית - הניב ה"בוהאירי". בפרסומו ציין, בין השאר, את תרומותיהם של הפילולוגים הקופטים מימי הביניים, שלקחו דוגמה מעמיתיהם הערבים מוסלמים. מאלון חקר גם את הספרות הדתית הקופטית, כולל ה"תאוטוקיות".
החפירות בתלוליות ע'סול
[עריכת קוד מקור | עריכה]בינואר 1929 ערך מלון ביחד עם רוברט קפל, סקר בדרום מזרח עמק הירדן בעבר הירדן, בין השאר התרשם מאוד מהתלוליות הקרויות "תוליילת ע'סול". מאלון מסר לג'ון או'רורק, הרקטור באותם הימים של המכון האפיפיורי למקרא, שמושבו ברומא, כי כדאי לערוך במקום חפירות. לאחר קבלת תרומה כספית ממשפחה אמריקאית ששמרה על עילום שמה, התחיל האב מאסון יחד עם רנה נוויל (שהיה קונסול צרפת בירושלים) ורוברט קפל בחפירות שנמשכו בין דצמבר 1929 ועד שחלה במחלה קשה באביב 1934. האב מאסון נפטר בבית לחם ב-7 באפריל 1934.
החפירות חודשו אחרי מותו בין השנים 1936–1938 בניהולו של רוברט קפל. הממצאים בשכבה ארכאולוגית שנמצאה קרוב לפני השטח. החפירות וחשפו ישוב עתיק מאוד, בלתי מבוצר, שפרח בתקופה שבין התקופה הנאוליתית ובין תקופת הברונזה הקדומה. כדבריו של מאסון, כשהשבטים העברים בהנהגת יהושע בן נון הגיעו לאזור, התלים עם שרידי היישוב הקדום נראו בדיוק כמו בימינו ולא משכו תשומת לב. בהתחלה סבר האב מאסון שהיישוב הוא אולי אחת מערי הככר הנזכרות בסיפור התנ"כי על סדום ועמורה. בחפירות אלה הסתבר לראשונה שהאתר מייצג תרבות חדשה בארכאולוגיה באזור. שכונתה לאחר מכן "התקופה הכלקוליתית". ממצאי החפירות בתלוליות ע'סול נמסרו למוזיאון האפיפיורי למקרא בירושלים.
בשנת 1924 מצא מאלון את מערת שוקבא. במערה נערכו לאחר מכן חפירות בראשותה של דורותי גארוד. במערה התגלתה והוגדרה התרבות הנאטופית.
מומיה מצרית
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנות ה-20 של המאה ה-20 הביא מאלון לסניף המכון האפיפיורי למקרא בירושלים, מומיה מצרית מתקופת בית תלמי - מתנת המכללה הישועית באלכסנדריה. המומיה נשמרת במוזיאון המכון והוצגה בתערוכה גם מוזיאון ישראל. המומיה קיבלה את השם "אלכס" לזכר הכומר-המדען. [1]
מבחר כתביו
[עריכת קוד מקור | עריכה]בתחום הבלשנות וההיסטוריה הקופטית
[עריכת קוד מקור | עריכה]- Grammaire copte, avec Bibliographie ,chrestomathie et vocabulaire edition 4e, revue par Michel Malinine,Imprimerie catholique, Beyrouth, 1956 (דקדוק קופטי, עם ביבליוגרפיה, כרסטומאתיה ומילון, מהדורה רביעית, בית הדפוס הקתולי, ביירות, 1956 - בצרפתית)
- בתרגום לערבית על ידי בולוס איאד איאד, הוצאת יוסף כמאל, קהיר, 2004.
- Une école de savants égyptiens au Moyen-Âge”, Mélanges de la Faculté Orientale 1 (1906), p. 109-131, and 2 (1907), p. 213-264; (אסכולה של חכמים מצריים בימי הביניים - בכתב העת של הפקולטה למזרחנות, 1 1906, ו2, 1907)
- “Les Theotokies ou Office de la Sainte Vierge dans le Rite Copte (התאוטוקיות או פולחן הבתולה הקדושה בדת הקופטית)
בתחום האגיפטולוגיה וספרי היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]- Toutankhamon, son tombeau, son siécle, Pompeiana Libri,Roma, 1924 (תות ענח' אמון, קברו ותקופתו - פומפיאנה ליברי, רומא 1924 - בצרפתית)
- - The religion of ancient Egypt- Studies of comparative religion ,Catholic Truth Society, 32 p.
- L'origine égyptienne de l'alphabet phénicien (המקור המצרי של האלף-בית הפיניקי - המכון הצרפתי לארכאולוגיה מזרחית, קהיר
- ארכאולוגיה ותולדות ארץ ישראל Voyage d'Exploration au Sud-Est de la Mer Morte Biblica, 5,1924, 413-455 (מסע מחקר בדרום מזרח ים המלח - בכתב העת "ביבליקה", ה, 1924)
- La Civilisation du IIIe millénaire dans la Vallée du Jourdain :Les fouilles de Tuleilat Ghassoul Syria, T.XIII,1932 (הציוויליזציה של האלף השלישי בעמק הירדן: החפירות בתולילת ע'סול, כתב העת "סוריה", כרך י"ג, 1932)
- Alexis Mallon, Robert Koeppel and René Neuville, Teleilat Ghassul 2 vol.Institut Biblique Pontifical, Rome 1934-40 (תולילת ע'סול - 2 כרכים, מאת אלכסיס מאלון, רוברט קפל ורנה נוויל, המכון האפיפיורי למקרא ברומא 1934–1940)
- Une nouvelle stèle égyptienne de Beisan (Scythopolis) P. Geuthner 1928 (סטלה מצרית חדשה מבית שאן (סקיתופוליס), פ. גטנר, 1928)
- Les Hébreux en Egypte," Orientalia 3 (1921), 68—72. (העברים במצרים,1921)
- Alexis Mallon, "Le disque étoilé en Canaan au troisième millènaire avant Jésus-Christ," Mélanges Maspero 1/1 (1935—58): 59. (דיסקת הכוכב בכנען באלף השלישי לפני הספירה, "מלאנז' מאספרו", 1/1 1935-1938 :59)
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- עופר בר יוסף, ויוסף גרפינקל - הפרהיסטוריה של ארץ ישראל - הוצאת ספרים אריאל, ירושלים, מוזיאון התרבות הירמוכית, קיבוץ שער הגולן, 2008
- Guy Rachet L'Univers de l archéologie Editions Gerard et co.Verviers, Belgique, 1970 (גי ראשה - עולם הארכאולוגיה, הוצאת ז'יראר בע"ם, ורבייה, בלגיה 1970)
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה] |