אלי טביב
 | |
| לידה |
24 בינואר 1956 (בן 68) כפר סבא, ישראל  |
|---|---|
| מדינה |
ישראל |
  | |
אליעזר (אלי) טביב (נולד ב-24 בינואר 1956) הוא איש עסקים ישראלי המתגורר במיאמי. שימש בעבר כבעלי בית"ר ירושלים, הפועל כפר סבא והפועל תל אביב. טביב מחזיק בבעלות של רשת חנויות לאביזרים וביגוד ימי בארצות הברית והונו נאמד לפי טענתו בחצי מיליארד דולר.
קורות חייו
[עריכת קוד מקור | עריכה]טביב נולד וגדל בשיכון עלייה בכפר סבא, הוריו עלו מתימן ב-1948. אביו עבד כפרדסן ואלי היה הבן הצעיר במשפחה. אחיו יהודה יליד 1948, נהרג במלחמת יום הכיפורים. הוא השתתף בקרבות הבלימה והתקפת הנגד הישראלית ברמת הגולן, ונהרג בהפגזה בעת שהגיש עזרה לפצועים[1].
הבעלות על הפועל כפר סבא
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנת 1992 רכש את הפועל עליה כפר סבא - קבוצה המייצגת את שכונת הולדתו בכפר סבא, ניהל את המועדון כשנתיים אך זה לא הצליח להתרומם מעבר לליגה א' וב-1994 עזב את המועדון.
בשנה זו - תקופת הצינון - התמקד בעיקר בעסקיו מעבר לים ופיתח רשת חנויות לביגוד ולאביזרים לגלישה ימית בארצות הברית.
בשנת 1995 אותר על ידי ועדת הפרטה שהוקמה על ידי אגודת הפועל כפר סבא ועיריית כפר סבא ובראשה עמד פעיל הציבור ד"ר אמיר גבע, ורכש מהאגודה את זכויות הניהול של מועדון הכדורגל אשר היה שקוע במשבר כלכלי עמוק.
בין השנים 1996 ל-2008 שימש טביב הבעלים בפועל של הפועל כפר סבא[2]. במהלך השנים החליטה אגודת הפועל כפר סבא לפעול להשבת הקבוצה לידיה. לאחר שבית הדין העליון של ההתאחדות לכדורגל בישראל דחה את בקשתה, על אף שתקנון ההתאחדות אוסר על העברת קבוצה לידי מי שהורשע בעבירות שיש עמן קלון, עתרה האגודה לבית המשפט המחוזי, שקבע בפסק הדין כי טביב אינו ראוי לשמש כבעליה של קבוצת כדורגל[3]. טביב העביר את הבעלות למקורבו, גבי טווילי, ועתר לבית המשפט העליון, שקבע כי על האגודה להעביר בקשה להעברת הזכויות, ואם זו תאושר תוחזר אליה הקבוצה. בעונתו האחרונה במועדון ירדה הקבוצה מליגת העל לליגה הלאומית, ולאחר מכן החל טביב בתהליך העברת הבעלות על הקבוצה. עזיבתו לוותה בטונים צורמים וטענות רבות כנגדו מצד אגודת הפועל כפר סבא[4].
הבעלות על הפועל תל אביב
[עריכת קוד מקור | עריכה]בטרם השלים את תהליך העברת הפועל כפר סבא, כבר החל טביב להיות מעורב בבעלות על קבוצת הפועל תל אביב, על אף שנדרש לשנת צינון[5], ובקיץ 2010 הפך באופן רשמי לבעל הקבוצה, בצוותא עם מוני הראל. במהלך העונה השניים הסתכסכו[6], ובמאי 2011 הפך טביב לבעליה היחידי של הקבוצה לאחר הליך בוררות ממושך[7]. על טביב נמתחה ביקורת בתקשורת בגין התנהלותו כבעלי הקבוצה[8], ובמקביל ארגנו אוהדי הקבוצה מחאה חריפה וממושכת כנגדו[9], בדרישה שימכור את הקבוצה לבעלים אחרים, ואף כללה הפגנות מול ביתו של טביב ומול רשת החנויות של אשתו. המחאה החריפה ככל שהתקדמה העונה, והפכה לקונצנזוס בקרב כלל האוהדים עם התפטרותם של כל חברי ההנהלה הבכירה של המועדון[10]. ב-21 באפריל 2012 הכריז טביב כי הוא מעמיד את הקבוצה למכירה בשל ההטרדות והאלימות שהופנו כלפיו וכלפי בני משפחתו[11]. ב-4 ביולי 2012 הכריז חיים רמון במסיבת עיתונאים כי קיבל מטביב ייפוי כוח בלתי חוזר למכירת המועדון, כך שטביב סיים את דרכו בהפועל תל אביב[12]. באוקטובר 2015 חויב רמון לשלם לטביב 7 מיליון ש"ח[13]. בריאיון לתקשורת טען טביב כי המחאה נגדו נבעה ממניעים גזעניים[14].
הבעלות על בית"ר ירושלים
[עריכת קוד מקור | עריכה]בעונת 2012/2013 הביע טביב התעניינות ברכישת מועדון הכדורגל בית"ר ירושלים מידיו של ארקדי גאידמק, וזכה לתמיכת האוהדים, אך גאידמק סירב למכור לו את המועדון וניסה להשאיר אותו בבעלותו. הסוגיה נגררה להכרעת בית המשפט שהכריע כי טביב יהיה הבעלים של בית"ר ירושלים[15]. לקראת עונת 2013/2014 נכנס טביב באופן רשמי לתפקיד. החל מכניסתו לתפקיד החל טביב לצמצם באופן משמעותי את חובות הקבוצה שעמדו על עשרות מיליוני שקלים. טביב החתים בקבוצה שחקנים צעירים ומבטיחים והעמיד תקציב שנתי יציב בשונה משנים קודמות. בסיום עונת 2014/2015, שבה בית"ר ירושלים לשחק במסגרות אירופיות לאחר שבע שנים.
ב-23 באוגוסט 2016, הודיעה ההתאחדות לכדורגל בישראל כי אלי טביב אינו יכול לשמש כבעלים של בית"ר ירושלים עקב הרשעותיו בפלילים למשך שלוש שנים בתנאים מגבילים. ב-11 בינואר 2017 החליט בית הדין העליון של ההתאחדות לדחות את ערעורו של טביב בדבר פסק דין זה, אך קיצר את משך העונש לשנתיים שבהן טביב לא יוכל לנהל את בית"ר החל מקיץ 2017[16]. לכן בסוף עונת 2016/2017 מינה טביב את אלי אוחנה ליו"ר הקבוצה ל-5 שנים על מנת שיחזיק בניהול בית"ר במקומו למשך השנתיים הללו[17].
במהלך העונה התגבשה בקרב אוהדי בית"ר מחאה כנגד טביב על התנהלותו בנוגע לשחקנים, מאמנים, וקשרים עם האוהדים. המחאה הגיעה לשיאה לאחר הפסד הקבוצה בגמר הגביע בעונת 2017/2018 ומעורבותו לכאורה של הבעלים טביב בקביעת הרכבי הקבוצה ובעניינים מקצועיים אחרים שגרמו לאי שיתופם של שחקנים מסוימים בגמר הגביע, אז הודיעו ארגוני האוהדים השונים של הקבוצה כי הם יחרימו את העונה הבאה ולא יקנו מנויים[18]. בתגובה זמן קצר לאחר מכן ב-15 במאי 2018, כינס אלי טביב מסיבת עיתונאים, והודיע על כוונתו לעזוב את הקבוצה, ועל העמדתה למכירה וחיפוש רוכש לקבוצה[19][20]. בקיץ 2018 מחאות האוהדים כנגד הבעלים הוגברו ופעם נוספת בעת בעלותו על קבוצה ישראלית, נאלץ לספוג הפגנות כנגדו ליד ביתו שם הפגינו אוהדים מספר פעמים, כמו כן מול חנויות הבגדים של רעייתו דנה אשכנזי[21].
ב-13 באוגוסט 2018 מכר לאיש העסקים משה חוגג את בית"ר ירושלים בתמורה ל-26.5 מיליון שקלים, מתוכם 18 מיליון לטביב והשאר לכיסוי חובות הקבוצה.
לאחר עזיבתו את בית"ר, הצהיר מספר פעמים כי לא יחזור עוד לכדורגל הישראלי בתור בעלים.
פלילים
[עריכת קוד מקור | עריכה]טביב הורשע בבתי משפט, בביצוע עברות שונות: התחזות לאדם אחר במטרה להונות, שימוש במסמך מזויף, זיוף וקבלת דבר במרמה והפרעה לשוטר בעת מילוי תפקידו עבירות בגינן נגזר דינו לשישה חודשי מאסר על תנאי. במסגרת המחאות של אוהדי הפועל תל אביב מול ביתו הואשם טביב כי הכה נער בן 17 שהפגין בלילה מול ביתו וקילל אותו. ביוני 2014 הורשע בפציעת הנער בנסיבות מחמירות, השמדת ראייה ושיבוש מהלכי משפט[22], ונידון לשישה חודשי עבודות שירות[23]. לאחר ערעור הופחת עונשו לארבעה חודשי עבודות שירות.
בדצמבר 2011 הושלך רימון הלם לעבר ביתו בתל אביב. באוקטובר 2013 התגלה רימון יד מתחת למכוניתו בביתו בכפר שמריהו[24].
ב-1 במרץ 2015 בוצע ניסיון התנקשות בטביב[25]. שני רוכבי אופנוע הגיחו מול רכבו של טביב כשזה הגיע לביתו ופתחו לעברו באש. טביב נפגע קל בידו ורוכבי האופנוע נמלטו. ב-23 במרץ 2017 הורשעו שניים מהנאשמים בהתנקשות לאחר שהושג עמם הסדר טיעון[26], וב-3 באפריל נגזרו עליהם שתי שנות מאסר[27].
ב-11 באוגוסט 2017 הונח בפתח ביתו מטען דמה בשעה שטביב עצמו שהה בחו"ל[28].
ב-11 בינואר 2021 הושלך רימון הלם לעבר ביתו בכפר שמריהו.
חיים אישיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנת 2010 נישא בפעם השנייה, למעצבת דנה אשכנזי. לזוג בית בכפר שמריהו, ולהם בן, ובנוסף מגדלים את בתה של דנה מנישואיה הקודמים.
לטביב יש שני ילדים מנישואיו הראשונים. בתו ליהי הייתה לתקופה קצרה חברה בהנהלת הפועל תל אביב, לאחר התפטרותם של כל חברי ההנהלה הבכירה של המועדון.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
עירד צפריר, אלי טביב: "בשנתיים שלי בבית"ר אין את האלימות שיש בקבוצות אחרות", באתר הארץ, 20 במאי 2015- נדב צנציפר, תפס את השיטה, באתר "ידיעות אחרונות", 11 בפברואר 2018
- נדב צנציפר, "אוהדי בית"ר מתגעגעים אליי", באתר "ידיעות אחרונות", 13 בנובמבר 2018
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ אחים לנצח, באתר ערוץ הספורט, 1 במאי 2017
- ^ דורית חכים, קורניקובה מתאמנת בג'ים שלי (ואני לא מנסה להרשים), באתר הארץ, 9 בנובמבר 2002
- ^ ורד לוביץ' וגולן בר יוסף, ביהמ"ש ביטל את בעלות טווילי וטביב על הפועל כפ"ס, באתר ynet, 7 באוגוסט 2000
- ^ אליענה שפר, יו"ר מחלקת הנוער של כפ"ס לאנשי טביב: "תתביישו, הציוד לא שלכם", באתר nrg, 17 ביוני 2009
- ^ לי בוץ, ההתאחדות להראל: "המעורבות של טביב אסורה", באתר ynet, 4 ביוני 2009
- ^ שי ארצי, טביב ומוני הראל התעמתו: "אחד צריך לעזוב", באתר ynet, 15 בספטמבר 2010
- ^ שי ארצי, אלי טביב: "אני הבעלים היחידי של הפועל ת"א", באתר ynet, 16 במאי 2011
- ^ משה הרוש, לאלי טביב חוקים משלו, באתר הארץ, 27 בנובמבר 2011
- ^ דוד בן שימול ונדב צנציפר, מחאת אוהדי הפועל: מאות צעדו לביתו של טביב, באתר ynet, 14 במרץ 2012
- ^ נדב צנציפר, מרד בהפועל: היו"ר, המנכ"ל והדובר מתפטרים, באתר ynet, 15 בינואר 2012
- ^ בן מיטלמן, רעידת אדמה באדומים: אלי טביב מוכר את הפועל תל אביב, באתר מאקו, 21 באפריל 2012
- ^ נדב צנציפר, חיים רמון: "אין סיכוי שטביב יחזור להפועל ת"א", באתר ynet, 4 ביולי 2012
- ^ מוטי פשכצקי, חיים רמון חוייב לשלם לטביב 7 מיליון ש"ח, באתר ערוץ הספורט, 16 באוקטובר 2015
- ^ אופירה אסייג, אייל ברקוביץ' ואיציק זוהר, טביב: הפועל גזענים, הכל מתפוצץ להם בפנים, באתר ONE, 6 בדצמבר 2016
- ^ תומר לוי, יוצאים לדרך חדשה: אלי טביב הוכרז רשמית כבעלי בית"ר י-ם, באתר ערוץ הספורט, 2 ביולי 2013
- ^ "טביב לא יוכל לנהל את בית"ר במשך שנתיים", מתוך האתר One
- ^ מוטי פשכצקי, אוחנה חוזר לבית"ר: רוצה לגרום הנאה לקהל, באתר ערוץ הספורט, 9 ביולי 2017
- ^ אוהדי בית"ר מחרימים את הקבוצה: "התערבות בלתי מקצועית בהרכב", 11 במאי 2018, ירון לופו מוסקוביץ', אתר mynetjerusalem
- ^ נדב צנציפר, טביב: "החלטתי לזוז הצידה, מחפש רוכש", באתר ynet, 15 במאי 2018
- ^ נדב צנציפר, אלי טביב: "אני עוזב את הכדורגל וזה סופי", באתר ynet, 16 במאי 2018
- ^ רענן ברנובסקי, המחאה עלתה הילוך: הפגנות נגד אלי טביב בשתי חזיתות, באתר ספורט1, 29 במאי 2018
- ^ אסי ממן, טביב הורשע בתקיפת הנער ובהשמדת ראיות, באתר ONE, 26 ביוני 2014
- ^ אלי טביב ירצה שישה חודשי עבודות שירות באתר nrg, 2 במרץ 2015
- ^ כתבי ynet, רימון רסס נמצא מתחת לרכבו של אלי טביב, באתר ynet, 24 באוקטובר 2013
- ^ רענן בן צור ואלי סניור, אלי טביב נפצע קל מיריות: "ניסו לחסל אותי", באתר ynet, 1 במרץ 2015
- ^ חדשות nana10, שני נאשמים הורשעו בניסיון החיסול של אלי טביב, באתר nana10, 23 במרץ 2017
- ^ חדשות 2, שנתיים מאסר למעורבים בירי באלי טביב, באתר מאקו, 3 באפריל 2017
- ^ מוטי פשכצקי, מטען דמה נמצא בכניסה לביתו של אלי טביב, באתר ערוץ הספורט, 11 באוגוסט 2017