אליה שפירא
 | |
| לידה |
1660 פראג, ממלכת בוהמיה  |
|---|---|
| פטירה |
14 באפריל 1712 (בגיל 52 בערך) ח' בניסן ה'תע"ב פראג, ממלכת בוהמיה |
| מקום קבורה |
 בית הקברות היהודי העתיק, פראג |
| מקום פעילות |
 פראג, ממלכת בוהמיה |
| תקופת הפעילות |
? – 14 באפריל 1712 |
| תחומי עיסוק | פוסק |
| רבותיו | רבי אהרן שמעון מפראג, רבי אברהם הלוי גומבינר |
| חיבוריו | אליה רבה ואליה זוטא |
  | |
רבי אליה[1] שפירא (ה'ת"ך, 1660 בערך – ח' בניסן ה'תע"ב, 14 באפריל 1712) היה דיין, ראש מתיבתא ודרשן מפראג, פוסק ומחבר הספרים אליה רבה ואליה זוטא על ספרי הלבושים.
חייו
[עריכת קוד מקור | עריכה]נולד בפראג לרבי בנימין וואלף, דרשן ודיין בפראג, ולימים ראב"ד פראג ורב מדינת בוהמיה. בצעירותו נסע לפולין ולמד תורה בקאליש, מפי רבי אברהם אבלי גומבינר, בעל מגן אברהם, וכן למד בפראג אצל רבי שמואל הלמן, מדייני העיר. רבו המובהק היה סבו (אבי אביו) רבי אהרן שמעון מפראג (מופיע בספרות ההלכה בשם מהר"ש מפראג), שהיה מרא דאתרא, אב"ד וראש הישיבה בפראג.[2] בספריו מזכיר הוא רבות את סבו בשם "זקיני הגאון"[3].
בשנת ה'תמ"ח (1688) בערך, התמנה לרב העיר קולין (אנ'), וכיהן שם לכל הפחות עד ה'תנ"ה (1694). לאחר מכן שב לפראג והתמנה שם לדיין בבית הדין הראשי של הקהילה, שכונה "מורה שוה". בשנת ה'תנ"ט (1699) בערך הוזמן בידי קהילת טיקטין בפולין לכהן כרבם, על מקומו של רבי אריה לייב סירקיש שעבר לקראקא. אולם, חלוקות הדעות אם אמנם נסע לטיקטין וכיהן שם כרב (ולאחר מכן שב לפראג), או שדחה את ההזמנה ונותר בפראג.[4]. בפראג שימש, מלבד כהונתו כדיין, גם כראש ישיבה ודרשן.
נפטר בחיי אביו ב-ח' בניסן ה'תע"ב (14 באפריל 1712), ונקבר בבית הקברות העתיק בפראג.
חיבוריו
[עריכת קוד מקור | עריכה]חיבורו אליה זוטא שהוא פירוש קצר על ספרי לבוש התכלת ולבוש החור (מקבילים לחלק אורח חיים בשולחן ערוך) לרבי מרדכי יפה, נדפס בחייו בשתי מהדורות (פראג תמ"ט, פראג תס"א), ומאז נדפס במהדורות ה"לבוש".
חיבורו אליה רבה שהוא הפירוש הארוך, נכתב אף הוא על סדר ה"לבוש". הספר לא נדפס בחיי המחבר אלא לאחר מותו בידי תלמידיו. כתב היד המקורי אבד בשריפה גדולה בפראג בשנת תקי"ד (1754) יחד עם ספרים נוספים של המחבר שאבדו, והפירוש השתמר רק בהעתק אשר לפי עדות המוציא לאור היה חסר ומטושטש. התלמידים שינו מכוונתו המקורית של המחבר, ובמקום להדפיסו בצמוד לספר ה"לבוש" הדפיסוהו בצמוד לשולחן ערוך. דבר זה גורם לעיתים לאי-הבנה, באשר דברי "אליה רבה" נסובים על דברי ה"לבוש" ולא על דברי ה"שולחן ערוך". מאוחר יותר נדפס "אליה רבה" כספר בפני עצמו. במהדורות מודרניות הודפס החיבור על דברי ה"לבוש", במתכונתו המקורית.
שני הספרים נחשבים לספרי יסוד בפסיקה האשכנזית, והמשנה ברורה מביא אותו תדיר כמקור הפסיקה ההלכתית שלו.
כמו כן חיבר גם ספר חידושים על התלמוד, גם הוא בשם "אליה רבה", וזה נדפס על ידי נכדו.
משפחתו
[עריכת קוד מקור | עריכה]נשא לאשה את דאבריש, בתו של ר' עזריאל יום טוב בונדי, מפרנסי יהדות פראג. (נפטרה בי"ז באדר ה'תפ"ה)
- בנו רבי אריה לייב היה אב"ד לייפן (אנ'), ונפטר בחיי אביו בכ"ו בשבט ה'תע"ב.
- בנו רבי שמואל היה ראב"ד פראג, ונפטר בט"ו בשבט ה'ת"ק.
- בנו ר' שמעון היה מפרנסי יהדות פראג. נשא את עלא, בתו של בן דודו ר' בנימן וואלף ב"ר אנשיל בן הרב אהרן שמעון שפירא, ושל אסתר בת ר' יעקב קופיל סג"ל פרנקל מווינה.
- בתו רבקה נישאה לר' וולף סג"ל פרנקל, בנו של רבי יששכר ברמן סג"ל פרנקל ('מטה יששכר') ונינו של יעקב קופיל סג"ל פרנקל
גיסו (בעל אחותו), היה רבי יעקב ריישר, מחבר הספרים "מנחת יעקב", "שבות יעקב", "עיון יעקב", "חק יעקב" ועוד. רבי דוד אופנהיים היה לגיסו לאחר מותו, כשנשא (בזיווג שני) את אחותו.
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- הרב צבי לרר, "לתולדות הגאון רבי אליהו שפירא מפראג", ישורון, לה (תשע"ז), עמ' תשיח–תשלז.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- דוד הלחמי, רבי אליהו שפירא מפראג (בעל „אליהו רבא” ו„אליהו זוטא”), חכמי ישראל, תל אביב תשי"ח, חלק א', עמ' ק"ט, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום)
אליהו בן בנימין וולף שפירא, דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ כך כתב שמו ללא האות וא"ו בספריו, וכך מוזכר גם בשו"ת חתם סופר חלק ד (אבן העזר ב) סימן כו, שסידר גט לנכדו שהיה קרוי על שמו "אליה" ללא וא"ו
- ^ כן כתב בהקדמה לספרו 'אליה רבה'; שם הגדולים, מערכת גדולים, אות א, קלח.
- ^ ראו לדוגמה אליה רבה סימן רסג, ס"ק י; סימן רסח, ס"ק יב; סימן רפב, ס"ק ג.
- ^ ראו בהרחבה במאמרו של הרב צבי לרר (להלן, 'לקריאה נוספת'), עמ' תשכה, הע' 62.
| תקופת חייו של הרב אליה שפירא על ציר הזמן |
|---|
 |
