אליהו לסקובסקי
![]() | |
לידה |
1886 ה'תרמ"ו |
---|---|
פטירה |
אפריל 1942 (בגיל 56 בערך) ניסן ה'תש"ב דווארט |
מקום פעילות | טולישקוב, גלובנו, דווארט |
תקופת הפעילות |
? – אפריל 1942 ![]() |
הרב אליהו לסקובסקי (לאסקאווסקי; ה'תרמ"ו, 1886 גראבוב – ניסן[1] ה'תש"ב, אפריל 1942 דווארט) היה רב יהודי-פולני. רבה האחרון של דווארט. נרצח בשואה.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]אליהו נולד בעיר גראבוב[2], בנו של הסוחר צבי. את לימודיו הראשונים עבר תחת הדרכת רב העיר, רבי דוד בר. כבר בילדותו הצטיין בכשרונותיו הרבים, במיוחד בזיכרונו המופלא ובשקידתו הרבה בלימודים.
בהמשך, למד אליהו אצל האדמו"ר מסוכאטשוב, רבי אברהם בורנשטיין מחבר הספר "אבני נזר", והיה ידיד קרוב של רבי דוד בורנשטיין, האדמו"ר האחרון לשושלת הרבי מסוכאטשוב לפני מלחמת העולם השנייה. הרבי מסוכאטשוב התייחס אליו באהבה רבה, והביע תקווה כי בעתיד הקרוב יהיה אליהו לרב בכיר, וכל קהילה יהודית תוכל להתברך בהנהגתו ובתורתו.

בשנת ה'תרס"ח (1908) בהיותו כבן 22 מונה לרב בהעיר טולישקוב. ומשם עבר להתגורר בהעיר גלובנו.
בשנת ה'תר"פ (1920) אליהו מונה לרב בהעיר דווארט, לאחר שעזב אותה הרב מאיר דן פלוצקי. היה ידע שפות פולנית.
שם היה לומד עם בחורים צעירים, יחד עם חתנו הרב חיים משה לוונטאהל.
הירצחו בשואה
[עריכת קוד מקור | עריכה]רבי אליהו לסקובסקי ניספה בשואה בשנת תש"ב (1942). בספר הזיכרון לדווארט, מובא תיאורה של כתריאל מוניץ על מותו של הרב לסקובסקי ובני הקהילה:
בתקופת השואה לא רצה לעזוב את צאן מרעיתו בדווארט, הגרמנים התעללו בו בימים הראשונים לבואם תפסוהו גזזו את זקנו וישימוהו ללעג ולקלס רבים מהיהודים ומהגויים הזדעזעו למראה ההתעללויות האלה הרב קיבל הכל באהבה כראוי לצדיק אמיתי' וראה בכל הנעשה גזירה מהשמיים הרב לא התייחס אל הגרמנים כאל רשות שיש לקבל את חוקיה מבחינת דינא דמלכותא דינא ולמעשה נלחם בהם בצורה סבילה ובכל עת ובכל רגע היה מוכן למות על קידוש השם הוא קיים מניין בביתו אם כי המעשה הזה היה קשור בסכנת נפשות הרב הבין את כוונות הגרמנים ועל כן היה סבור שצריך לעשות הכל כדי לשמור על צלם האלוהים בזמן הוצאתם להורג של עשרת יהודי דווארט בכ"ח בניסן תש"ב היה הוא השלישי לא שמענו מדבריו אבל כל אחד כנראה הבין אותם לפי דרכו אבל המכנה המשותף להבנת כולם היה בערך כזה גזירה היא מן השמים את הכל צריך לקבל באהבה וסוף סוף יבוא גם יומו של עמלק זה ועל עמנו לזכור ולא לשכוח אחריו נתלה בנו”

ומשה שוטן מתאר
הרב לסקובסקי כגבור הלך בעצמו על הגרדום עלה בעצמו את החבל על צווארו ענד ולי נדמה היה שאמר אחרי הווידוי ואחרי שמע ישראל ה' אלוהינו ה' אחד עוד משהו... מהמלים הבודדות שהגיעו לאוזני ושנקלטו בזכרוני נתרשמתי שגידף את התליינים שנפרד מאתנו ועודד אותנו... יודע אני שאנו הקרבנות של עברנו אבל במותנו לא תקנו אתם הרוצחים את נצחונכם ואתם אחי כל מי שרק יישאר בחיים עליו לעשות הכול שדמנו שנשפך על לא עוול בכפנו לא יהיה לשוא עמי חי ויחיה לנצח חופשים בארצנו על אפם וחמתם של צוררינו התליינים לא נתנו לו לסיים”
משפחתו
[עריכת קוד מקור | עריכה]היה לו ששה בנים, ובת אחת
- בנו - רבי אלעזר[3]. נישא למלכה בתו של הרב אריה צבי פרומר. נרצח בשואה.
- בתו - נישאה לרבי חיים משה לוונטאהל.
- בנו - רבי ישראל צבי[4]. מתלמידי ישיבת חכמי לובלין. נרצח בשואה יחד עם אביו בניסן ה'תש"ב
- בנו הצעיר - רבי פישל. מתלמידי ישיבת חכמי לובלין.
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אליעזר אסתרין, 'כי מדווארט תצא תורה', בתוך: דווארט – ספר קהילה, ישראל תשל"ד, עמ' 181
- כתריאל מוניץ, 'הרב ר' אליהו לסקובסקי', בתוך: דווארט – ספר קהילה, ישראל תשל"ד, עמ' 190–191
- מרדכי מינטוס, 'הרב ר' אליהו לסקובסקי', בתוך: דווארט – ספר קהילה, ישראל תשל"ד, עמ' 343–346
- יהושע אייבשיץ, בקרובי אקדש, ירושלים תשס"ה, עמ' 54–55
- דוד אברהם מנדלבוים, כוכבי אור - ב, בני ברק תשס"ג, עמ' רסח-רע, באתר אוצר החכמה (צפייה מוגבלת למנויים)
- משה פרידנזון, אלה אזכרה, ניו יורק תשכ"ה, עמ' 71–74, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום)
- מאיר אמסל, שו"ת המאור - ב, ניו יורק תשל"ד, עמ' תקלג, באתר אוצר החכמה (צפייה מוגבלת למנויים)
- זאב קיבל, הסנה איננו אכל - א, בני ברק חש"ד, עמ' 33–35, באתר אוצר החכמה
- שלמה פרנק (פרנקל), טאָגבוך פון לאָדזשער געטאָ (ביידיש)
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]אליהו לסקובסקי, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ לפי עדותו של משה שוטן בדווארט – ספר קהילה, (עמ' 421), נתלה בכ"ה בניסן. ויש מציינים התאריך לכ"ח בניסן (עמ' 181, 190), ובכמה מקורות (ביד ושם, מובא ב"קישורים חיצוניים" בJewishGen) כתוב שהיה בל"ג בעומר.
- ^ ב"אלה אזכרה" כתוב שיש אומרים שנולד בטורק, ויש אומרים שנולד בקויל.
- ^ צילום מהזמנת חתונתו נמצא בדוד אברהם מנדלבוים, תולדות רבינו בעל ארץ צבי, בני ברק תשפ"ב, עמ' 375, באתר אוצר החכמה (צפייה מוגבלת למנויים)
- ^ דברי תורתו, ראו דוד אברהם מנדלבוים, כוכבי אור - א, בני ברק תשס"ג, עמ' רעד, באתר אוצר החכמה (צפייה מוגבלת למנויים)