לדלג לתוכן

אלון אסף

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אלון אסף בעת שביתת הרעב ב-2006

אלון אסף (1947 - 16 באפריל 2009) היה פעיל במאבק למען חולי סרטן המעי הגס בשנים 2006 עד 2008, סמל מאבק חולי הסרטן להגדלת סל התרופות ואיש השנה בתחום החברה לשנת 2006 מטעם "קשת" ו"מעריב".[1]

אלון נולד בשנת 1947 בישראל. שרת בחיל האוויר בשירות קבע במערך ביטחון שדה, והוסיף להתנדב למילואים בחיל עד גיל 52. לאחר שחרורו עבד כחוקר פרטי וכקב"ט ראשי בחברות מסחריות, אך נאלץ לעזוב את שוק העבודה עקב ניתוח שעבר. בחודש יוני 2003 נותח לראשונה להרחקת הגידול במעי ולקראת סוף 2004 אובחן כסובל מסרטן המעי הגס עם גרורות בכבד, בתוספתן ובחלל הבטן, ונאלץ לעבור ניתוח ביוני 2006 וטיפול באווסטין למן ינואר 2005, תרופה שלימים נכנסה לסל שירותי הבריאות הודות למאבק שניהל בשנת 2006. במועד האבחון העריכו הרופאים את תוחלת חייו בכשלושה עד שישה חודשים.

ב-14 במאי 2006 פתח בשביתת רעב במאבק להכללת האווסטין והארביטוקס בסל שירותי הבריאות. עד מהרה הוא פונה למוקד הרפואה הדחופה במד"א בירושלים בשל תשישות. בתום בדיקות שעבר חזר למוקד המאבק,[2] והצהיר "מצידם של הפוליטיקאים שאנחנו לא נקבל את התרופות ונמות. אנחנו מרגישים שמבחינתם אנחנו נטל והם מעדיפים להיפטר מהנטל הזה. הממשלה זורקת אותנו למות כמו אצל האסקימואים, שזורקים את הזקנים מחוץ לגדר כי אין צורך בהם". הוא גמר אומר להתמיד בשביתת הרעב אף אם הדבר יובילו לבית החולים, באומרו "אני מקווה שלא נצטרך להגיע למצב שכזה, אבל יהיה אשר יהיה". לדבריו, כששמע רופאו על כוונתו לשבות רעב הוא "ממש רצה להכות אותי", ואשתו וילדיו מררו בבכי עם צאתו אל השביתה.

הוא סיפר כי "פרץ טען שהעבודה לא תיכנס לקואליציה ללא התרופות, אבל ביום הקמת הקואליציה הוא לא עמד בכך. עם חברי הכנסת מש"ס, איציק כהן ואלי ישי, נפגשנו וביקשנו לדרוש בעת המשא ומתן הקואליציוני תוספת לסל. ש"ס השיגה שני מיליארד שקל, אבל מתוכם לא הושגה פרוטה לאווסטין ולארביטוקס. גם אולמרט, שהיה מ"מ ראש הממשלה, הבטיח הרים וגבעות".[3]

כעבור שלושה ימים הוזמן אסף, כאחד מראשי עמותת "הקו האחרון" למאבקם של חולי סרטן, לשאת דברים בכנסת, אך עם קבלת זכות הדיבור הוא נתקף סחרחורות ונאלץ לשאת את דבריו בעודו ישוב. בתום הדיון, הוא מעד והחל קורס לכיוון הקרקע, אך צלמי התקשורת הרבים שהיו במקום הצליחו להצילו מנפילה.[4] פרמדיקים של הכנסת חשו במהירות למקום והחלו לטפל בו. מאוחר יותר הוא הצליח בכוחות עצמו להגיע להמשך טיפול רפואי אצל רופא הכנסת, ד"ר יצחק ליפשיץ. במהלך הטיפול קיבל ארבעה עירויים ונלקחו ממנו בדיקות סוכר.

אלון אסף בעת שביתת הרעב

ב-14 במאי 2006 יזם אסף את שביתת הרעב של חולי סרטן המעי הגס מול הכנסת בגן הוורדים ושבת רעב במשך שישה-עשר יום, במהלכם התעלף מספר פעמים, אף במשכן הכנסת, ונזקק לטיפול רפואי. בין השובתים היו איציק כהן – חולה סרטן המעי הגס, רון הרוש ואלה קליין ששבתו בשם הוריהם. נתן זהבי הצטרף לשביתה בתחילת השבוע השני ועזר רבות במהלכה. דוד זית לא יכול היה להשתתף בשביתה מאחר שהיה אז בטיפולים קשים בגרמניה. חודשיים לאחר תום השביתה הוכנסה תרופת האווסטין לסל התרופות, והוכנסו תרופות נוספות שלא הוכנסו לסל עד אז, בזכות תוספת לתקציב הסל שהושגה כתוצאה מהשביתה. כתוצאה מכך חיי אדם רבים ניצלו וחולים אחרים איכות חייהם שופרה. על פעילותו זו זכה אסף בתואר איש השנה בחברה לשנת 2006 מטעם העיתון מעריב, ערוץ 2 וארגון לתת.

בשנת 2008 חדלה תרופת האווסטין אותה נטל להשפיע, והוא עבר לטיפול בארביטוקס.

ב-11 בפברואר 2008, כשנודע לו שוועדת סל שירותי הבריאות נוטה שלא לאשר הכנסת הארביטוקס לסל גם בשנה זו, יצא להפגין מול מקום כינוסה, באומרו כי "הוועדה חייבת לנו חוב מוסרי. אלחם כדי להבטיח שארביטוקס תיכנס לסל הבריאות 2008".[5]

אלון אסף לאחר שביתת הרעב

ב-26 בפברואר עם היוודע דבר אי הכנסת התרופה אל הסל גם בשנה זו, הודיע אסף על חידוש המאבק וכי יערוך יחד עם חולים נוספים למחרת היום צעדה מביתו בראשון לציון אל משרד הבריאות בירושלים, ואמר כי "אני רוצה לראות לחברי ועדת הסל את הלבן בעיניים, החלטת ועדת הסל תיזכר לדיראון עולם. החלטה של ועדה שלוקחת המלצה של מועצת האונקולוגיה למקם את הארביטוקס במקום הראשון וזורקת אותה לפח. זו ועדה שלא מתייחסת לפרופסורים ולמומחי האונקולוגיה מספר אחת בארץ".[6]

בחלוף מספר ימים אמר בראיון כי "אני מרגיז אנשים שאני עדיין חי, אמרו שאני אחיה חודשיים. עברתי ניתוח, הוציאו לי את כל הזבל מהבטן - הכבד והתוספתן, אני מקבל אווסטין ואם הוא ייכשל אקבל ארביטוקס. העלות של התרופה הזו לחולה היא 30 אלף שקל לחודש. אנשים מתים כי אין להם כסף לזה, למרות שהאונקולוגים דירגו אותה במקום הראשון". הוא אמר כי מחירה האמיתי של הכנסת הארביטוקס לסל עומד על 30 מיליון ש"ח, והאשים את משרד האוצר בניפוח העלויות על ידי צירוף מחיר יום האשפוז וטיפולים נלווים שכבר כלולים בסל הבריאות.

"בארצות הברית ובאירופה התרופה הזו מאושרת כהליך שגרתי. אין סיבה שלא יאשרו אותה גם כאן". הוא סיפר כי התעמת עם חבר הכנסת חיים אורון על ביטול הרחבת הביטוחים המשלימים בתחום התרופות מצילות החיים. הוא אמר, "איך העזו לבטל ביטוח לאלפי אנשים, שהם 80% מהמבוטחים, בלי לתת מענה? הרי המדינה יכלה לממן את תוספת עלות השב"ן ל-20% הנותרים שאין להם ביטוח מורחב בקופת החולים, מי שעומד מאחורי זה הוא האוצר, שרוצה לראות אותנו מתים".[7]

בראשית 2009 התגלו גרורות נוספות בגופו, וב-16 באפריל 2009 הוא נפטר במרכז רפואי מאיר בכפר סבא[8].

אסף אלון היה נשוי ואב לשלושה, והתגורר בראשון-לציון.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]