לדלג לתוכן

אינולין

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

אינולינים הם קבוצה של פוליסכרידים טבעיים המיוצרים על ידי מספר סוגי צמחים. האינולינים שייכים למשפחה של סיבים הידועים בשם פרוקטאנים (פולימרים של פרוקטוז). הצמחים משתמשים באינולין כאמצעי לאחסון אנרגיה, ובדרך כלל ניתן למצוא את האינולין בשורש או בקנה השורש. רוב הצמחים המסנתזים ומאחסנים אינולין לא מייצרים פחמימות אחרות כגון עמילן.

בבדיקת פינוי אינולין, האינולין משמש לצורך מדידה של קצב הסינון של הכליה בדרך של הזרקתו לגוף האדם ומדידת כמות האינולין בשתן. לאינולין שתי תכונות שהופכות אותו לחומר מועדף למדידה:

  1. משקלו המולקולרי קטן מ-400 דלטון, ולכן הוא יכול לחדור לתוך הנפרון.
  2. האינולין לא נספג מחדש בניגוד לסוכר.

קצב הסינון הכלייתי נתון בנוסחה הבאה:

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]


ערך זה הוא קצרמר בנושא כימיה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.