אינגולפר ארנארסון
אינגולפר ארנארסון (במקורות איסלנדיים עתיקים: Ingólfr Arnarson, באיסלנדית מודרנית: Ingólfur Arnarson) מתואר במקורות ההיסטוריים האיסלנדיים מימי הביניים כנורדי הראשון, שהתיישב באיסלנד באופן קבוע. לו מיוחסת הקמת היישוב רייקיאוויק ב-874 כנחלתו המשפחתית. פירוש שמו — אינגולפר — הוא "זאב מלכותי". הוא היה נשוי להאלווייג פרודסדאטר.
לפי החיבור ההיסטורי איסלנדינגאבוק (Íslendingabók) של ארי ת'ורגילסון, ארנארסון היה חלוץ ההגירה הנורווגית לאיסלנד, שהתרחשה בימי שלטונו של האראלד הראשון. ת'ורגילסון כתב, שהמתיישבים הקודמים — נזירים אירים — עזבו את האי כדי לא לחיות בקרב הנורדים הפגנים.
חיבור היסטורי נוסף, לאנדנאומאבוק (Landnámabók), שלפעמים מיוחס גם הוא לת'ורגילסון, מתאר באריכות את התיישבותו של אינגולפר ארנארסון באיסלנד. לפי מקור זה, ארנארסון נאלץ לעזוב את נורווגיה מחשש לנקמת דם. הוא שמע שהוויקינג השוודי גארדאר סוואווארסון, הנורווגי פלוקי וילגרדארסון ואחרים, גילו אי באוקיינוס האטלנטי. ארנארסון החליט להפליג לשם יחד עם אחיו החורג — היורלייפר הרודמארסון. השניים חקרו את האי והעבירו את החורף לחופו של הפיורד המוכר בימינו כאאולפטאפיורדור (Álftafjörður) (במערב איסלנד).
כעבור שנים ספורות, הם הפליגו לאיסלנד עם משפחותיהם למטרת התיישבות. כאשר ראו את האי ממזרח, ארנארסון השליך מספינתו שני עמודי עץ (עמודים מסוג זה ניצבו משני הצדדים של מושב מוגבה, עליו ישב ראש המשפחה בבתי הוויקינגים). הוא נשבע, מתוך אמונה באלים, שיתיישב היכן שעמודים אלה יעלו אל החוף. בינתיים, המתיישבים ירדו אל החוף המזרחי, שם ארנארסון החליט לחנות במשך החורף יחד עם משפחתו. אחיו — היורלייפר הרודמארסון — פנה דרומה. הוא הקים את נחלתו ליד חופו הדרומי של איסלנד על הר, שנקרא היורלייפסהיורדי (Hjörleifshöfði) על שמו.
באביב, ארנארסון שלח שניים מעבדיו, ויפיל וקארלי, כדי שאלה יסרקו את חופי איסלנד בחיפוש אחר העמודים. בחוף הדרומי, העבדים מצאו את גופת אחיו של ארנארסון — הרודמארסון, בעוד נחלתו ריקה מאנשים נוספים. התברר, שאחיו של ארנארסון נרצח על ידי עבדיו האירים, שהפכו לרכושו בעקבות פשיטות ביזה קודמות באירלנד ומאסו ביחסו הקשה אליהם.
אינגולפר ארנארסון רדף את רוצחי אחיו והרג אותם בארכיפלג וסטמאנאאיאר שמדרום לאיסלנד. איים אלה קיבלו את שמם בעקבות אירוע זה, שכן העבדים האירים כונו על ידי המתיישבים הנורדים באיסלנד "וסטמן" (Vestmenn) — אנשי המערב (למרות שאירלנד נמצאת דרומית-מזרחית לאיסלנד, האירים הם עם מערבי — יחסית לארצות המוצא של הנורדים).
עבדיו של ארנארסון חיפשו את עמודי העץ שלו במשך שלוש שנים, ובסופו של דבר מצאו אותם לחופו של מפרץ קטן בדרום-מערב האי. ארנארסון הקים את נחלתו סמוך לאותו מפרץ, וקרא לה רייקיאוויק. לפי לאנדאומאבוק, זה התרחש בשנת 874 (ממצאים ארכאולוגיים מעידים על התיישבות ראשונה באותו מקום שנים ספורות קודם לכן). בהמשך, ארנארסון הכריז על עצמו כבעלים של כל האדמות, שבין החוף בו התיישב לנהרות יולפוסאו, יוכסראו ובריניודאלסאו (עשרות קילומטרים מזרחה משם).
המקורות מימי הביניים מציינים, שארנארסון יישב חלקים גדולים מדרום-מערב איסלנד, אולם דבר לא ידוע עליו אחרי התיישבותו ב-874 בנחלה שהקים. בנו, ת'ורסטיין אינגולפסון, היה ראש שבט מפורסם, שקידם את הקמתה של אספת העם הראשונה באיסלנד — הת'ינג (þing). כינוסי האספה הזו הובילו ב-930 להקמתו של הפרלמנט האיסלנדי — אלת'ינגי.
