יולפוסאו
 | |
| הנהר יולפוסאו ליד העיירה הווראגרדי (Hveragerði) | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| אורך | 33 ק"מ |
| ספיקה ממוצעת | 423 מ"ק לשנייה |
| אגן ניקוז | 5,678 קמ"ר |
| מוצא | מפגש הנהרות קוויטאו וסוג ממזרח להר אינגולפספיאל (Ingólfsfjall) |
| יובלים |
קוויטאו, סוג  |
| שפך | האוקיינוס האטלנטי |
| מדינות באגן הניקוז | איסלנד |
  | |
יולפוסאו (באיסלנדית: Ölfusá) הוא נהר בדרום-מערב איסלנד, שנוצר מהתמזגותם של הנהרות קוויטאו וסוג. אורכו של יולפוסאו 33 קילומטרים והוא מנקז שטח של 5,678 קילומטרים. מבחינת כמות המים, יולפוסאו הוא הנהר הגדול ביותר באיסלנד - ספיקתו הממוצעת היא 423 מ"ק לשנייה (בקיץ, הספיקה הממוצעת היא 470-330 מ"ק לשנייה, ובחורף 500-300 מ"ק לשנייה). ספיקת המים הגבוהה ביותר, שנמדדה אי-פעם בנהר, היא 2,500 מ"ק לשנייה.
ראשיתו של יולפוסאו הוא מפגש הנהרות קוויטאו וסוג ממזרח להר אינגולפספיאל (Ingólfsfjall). אחרי היווצרותו כתוצאה מהתמזגותם של שני הנהרות, יולפוסאו זורם דרומה עד העיירה סלפוס. בקטע זה, הנהר מהווה את גבולו המערבי של שדה הלבה הגדול ביותר באיסלנד — ת'יורסאו. בהתקרבותו לעיירה, הנהר נעשה צר — כאשר חלקו חולף בתוך שדה הלבה. בשטח העיירה, יולפוסאו נפרד משדה הלבה, פונה מערבה ומהווה את גבולו הצפוני של השדה.
אחרי פנייתו מערבה ליד סלפוס, יולפוסאו מתרחב שוב וזורם 25 קילומטרים עד שפיכתו אל האוקיינוס האטלנטי. סמוך לשפיכתו אל האוקיינוס, הנהר פונה דרומה ורוחבו בהמשך מגיע לחמישה קילומטרים — מה שהופך את השפך שלו ללגונה. באזור זה, בגדה המזרחית של יולפוסאו נמצאת שמורת הטבע פלוי (Flói).
יולפוסאו עלול להציף את גדותיו בזמן התכת קרחונים (כתוצאה מפעילות געשית תת-קרחונית סמוך למקורות של הנהרות שיוצרים אותו). הנהר עשיר בדגה, במיוחד ממין אלתית.
