איל נוה
 |
אנו דנים כעת בשאלה האם ערך זה עומד בקריטריונים להיכלל בוויקיפדיה. אתם מוזמנים לשפר ולהרחיב את הערך על מנת להסיר את הספקות, וכן להשתתף בדיון בדף השיחה של הערך.
| |
| אנו דנים כעת בשאלה האם ערך זה עומד בקריטריונים להיכלל בוויקיפדיה. אתם מוזמנים לשפר ולהרחיב את הערך על מנת להסיר את הספקות, וכן להשתתף בדיון בדף השיחה של הערך. | |
 | |
| לידה |
26 בינואר 1976 (בן 49) יבנה, ישראל |
|---|---|
| מדינה |
 ישראל |
| מקום מגורים | הרצליה |
| פעילות בולטת |
|
| ידוע בשל |
|
| עיסוק | יזם נדל"ן וההיי-טק |
| פרסים והוקרה | דוקטור לשם כבוד מאוניברסיטת רייכמן (2024) |
  | |
איל נוה (נולד ב-26 בינואר 1976) הוא איש עסקים ויזם ישראלי בתחומי הנדל"ן וההיי-טק, אחד ממייסדי ארגון אחים ואחיות לנשק, ופעיל חברתי ישראלי.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]איל נוה נולד בחיפה וגדל ביבנה.[דרוש מקור] את שירותו הצבאי עשה כלוחם וכמפקד בסיירת מטכ"ל. לאחר מכן סיים לימודי תואר ראשון במשפטים ובמנהל עסקים.[1]
בתחילת דרכו המקצועית שימש כיועץ אסטרטגי וכמנהל פרויקטים במשרד הפרסום גיתם ומורל. בהמשך התקדם לתפקיד סמנכ"ל וחבר הנהלה בחברות ישראליות מובילות במשק, בהן HOT ודלק ישראל.[1][2] בשנת 2016 הקים את רשת חללי העבודה המשותפים "MIXER" אותה הוא מנהל. החברה מפעילה חמישה מתחמים של חללי עבודה בתל אביב, בהרצליה וברעננה, שמעניקים שירותים למאות חברות היי-טק, קרנות הון סיכון ועסקים עצמאיים.[3]
נוה מתנדב בעמותה החרדית "חברים לרפואה" המספקת תרופות למי שידו אינה משגת[4].
אחים לנשק
[עריכת קוד מקור | עריכה]בינואר 2023, בעקבות הצגת "הרפורמה המשפטית", אליה מתייחס נוה כמהפכה משפטית, הקים נוה את ארגון המחאה "אחים לנשק", יחד עם חבריו לסיירת מטכ"ל, רון שרף ואיתן הרצל.[5] לתפיסתם המהפכה צפויה הייתה לגרום לפגיעה קשה במשטר הדמוקרטי בישראל. במהלך חודשי פעילותו הראשונים, עמד הארגון בחזית המאבק הציבורי נגד הרפורמה המשפטית והתמקד בפעולות מחאה, הסברה, ארגון הפגנות ופעולות יזומות נוספות.
מלחמת חרבות ברזל
[עריכת קוד מקור | עריכה]עם היוודע דבר מעשי הטבח בשבעה באוקטובר, הודיעו ראשי הארגון על הפסקה מיידית של פעולות המחאה, וקראו לכלל חיילי המילואים להתייצב להגנת המדינה. בתוך שעות בודדות הקימו נוה וחבריו את "החמ"ל האזרחי", גוף נפרד וא-פוליטי, במטרה לתת מענה מיידי וסיוע לצה"ל, לתושבי העוטף, למשפחות השכולות ולמשפחות החטופים[4]. בתוך ימים ספורים, היוזמה בחמ"ל הפכה לכוח אזרחי גדול, עם יכולות, משאבים והון אנושי רחב, ופעלה כמענה מיידי ויעיל לצרכים הן בתחום האזרחי והן בתחום הצבאי. החמ"ל ניהל וקידם תחתיו עשרות יוזמות אזרחיות ובהן, בין היתר: הסעות, רכישת ציוד צבאי ואזרחי, סיוע לכוחות הביטחון באיתור נעדרים באמצעות אמצעים טכנולוגיים, סיוע למפונים, סיוע למשפחות שכולות, חלוקת ציוד רפואי ועוד.[6] בהמשך נוספה לו מטרה נוספת, בניית חברת מופת בישראל ביום שאחרי המלחמה.
בהובלת נוה וחבריו, הסתיים באפריל 2025 השלב הראשון של פרויקט שיקום שכונת "הרצפות הירוקות" בכפר עזה שבוצע על ידי כ-9,000 אזרחים מתנדבים מפרויקט "בונים מחדש" של ארגון אחים ואחיות לנשק. זוהי השכונה הראשונה המוכנה לאכלוס בעוטף עזה מאז הטבח לאחר שעברה שיפוץ מקיף.[7] שיפוצים נוספים מתוכננים להתחיל בקרוב בגבול הצפון, במושבים שתולה ונטועה, וגם בקריית-שמונה.[8]
בנובמבר 2024 הודח שר הביטחון יואב גלנט על ידי בנימין נתניהו והוחלף בישראל כץ. ימים ספורים לאחר מכן הורה כץ על הפסקת שירות המילואים של רון שרף, ולאחר מכן גם של שותפו איל נוה, עקב מחאתם נגד הממשלה, והצהרה – למעלה משנה קודם לכן – שיפסיקו את התנדבותם לשירות אם יעברו "חוקי דיקטטורה".[9] בתגובה מתח נוה ביקורת על שר הביטחון וטען כי פעולותיו קורעות את הצבא.[10]
באותה שנה, לאחר הליך גישור, משך העיתונאי ינון מגל תביעת דיבה שהגיש נגד נוה, על היקף שירות המילואים של מגל. נוה השיב על כך "תרבות השקר היא כרסום הדמוקרטיה, זהו ניצחון לאמת ולחופש הביטוי".[11]
ב-6 ביוני 2024, העניקה אוניברסיטת רייכמן לנוה תואר דוקטור לשם כבוד, כהוקרה על תרומתו למען החברה הישראלית בכלל, ובפרט מאז טבח שבעה באוקטובר.[12]
חיים אישיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]נוה מתגורר בהרצליה, נשוי ואב לשישה ילדים[4].
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- "פתאום רואים את כל אנשי ההייטק, שיכולים לעבוד מחו"ל עם המחשב, ובוחרים להגן על המדינה ולעזור לה", באתר Geektime, 7 בנובמבר 2023
- ליאור נוביק, אחים לנשק: "הגיע הזמן שהפוליטיקאים יעבדו בשביל העם", באתר מעריב אונליין, 27 במרץ 2024
אלישיב רייכנר, "אנחנו יודעים להילחם ביחד ולמות ביחד, חייבים ללמוד לחיות ביחד", בעיתון מקור ראשון, 2 בפברואר 2024
תנועת המחאה שמחליפה את המדינה במלחמת "חרבות ברזל" – איל נוה, אחים לנשק, סרטון בערוץ "עוד פודקאסט לסטארטאפים", באתר יוטיוב (אורך: 34:53)
איל נוה, ברשת החברתית פייסבוק
איל נוה, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ 1 2 מאיה זיסר, ארבעה מינויים חדשים של חברי הנהלה בדלק ישראל, באתר ביזפורטל, 14 ביוני 2009
- ^ אופיר בר-זהר, איל נוה מונה למנהל אגף מחקר ואסטרטגיה שיווקית ב-HOT, באתר TheMarker, 4 בנובמבר 2008
- ^ הגר רבט ואסף שלו, חברת חללי העבודה Mixer גייסה 40 מיליון דולר, באתר כלכליסט, 26 בפברואר 2018
- ^ 1 2 3 ערן גפן, איל נוה, אחים לנשק: "החברה הישראלית צריכה להתכונן לעשר שנות שיקום", באתר גלובס, 11 בנובמבר 2023
- ^ המובילים.ות שלנו, באתר אחים.יות לנשק
- ^ אחים ואחיות לישראל, באתר חמ"ל אזרחי
- ^ פלד ארבלי, "זוהי רק ההתחלה": ארגון "אחים לנשק" חונך את השכונה הראשונה המשוקמת בעוטף, באתר מעריב אונליין, 4 באפריל 2025
- ^ עודד שלום, "מי שקורא לנו סרבנים רוצה להכשיר השתמטות של עשרות אלפי צעירים. זה אבסורד", באתר ynet, 20 בדצמבר 2024
- ^ יואב זיתון, קורין אלבז-אלוש, כ"ץ הורה לבטל את זימונו של איל נוה לשירות מילואים: "קרא לסרבנות", באתר ynet, 1 בדצמבר 2024
- ^ "שר ביטחון פחדן": מייסד "אחים לנשק" ששירותו הופסק תוקף את כ"ץ | צפו, באתר www.maariv.co.il, 2024-12-01
- ^ אבי כהן, ינון מגל משך את התביעה שהגיש נגד איל נוה, ממובילי אחים לנשק, באתר ישראל היום, 4 בדצמבר 2024
- ^ אוניברסיטת רייכמן העניקה תארי דוקטור לשם כבוד בסימן גבורה ישראלית, באתר אוניברסיטת רייכמן, 6 ביוני 2024