אילנה שזור

אילנה שזור

שזור, 2016
לידה	1955 (בת 70 בערך)
מדינה	ישראל
השכלה	אוניברסיטת חיפה

אילנה שזור (נולדה ב-1955) היא יזמת חברתית, עורכת ספרותית וציירת ישראלית.

ביוגרפיה

נולדה למנחם אברהם סוגבקר ולאביגיל מוזס פנקר, בני קהילת בני ישראל מהודו, אשר עלו לישראל בראשית שנת 1953. היא צאצאית של החזן שמואל (באלאג'י) שלום סוגאוקר (1856–1937) מהכפר היהודי בורליי שבהודו.

שזור נולדה בקיבוץ יגור וגדלה במושב מצליח. בתקופת לימודיה בתיכון התנדבה לסיוע לילדים נזקקים ולחיילים המאושפזים בבתי חולים. את שירותה הצבאי עשתה כמדריכת חיילים בעיינות ובמדרשת שדה בוקר. בהמשך שירתה כפקידת קבע בחטיבת הצנחנים, ובמקביל השלימה באופן עצמאי את בחינות הבגרות. למדה שלוש שנים במסלול דו-חוגי באוניברסיטת חיפה, שם למדה ספרות כללית וכתיבת תוכניות לימודים. במהלך לימודיה החלה להיות מעורבת ביוזמות פמיניסטיות ובפעילויות לקידום השלום. בתחילת שנות ה-80 עברה להתגורר בתל אביב והחלה לעבוד בבית הספר לשלום בנווה שלום - וואחת אל סלאם.

בשנת 1988 יזמה שזור את הקמת קבוצת הנשים המזרחיות הפמיניסטיות, שייסדה בהמשך את הפמיניזם המזרחי בישראל. יחד עם תקוה לוי, יזמה התארגנות אליה הצטרפה בהמשך ד"ר ויקי שירן, וממנה צמחה תנועת אחותי - למען נשים בישראל.

שזור הייתה פעילה ביוזמות למען השלום ובקבוצות לקידום צדק חברתי. פעלה בחברת תקוה לוי, השחקן יוסף שילוח, הסוציולוג פרופ' מאיר עמור ופעילים נוספים במסגרת הארגון "החזית המזרחית". במסגרת זו השתתפה, בין היתר, במפגש עם אש"ף כחלק ממשלחת של ארבעים פעילי שמאל מזרחי, שנפגשה עם אבו מאזן ומחמוד דרוויש. בנוסף, הייתה חברה בנציגות שהשתתפה בוועידת האו"ם בז'נבה בנושא יישוב הסכסוך הישראלי פלסטיני. במהלך השנים יזמה פרויקטים חברתיים בנושאי של רב-תרבויות, מגדר וזהויות בישראל. בשנות ה-80 עסקו ציוריה בנושאי זהות.

שזור מפרסמת מאמרי דעה וביקורת באתר "העוקץ" ועוסקת בכתיבה העוסקת בקולן של נשות קהילת "בני ישראל" מהודו בישראל. כמו כן, יזמה את הקמת קבוצת הנשים של קהילת "בני ישראל" באזור רמלה-לוד, בשיתוף פעולה עם ארגון הנשים יוצאות הודו "שטרי מנדל" ו"מהילה מנדל", וכן עם קבוצת הנשים יוצאות אתיופיה "יסיטוצ' אנדנט". בהמשך החלה בתיעוד עדויות בווידאו יחד עם דניאל ראובן (אירולקר) והסופר אליעז ראובן-דנדקר.

בשנת 2017 הקימה, יחד עם קבוצת פעילים, את הקבוצה העצמאית "הדור החדש ליוצאי הודו בישראל", בהובלת ד"ר אושרית בירוודקר והסופר אליעזר ראובן-דנקנר. כיום עומדת בראשות הקבוצה ארי-אל לביא.

בשנים האחרונות קיימה אירועים ציבוריים לחשיפת תרבות יוצאי הודו בארץ:

"איצ'יקדנה שוברת שתיקה"- בסינמטק ירושלים (2013)

"נשים שוברות שתיקה"- בענבל תל אביב (2013)

"שוברות קופסאות בטון"- בתיאטרון הערבי עברי יפו (2014)

"שפה ובלבה שירה"- בבית יד לבנים ראשון לציון (2016)

"שירים וסיפורים של בני ישראל"- בענבל תל אביב (2017)

"כרמלידה"- בבית הקהילה שערי רחמים חיפה (2018)

בט"ו בשבט, 10 בפברואר 2020, הובילה את טקס המלידה בירושלים יחד עם חברי "הדור החדש ליוצאי הודו בישראל".

יצירות

פרק זה טעון עריכה. אנא תרמו לוויקיפדיה ועזרו לערוך אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

בין פרסומיה הספרותיים

סיפור באסופה באנגלית שערך פרופ' עמיאל אלקלעי: "מפתח לגן-העדן"

קטע מסיפור באסופה "עזות מצח-פמיניזם מזרחי"

עריכת הספר "איצ'יקדנה שוברת שתיקה"

עריכת הספר "אמא הודו, אבא ישראל" בעברית וגם באנגלית עם הסופר אליעז ראובן-דנדקר.

פרסום כתבות דעה ב"עיתון פעמון השכונות"

טור אישי שנקרא "מצד שלישי" במגזין "מצד שני"

בין תסריטיה

"כרם התקווה"-דרמת טלוויזיה ששודרה בקשת

"המלחין מציון"-תסריט דוקומנטרי

"הגורל שלי"-מולודרמה

"כרם התימנים"-קליפ שביימה

"העצב בזמר המזרחי בישראל"- תסריטאית ובמאית שותפה לסרט תיעודי על אהובה עוזרי (1999)

"כינור שני"-סרט דוקומנטרי (בשיתוף הצלם והעורך דניאל ראובן)

"בית הכנסת של פן"-תסריטאית ובמאית, בשיתוף עםהצלם והעורך דניאל ראובן

"דיינה פינגלה-מורה ומשמרת פיוטי הבני ישראל מהודו"

בט"ו בשבט, 10 בפברואר 2020 הובילה את טקס המלידה בירושלים עם חברי הדור החדש ליוצאי הודו בישראל.

באוגוסט 2023 יצרה את המופע "סמסארה-סיפור עברי פוגש מחול קלאסי מהודו", במסגרתו מספרת סיפורים בליווי שלוש רקדניות ומוזיקה הודית חיה.

חיים אישיים

שזור היא אם לשני ילדים.

קריאה נוספת

• ורדית דמרי מדר, עזות מצח-פמיניזם מזרחי, האוניברסיטה העברית בירושלים בשיתוף הקרן החדשה לישראל ובית ספר קהילתי לנשים, 2002
• שולה קשת, נשים משנות, תערוכת נשים משנות, 2009
• אילנה שזור, מזרחיות, בימת קדם, 2012
• אילנה שזור, איצ'יקדנה שוברת שתיקה, בימת קדם, 2012
• אילנה שזור (בשיתוף עם אליעז ראובן-דנדקר), אמא הודו, אבא ישראל, הוצאת קמודן מוכאדם, 2017
• Ilana Shazor (in collaboration with Eliaz Reuben-Dandeker), Mother India, Father Israel, Kammodan Mocadem Publishing, 2018
• אילנה שזור ואופיר שמאי, המלידה-של בני ישראל מהודו, המרכז למורשת יהדות הודו ומרכז מורשת יהדות קוצ'ין בשיתוף הלו"ז העברי, 2020

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא אילנה שזור בוויקישיתוף

• צפי סער, נשות הקהילה ההודית-היהודית בישראל שוברות שתיקה, באתר הארץ, 21 במאי 2013
• כרמית ספיץ ויץ, "ייאוש עד מוות: העולות מהודו מדברות על אלימות, דיכוי ואף הצתה עצמית" עיתון מעריב 28 מרץ 2017
• אינס אליאס, קהילת יוצאי הודו בישראל מנסה להיחלץ מנורמות ישנות ודעות קדומות, באתר הארץ, 5 בספטמבר 2018
• הלוז העברי, "מלידה ט"ו בשבט", הוספת טקס מלידה ללוח השנה העברי. 2019.

מאמרים

• אילנה שזור, ה"איצ'ק" בנפרד מה"דנה", באתר "העוקץ", 25 ביולי 2013
• אילנה שזור, העמק הנעלם אל תוך מדרכות העיר הלוהטות, באתר "העוקץ", 20 באוגוסט 2013
• אילנה שזור ונטלי ברוך, לחפש את סידהארטה, באתר "העוקץ", 10 ביוני 2014
• אילנה שזור ואליעז דנדקר, טול קורה, נפתלי: הודו הייתה טובה ליהודיה, באתר "העוקץ", 26 בדצמבר 2016
• אילנה שזור, שפע רב קיומי באומנות של סיונה בנג'מין, באתר "העוקץ", 20 במאי 2017
• אילנה שזור, אליעז דנדקר, שימי לוי, גולן צריקר, תיקון היסטורי למחאת ההודים ב-1951, באתר "העוקץ", 28 בנובמבר 2018