איינשפנר
איינשפנר | |
סוג | קפה • משקה חלב |
---|---|
מוצא | וינה, אוסטריה |
צבע | חום בהיר |
אַיינשפֶּנֶר (בגרמנית: Einspänner) הוא משקה קפה אוסטרי, חלק מתרבות בתי הקפה הווינאיים. האיינשפנר הוא וריאציה של המוקה, ונהוג להגיש אותו בכוס זכוכית עם חלב ובתוספת קצפת.
רקע
[עריכת קוד מקור | עריכה]איינשפנר הוא משקה קפה קלאסי שהתפתח בווינה במאה ה-19. מקור השם "איינשפנר" הוא במרכבה הרתומה לסוס אחד, הנקראת בגרמנית "איינשפנר" (Einspänner). נהגי מרכבות איינשפנר נהגו להחזיק את הקפה שלהם ביד אחת, ואת המושכות ביד השנייה. בזכות השכבה העבה של הקצפת הסמיכה, נשמר בידוד תרמי, כך שהקפה נשאר חם במשך זמן רב וניתן היה לשתות אותו בהפסקות[1]. בתור משקה ייחודי, הוא צבר פופולריות בבתי הקפה הווינאיים, שהיו אז מוקדי תרבות וחיים חברתיים, ומקום מפגש לאנשי רוח ותרבות כזיגמונד פרויד[2], פרנץ קפקא[3] ולאופולד פון זאכר-מאזוך.
הכנה
[עריכת קוד מקור | עריכה]נהוג להכין איינשפנר בכוס זכוכית, עם או בלי ידית. מוזגים לתוכה מנת מוקה או אספרסו רותחת, מוסיפים חלב, ומכסים בכמות נכבדה של קצפת. נהוג לפזר מעל הקצפת מעט אבקת סוכר. בגרסת "דופלטה איינשפנר", מוסיפים מנה כפולה של מוקה.
באופן מסורתי, את האיינשפנר לא מערבבים, ושותים את הקפה החם דרך הקצפת הקרה. לעיתים לצד עוגות אוסטריות מסורתיות כמו זאכר טורט ואפל שטרודל.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- הלן חזן, בתי הקפה של וינה, באתר ynet, 19 בספטמבר 2002
- לירון בונאנו, להתחמם עם ספל ביד: משקאות חורפיים מסביב לעולם, באתר הארץ, 18 בינואר 2013
- מיכאל דק, קפה הוא גם השקפת עולם: חמש מאות שנות תרבות קפה (עמ' 189), הוצאת כתר, 2003
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ Einspänner, was ist das? Kaffeezubereitungen (בגרמנית)
- ^ רישומים היסטוריים וביוגרפיות כמו "פרויד: פרשת חיים לזמננו" מאת פיטר גיי, מאשרים את ביקוריו הקבועים של פרויד בקפה לנדמן ובקפה סנטרל.
- ^ יומניו של פרנץ קפקא, שפורסמו על ידי מקס ברוד ובעריכתו, מתעדים את ביקוריו של קפקא בבתי הקפה הווינאיים, במיוחד בקפה גלוריאט.