איזידורוס מסביליה
 | |
| איזידורוס מסביליה בציור מאת ברטולומיאו אסטבן מורילו | |
| לידה |
560 קרטחנה, האימפריה הביזנטית |
|---|---|
| פטירה |
4 באפריל 636 (בגיל 76 בערך) סביליה, הממלכה הוויזיגותית |
| קדוש עבור | הכנסייה הקתולית, הנצרות האורתודוקסית המזרחית |
| תארים | דוקטור של הכנסייה |
| קאנוניזציה | 1598, רומא על ידי קלמנס השמיני |
| חג | 4 באפריל |
 | |
| מדינה |
ממלכת טולדו  |
|---|---|
| שפות היצירה |
לטינית, ספרדית |
| יצירות בולטות |
אטימולוגיות, De natura rerum, On illustrious men, ההיסטוריה של הגותים, הוונדלים והסואבים, De ortu et obitu patrum |
  | |
איזידורוס הקדוש מסביליה (בלטינית: Isidorus Hispalensis; 560 – 4 באפריל 636) היה בישוף, תאולוג, ומלומד ספרדי-רומאי מהתקופה הויזיגותית. נודע בזכות ספרו "האטימולוגיות", שנחשב לאחת האנציקלופדיות הראשונות.
הוכרז כדוקטור של הכנסייה, ולעיתים נחשב לאחרון אבות הכנסייה.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]איזידרורוס נולד בקרטחנה שבהיספניה ועבר לסביליה בגיל צעיר (לפי גרסה אחרת נולד בסביליה). התייתם מהוריו בגיל צעיר ולמד אצל אחיו ליאנדר הקדוש (אנ'), ומאוחר יותר החליפו בתפקיד בישוף סביליה. הוא סייע בהמרת דתם של הוויזיגותים, בני המעמד השליט שכבשו את ספרד במאה ה-5, מהזרם האריאני לאורתודוקסיה הקתולית, דתם של תושבי הארץ. כמו כן ישב בראש מועצות דתיות שונות.
איזידורוס חי בחצרם של הויזגותים. הוא היה היסטוריון שלהם וניסה לפאר את מעמדם. רבים מחשיבים את הוונדלים למי שבזזו את רומא בצורה החמורה ביותר, רק משום שאיזידורוס הדביק להם את הרס שכיות החמדה. זאת עשה על מנת לשבח את הוויזיגותים.
בשנת 633 כיהן כיושב הראש של ועידת טולדו הרביעית (אנ'), והוביל את האיסור על המרת דת בכפייה של היהודים בספרד. עם זאת, ההמרות שנעשו בכפייה מאז הועידה הקודמת ב-613 אושרו.
איזידורוס מת בסביליה ב-4 באפריל 636. בשנת 1598, הוכרז כקדוש, ובשנת 1722 הוכרז כדוקטור של הכנסייה. יום חגו חל ב-4 באפריל.
יצירתו
[עריכת קוד מקור | עריכה]יצירתו העיקרית, "האטימולוגיות", שנכתבה בלטינית במהלך הרבע הראשון של המאה ה-7, היא אנציקלופדיה בת 20 כרכים, המאגדת את כל הידע הדתי והחילוני של התקופה. אף כי מדובר בעבודת עריכה מחדש של אוסף מקורות יותר מבמחקר מקורי, נודעה לספר השפעה גדולה על דורות רבים של מלומדים בימי הביניים, והוא הופץ בעותקים רבים. את הפרק ביצירה זו העוסק בחוק,[1] פותח איזידורוס בסקירה של כל המחוקקים הגדולים בהיסטוריה, ובראשם "משה, בן העם העברי, שהיה הראשון להסביר את חוקי האל בשפת הקודש". קטע זה צוטט בידי מחבר המבוא לחוק הבווארי (Lex Baiwariorum), שפורסם בשנים 744–748.[2]
בנוסף ל"אטימולוגיות" כתב איזידורוס גם חיבור על ההיסטוריה של הגותים, "ההיסטוריה של הגותים, הוונדלים והסואבים" (שתי גרסאותיו הושלמו כנראה בשנים 619 ו-624), וחיבורים תאולוגיים ומדעיים שונים.
איזידרורוס נזכר ב"ספר יוחסין" לאברהם זכות (1452–1515). למשל: "ומהמבול עד שנולד אברהם זמן שני והם רצ"ב שנים כפי היהודים, וכפי האחרים תתקמ"ב, ויש בין אלו הסברות תרנ"ב, וזה כפי איזידארו שם רשעים ירקב וכפי אוגושתין שם רשעים ירקב אלף וע"ב שנים".[3]
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- איזידורוס מסביליה, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ Isidorus Hispalensis, Etymologiae, V:1
- ^ יצחק חן, ראשיתה של אירופה, האוניברסיטה הפתוחה, כרך ב, יחידה 5, עמ' 223.
- ^ אברהם בן שמואל זכות, ספר יוחסין השלם, מאמר שישי, עמ' 232.