אח"י בת ים (ת-83)
אח"י בת ים (ת-83) קשורה לרציפון בשארם א-שייח' 1968. | |
תיאור כללי | |
---|---|
סוג אונייה | אוניית סוחר |
צי | חיל הים הישראלי |
דגל הצי | |
סדרה | אניית מטען כללי |
ציוני דרך עיקריים | |
הוזמנה | נבנתה 1959 |
תקופת הפעילות | 11 באוקטובר 1967 – דצמבר 1977 (כ־10 שנים) |
אחריתה | נמכרה |
מידות | |
הֶדְחֶק | 1,250 טונה |
אורך | 82 מטר |
רוחב | 10.4 מטר |
שוקע | 3.7 מטר |
נתונים טכניים | |
מהירות | שיוט - 8 קשר |
גודל הצוות | 30 איש |
הנעה | מנוע דיזל |
צורת הנעה | מדחף יחיד |
אמצעי לחימה | |
חימוש | תותח 40 מ"מ בופורס (הוחלף בהמשך בתותח 20 מ"מ), 3 תותחי אורליקון 20 מ"מ, 2 מקלעי 0.5 |
אח"י בת ים (ת-83) הייתה אוניית סוחר שנרכשה בהולנד ועסקה במשימות תובלה ואספקה בים האדום.
לצורך אספקת כוחות צה"ל בדרום ומערב סיני נרכשו בהולנד שתי אוניות: MV EmmaPolder שקיבלה את השם 'אח"י בת גלים (ת-81)' ו-MV Johnny שקיבלה את השם 'אח"י בת ים (ת-83)'.
רכישה והפלגה לאילת
[עריכת קוד מקור | עריכה]חיל הים פנה לסמי עופר שמצא את האוניות ושימש כסוכן לקניה. MV Johnny נבנתה בהולנד 1959 הייתה רשומה בדגל הולנדי נמל הבית Groningen בבעלות חברת G. Kurr .[1] רכישת האוניות נעשתה על ידי אלוף מרדכי לימון שהיה ראש משלחת משרד הביטחון באירופה. באוגוסט 1967 יצאה מנמל רוטרדם ועליה רס"ן אורי פז כמתמחה למפקד ורס"ן אברהם פאר כמתמחה לקצין מכונות ראשי.
מסלול ההפלגה הקיף את יבשת אפריקה עם תדלוק ראשון בדקר ותדלוק שני בנמל דרבן (דרום אפריקה). באילת בצוות ישראלי אורי פז עבר למפקדת חיל הים כראש ענף מבצעים ואת הפיקוד קיבל רס"ן אלי לוי.
הנפת נס השירות הפעיל נעשתה ב-11 באוקטובר 1967, על ידי מפקד חיל הים שלמה אראל, בשתי האוניות יחדיו בנמל אילת.
שירות בים סוף
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ערך מורחב – הזירה הימית במלחמת ההתשה
לוי הכניס את האנייה לשירות חיל הים, פיקח על התקנת החימוש והמכשור, ועל האימון הבסיסי והמתקדם של הצוות, שבחלקו ימאים מנוסים אנשי מילואים מחיל הים. חוויה מיוחדת היה קורס למפקדי ספינות דבור שהתבסס על באנייה.
אחרי הנפת נס השירות הפעיל עסקה האנייה בשרות לבסיסי צה"ל בחצי האי סיני. הכביש מאילת לשארם-א-שייח' טרם נסלל, ושתי האניות, אח"י בת ים ואח"י בת-גלים, שמשו למגוון משימות מבצעיות ולוגיסטיות. בוצעו סיורים בצפון מפרץ סואץ ועד לקרבת האי גרין ומשימות דומות. באחת ההזדמנויות בוצעה הובלת גדוד חיל רגלים מילואים שסיים את משמרתו, ממפרץ שלמה לאילת. בין המשימות הלוגיסטיות השגרתיות היו: אספקת מאות מטרים מעוקבים של מים מתוקים למכלול מטרות כולל בניית המסלול בבסיס חיל האוויר באופירה, הובלת דלק למטוסים לבסיס במערב סיני, הובלת נושאי גייסות משוריינים וכדומה.
בהיות שתי האניות אח"י בת ים ואח"י בת גלים (ת-81) כלי השייט הגדולים של חיל הים בזירת ים האדום הוטלו עליהם משימות ימאות נדרשות בהתאם לצרכים. כך הוטל על אח"י בת ים איתור ספינת דיג שלל שנותק עימה הקשר והיה צורך להניע את מנועה שכבה. הישג ראוי לציון היה הצלחת חילוץ נחתת 36 מ', שעלתה בשוגג על שונית במצרי יובל בכניסה למפרץ סואץ. ההצלחה התבטאה בחילוץ 'נקי', שאפשר להפעיל את מנועי הנחתת מיד אחרי החילוץ, ולהמשיך להפליג ללא נזק.
צוות ותרבות
[עריכת קוד מקור | עריכה]צוות האניה כלל כ-30 איש, חלקם אנשי מילואים. סגל הקצינים כלל 5 איש חלק מהתקופה בשירות קבע ואחר כך במילואים.
גלריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]-
רס"ן אלי לוי מארח את הרמטכ"ל יצחק רבין על סיפון אוניית התובלה אח"י בת ים.
-
אח"י בת ים מושכת נחתת שנתקעה על שרטון.
-
הרמת סירת גומי עם הקורס הראשון למפקדי דבורים.
-
אח"י בת ים מתקרבת לרציף באבו זנימה
-
ספינת ברטרם נישאת על סיפון אח"י בת ים.
-
הורדת סירת ברטרם האמצעות זרוע המנוף מאח"י בת ים.
-
אח"י בת ים עוגנת בראס סודר ולידה קשורים שלושה דבורים, 1974.
-
אח"י בת ים משייטת במפרץ סואץ בליווי ספינות דבור1976.
-
ספינת דבור נקשרת לדופן אח"י בת ים.
-
סגל הקצינים של אח"י בת ים, 1968
-
העברת צוות עם סירת המנוע ל אח"י בת ים.
-
צוות אח"י בת ים בטיול בגליל.
-
ציור של איש הצוות מאיר עמר אח"י בת ים בהפלגה
מפקדי האונייה
[עריכת קוד מקור | עריכה]-
דוד בן בעש"ט בגשר אח"י בת ים.
רשימת המפקדים | |||||
רב-סרן | תקופת כהונה כמפקד הספינה | הערות | תמונה | ||
אלי לוי | 1967 | [ב] | |||
דוד מעוז | 1968 | הספנה ושיפוץ במאסאווה | |||
יצחק אלמוג (קורל) | מיוני 1969 עד מרץ 1970 | ||||
קצין מילואים | מרץ מאי 1970 | ||||
אברהם ארז (רס"ן מיל') | יוני-יולי 1970 | שירות מילואים | |||
רב חובל אהרון מרני | 1971 | ||||
רב חובל אבינועם בר | 1972 | ||||
מייק אלדר | נובמבר 1972 – נובמבר 1973 | מפקד במלחמת יום הכיפורים | |||
דוד עצמון | נובמבר 1973 - 1974 | ||||
משה בן ישי (צינר) | דצמבר 1974 עד | ||||
דוד בן בעש"ט | 1976 | ליווי ספינות הטילים בים האדום ובסיס צף לדבורים | |||
יהושע מרום | יולי 1976 - אוקטובר 1977 | ||||
יעקב גז | אוקטובר 1977 - סוף 1977 |
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- מייק אלדר, שייטת 13, סיפורו של הקומנדו הימי, ספרית מעריב, 1993, ע' 18–19, 49, 367, 526.
- מייק אלדר, שייטת 11, הקרב על הצל"ש ספרית מעריב, 1996, ע' 97 – 73
- דב רוזנטל, אלבום כלי שיט חיל הים מפקדת חיל הים, 1990, ע' 33–34.
- יצחק קוראל אלמוג, סיפור הכריש המפוחלץ, אח"י פלברה אגדות שקרו באמת, הוצאת בית החובל 2020, עמ' 304.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אורלי אזולאי, המלחמה על ראס-סודר 'בין גלים' בטאון חיילי חיל-הים, חוברת ינואר 1974, עמ' 10–11.
- אח"י בת ים (ת-83), באתר עמותת חיל הים.
- אברהם פאר, הבאת אח"י בת ים באתר משמר המורשת הימית יוני 2018.
- אלי לוי, פיקוד על אח"י בת ים (ת-83) באתר משמר המורשת הימית.
ביאורים
[עריכת קוד מקור | עריכה]הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ הנתונים רב חובל הלל ירקוני בהתבסס על מרשם לוידס 1961-62.