אז טרם נמתחו
אז טרם נמתחו
|
---|
אָז טֶרֶם נִמְתָּחוּ נִבְלֵי שְׁכָבִים, בָּאָרֶץ עַד לֹא דֻבָּקוּ רְגָבִים, גַּבָּךְ שִׁבְעָה דְבָרִים הָיוּ מְגֻבָּבִים, דָּת וָכֵס וּרְטִיַּת בָּנִים שׁוֹבָבִים[1]: |
אז טרם נמתחו הוא פיוט מאת רש"י, שנאמר כחלק ממנהג הסליחות בעשרת ימי תשובה בקרב יהדות אשכנז. בקהילות אשכנז המזרחי נאמר הפיוט בפתיחת הסליחות לצום גדליה, ובקהילות אשכנז המערבי נאמר הפיוט ביום שלפני ערב יום הכיפורים.
בתוך הסליחות, הפיוט משתייך לתת-סוג "פתיחה", כלומר פיוט המהווה מבוא לסליחות עצמן, ומכוון בסופו להשתלב בקטע "כי על רחמיך הרבים אנו בטוחים" שהוא ההקדמה הראשונה לאמירת י"ג מידות הרחמים.
על הפיוט
[עריכת קוד מקור | עריכה]הפיוט מבוסס על הברייתא המובאת בתלמוד הבבלי[7] ולפיה נבראו שבעה דברים עוד לפני בריאת העולם:
בשני הבתים הראשונים מונה רש"י בקצרה את שבעת הדברים שבריאתם קדמה לעולם, ובבתים הבאים הוא מרחיב אודות כל אחד ואחד מהם. בנוסף מסתמך רש"י בפיוט זה על מדרש דומה המצוי במדרש תהילים פרק צ', אות י"ב[8].
התמה של הפיוט היא שכיוון שהתשובה קדמה לבריאת העולם, היא מהווה בסיס לתפילתנו שתתקבל התשובה, והקהל השב אל הקב"ה יזכה לכפרה ולקרבה אליו.
כל בית בפיוט הוא בן ארבע צלעות, שכל אחת מהן מונה חמש מילים. בפיוט אקרוסטיכון אלפביתי, ולאחריו חתימת המחבר: שלמה ברבי יצחק.
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- פירוש לפיוט בתוך ספר ערוגת הבושם, לרבי אברהם בן עזריאל; הוציא לאור אפרים אלימלך אורבך, ירושלים תשכ"ג, חלק שלישי עמ' 543-541
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- הפיוט עם ביאור (בעמוד 9), באתר ישיבת ברכת משה
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ הכוונה לתורה, כיסא הכבוד, והתשובה, שהיא התרופה לחוטאים, המתוארים בפיוט בלשון הכתוב בספר ירמיהו, פרק ג', פסוק י"ד: "שׁוּבוּ בָנִים שׁוֹבָבִים".
- ^ גן עדן והגיהנום. בסליחות של ד"ר דניאל גולדשמידט (סדר הסליחות כמנהג פולין, הוצאת מוסד הרב קוק, ירושלים תשכ"ה, עמ' ק"כ-קכ"א): הוֹן גַּן עִדּוּן וְעֵלֶק הַבְהָבִים.
- ^ בית המקדש.
- ^ המשיח, שנקרא ינון, בתלמוד בבלי, מסכת פסחים, דף נ"ד, עמוד א'. הביטוי "מחולל מחובים" מבוסס על לשון הכתוב ספר ישעיהו, פרק נ"ג, פסוק ה', שם נאמר על המשיח: "וְהוּא מְחֹלָל מִפְּשָׁעֵנוּ מְדֻכָּא מֵעֲוֹנֹתֵינוּ", והכוונה היא שבשל חטאי העם מתעכבת ביאת המשיח, כנאמר בתלמוד בבלי, מסכת סנהדרין, דף צ"ח, עמוד א'.
- ^ בסליחות של גולדשמידט (שם): מֵזִיב מַשְׁאַבִּים.
- ^ בסליחות של גולדשמידט (שם): בְּרִכְפַּת, והוא תרגום המילה "המון" לארמית.
- ^ תלמוד בבלי, מסכת פסחים, דף נ"ד, עמוד א'; תלמוד בבלי, מסכת נדרים, דף ל"ט, עמוד ב'.
- ^ לפי גולדשמידט, סדר הסליחות כמנהג פולין, הוצאת מוסד הרב קוק, ירושלים תשכ"ה, עמ' ק"כ.