לדלג לתוכן

אזטימיב

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

תבנית:פרמקולוגיה בר-אילן

אזטימיב
Ezetimibe
המבנה הכימי של אזטימיב
שם IUPAC
(3R,4S)-1-(4-fluorophenyl)-3-[(3S)-3-(4-fluorophenyl)-3-hydroxypropyl]-4-(4-hydroxyphenyl)azetidin-2-one
שמות מסחריים בישראל
אזטימיב-טבע
נתונים כימיים
כתיב כימי C24H21NF2O3 
מסה מולרית 409.433 גרם למול
נתונים פרמוקוקינטיים
זמינות ביולוגית 35%-65%
מטבוליזם דופן המעי, כבד
זמן מחצית חיים 19-30 שעות
הפרשה 11% בכליות, 78% צואה
בטיחות
קטגוריית סיכון בהריון קטגוריית סיכון C (אוסטרליה), קטגוריית סיכון C עריכת הנתון בוויקינתונים
מזהים
קוד ATC

C10AX09 (WHO) C10BA05 (WHO) C10BA06 (WHO)

C10BA02 (WHO)
מספר CAS 163222-33-1
PubChem 150311
ChemSpider 132493
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

אזטימיב (Ezetimibe) היא תרופה המשמשת לטיפול בכולסטרול גבוה בדם[1]. לרוב, היא ניתנת בשילוב עם שינוי תזונתי וסטטינים.[2] בישראל, התרופה משווקת תחת שם המותג אזטימיב-טבע הניתנת דרך הפה.

הסיטוריה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

התרופה אושרה לשימוש רפואי בארצות הברית בשנת 2002[1][2]. בשנת 2022, זו הייתה התרופה ה-79 הנרשמת הנפוצה ביותר בארצות הברית, עם יותר מ-8 מיליון מרשמים.[3][4]

בישראל, התרופה אושרה על ידי משרד הבריאות וכלולה בסל התרופות במקרים מסוימים. בעיקר עבור מטופלים הסובלים מעודף כולסטרול שאינן ניתנות לשליטה באמצעות סטטינים בלבד.

שימוש רפואי

[עריכת קוד מקור | עריכה]

אזטימיב משמשת בשילוב עם סטטינים להורדת רמות כולסטרול גבוה בדם. היא אינה משפיעה על התמותה הכוללת או על תמותה קרדיווסקולרית, אם כי היא מפחיתה באופן משמעותי את הסיכון לשריר הלב ושבץ מוחי.[5] שילוב של אזטימיב עם סימבסטטין לא השפיע על התמותה הכוללת, אלא הפחית את הסיכון להתקפי לב או שבץ בקרב אנשים שעברו התקף לב קודם.[6][7] מספר הנחיות טיפוליות ממליצות להוסיף אזטימיב לאנשים בעלי סיכון גבוה, שאינם מצליחים להפחיד רמת LDL עם מינון מרבי של סטטינים בלבד.[8]

התחלת הטיפול באזטימיב יחד עם טיפול בסטטינים בעצימות גבוהה בזמן אירוע תסמונת כלילית חריפה (ACS) הייתה קשורה בשיפור משמעותי בהפחתת רמות כולסטרול החל מהיום השביעי לאחר האירוע, לאחר חודש, לאחר 3 חודשים ושנה לאחר אירוע ACS. שיפור זה תורגם לירידה משמעותית באירועים קרדיווסקולריים חוזרים (מוות מכל סיבה שהיא, אירועי ACS משמעותיים, שבץ מוחי לא קטלני, אוטם שריר הלב לא קטלני ושבץ מוחי איסכמי) לאחר אירוע ACS ראשוני.[9]

בארצות הברית, אזטימיב מיועדת כתוסף לאמצעים תזונתיים במטרה להפחית רמות שומנים מסוימים באנשים הסובלים מ[10]:

סקירה משנת 2018 מצאה כי השימוש באזטימיב כטיפול בודד הפחית מעט את רמות ליפופרוטאין(A) בפלסמה, אך ההשפעה לא הייתה משמעותית מספיק מבחינה קלינית.[11]

אזטימיב משפר את מדד הפעילות של מחלת כבד שומני לא-אלכוהולי (NAFLD), אך הראיות הזמינות מצביעות על כך שהוא אינו משפר את התוצאות של סטאטוזיס בכבד.[12]

תופעות לוואי

[עריכת קוד מקור | עריכה]

תופעות הלוואי השכיחות ביותר שדווחו כוללות דלקות בדרכי הנשימה העליונות, כאבי מפרקים, שלשולים ועייפות. תופעות לוואי חמורות עשויות לכלול אנפילקסיס, בעיות בכבד, דיכאון והתפרקות שרירים רבדומיוליזיס (Rhabdomyolysis).[1][2]

תופעות לוואי נפוצות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

תופעות לוואי נפוצות (מעל 1% מהחולים) הקשורות לטיפול באזטימיב כוללות כאבי ראש ו/או שלשולים (סטאטוריה).

תופעות לוואי נפוצות פחות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

תופעות לוואי פחות נפוצות (0.1%-1% מהמטופלים) כוללות כאבי שרירים (מיאלגיה) ו/או עלייה בתוצאות המעבדה של בדיקת תפקודי כבד (ALT / AST).

תופעות לוואי נדירות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

תופעות לוואי נדירות (<0.1% מהחולים), עלולות להופיע תגובות רגישות יתר (פריחה, אנגיואדמה) או מיופתיה.[10]

מקרים של בעיות שרירים (מיאלגיה ורבדומיוליזיס) דווחו והם נכללים כאזהרות על גבי תווית התרופה אזטימיב.[10]

מכיוון שהחלבון NPC1L1 מווסת גם את ספיגת ויטמין K [ואחראי על ספיגת הכולסטרול], מעוכב על ידי אזטימיב, עלולות להיות תופעות לוואי בשילוב עם טיפול בוארפרין (תרופה שמדכאת קרישת דם). כלומר, שימוש באזטימיב עלול לגרום לשינויים בלתי צפויים ברמות הקרישה ולהשפיע על איזון הטיפול בוארפרין.[13]

התוויות נגד

[עריכת קוד מקור | עריכה]

קיימים שני מצבים בהם אסור ליטול את התרופה אזטימיב. שתי התוויות הנגד לנטילה הן:

  1. תגובה אלרגית קודמת לתרופה כולל תסמינים של פריחה, אנגיואדמה ואנפילקסיס
  2. מחלת כבד חמורה במיוחד כאשר נלקח עם סטטינים.[14]

לאזטימיב עשויות להיות אינטראקציות תרופתיות משמעותיות עם ציקלוספורין ועם פיברט פרט ל-פנופיברט.[10]

פרמקולוגיה של התרופה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרמקודינמיקה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

אזטימיב מעכב את ספיגת הכולסטרול מהמעי הדק ומפחית את כמות הכולסטרול הזמינה לתאי הכבד.

רמות כולסטרול נמוכות יותר בתאי הכבד מובילות אותם לספוג יותר כולסטרול מהדם, וכך ישנה הפחתה ברמות הכולסטרול במחזור הדם. התרופה חוסמת את החלבון Niemann-Pick C1-like 1 (NPC1L1) שהוא מתווך קריטי בספיגת הכולסטרול, בתאי האפיתל של מערכת העיכול, כמו גם בהפטוציטים. בנוסף התרופה גם חוסמת את אמינופפטידאז N וקוטעת את קומפלקס caveolin 1 - Annexin A2 המעורב בהעברת כולסטרול.[6]

פרמקוקינטיקה

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • ספיגה (פרמקולוגיה) לאחר מתן פומי של מנה של 10 מ"ג למבוגרים בצום, ריכוז השיא הממוצע בפלזמה (Cmax) של אזטימיב נרשם בטווח של 3.4–5.5 ננוגרם/מ"ל בתוך 4–12 שעות. לאחר מתן פומי, התרופה נספגת ומקושרת נרחבות לגלוקורוניד פנולי (המטבוליט הפעיל). ריכוז השיא של אזטימיב-גלוקורוניד (Cmax ממוצע 45–71 ננוגרם/מ"ל) מושג תוך שעה עד שעתיים. מתן במקביל עם מזון (ארוחה עתירת שומן לעומת דלת שומן) אינו משפיע על מידת הספיגה, אך ארוחה עתירת שומן מעלה את ה-Cmax ב-38%.
  • זמינות ביולוגית. לא ניתן לקבוע את הזמינות הביולוגית המוחלטת, מכיוון שאזטימיב אינו מסיס בתמיסות מימיות המתאימות להזרקה. אזטימיב והמטבוליטים הפעילים שלו קשורים מאוד לחלבוני פלזמה אנושיים (90%).[10]
  • מטבוליזם והפרשה בעיקר בכבד ובמעי הדק באמצעות צימוד גלוקורוניד, ומופרש, לאחר מכן, דרך הכליות ודרכי המרה.[15] לאזטימיב אין השפעה מעכבת או מעוררת משמעותית על אנזימי ציטוכרום P450, מה שמסביר את המספר המצומצם של האינטראקציות התרופתיות שלו. אין צורך בהתאמת מינון בחולים עם מחלת כליות כרונית או הפרעה קלה בתפקוד הכבד (ציון Child-Pugh 5-6). עם זאת, היצרן אינו ממליץ על השימוש באזטימיב בחולים עם ליקוי כבדי בינוני עד חמור (ציון Child-Pugh 7-15) וזאת עקב מחסור בנתונים. בחולים עם ליקוי כבד קל, מתון או חמור, ערכי ה-AUC הממוצעים של אזטימיב הכוללים עולים בערך פי 1.7, פי 3 עד פי 4 ופי 5 עד 6, בהתאמה, בהשוואה לנבדקים בריאים.[10]
  • זמן מחצית חיים. התרכובת המקורית ומטבוליטיה הפעילים מסולקים מהפלזמה עם זמן מחצית חיים של כ-22 שעות, המאפשר מתן מנה יומית אחת בלבד.

תגובות בין תרופתיות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

אזטימיב, עשויה ליצור אינטראקציות בין-תרופתיות שיש להן חשיבות קלינית. על פי המחקרים אלו הן האינטראקציות המשמעותיות:

  1. שילוב עם סטטינים: שילוב של אזטימיב עם סטטינים, כגון סימבסטטין או אטורבסטטין, מגביר את הסיכון לתופעות לוואי הקשורות בשרירים, כולל מיאלגיה ורבדומיוליזיס. עלייה בשכיחות תופעות אלו נובעת מההשפעה המשותפת על מטבוליזם הכולסטרול ותפקוד השרירים.[16]
  2. פיבראטים: אזטימיב בשילוב עם פיבראטים, ובמיוחד גמפיברוזיל, עלול להוביל לעלייה בסיכון לתופעות לוואי שריריות חמורות. דו"ח שפורסם ב-PubMed Central ממליץ על מעקב צמוד במטופלים הנוטלים שילוב זה.[17] כאמור זאת פרט ל-fenofibrate.
  3. ציקלוספורין: מחקר מדווח כי אזטימיב עלול להעלות את רמות הציקלוספורין בדם, ולכן מומלץ לנטר באופן קבוע את רמות הציקלוספורין ולהתאים את המינון בהתאם לצורך.[18]
  4. נוגדי קרישה (וארפרין): נמצא כי אזטימיב עשוי להשפיע על תפקודי הקרישה בשילוב עם וארפרין, כאשר יש דיווחים על עלייה בזמן הפרותרומבין (הזמן שלוקח לדם להיקרש). מחקר שבדק את השפעת השילוב ממליץ על מעקב מדוקדק אחר רמות הקרישה במטופלים אלו, בעזרת יחס נורמליזציה בינלאומי (INR) - מדד תקני לזמן פרותרומבין - כדי לוודא שהקרישה מאוזנת ולא מתקרבת לערכים מסוכנים.[19]
  5. סותרי חומצה: (אלומיניום הידרוקסיד, מגנזיום הידרוקסיד) סותרי חומצה עלולים להפחית את ספיגת האזטימיב במערכת העיכול, ולכן מומלץ להפריד את נטילת התרופות בשעות כדי למנוע ירידה ביעילות האזטימיב - למשל, נטילת האזטימיב שעתיים לפני או 4 שעות אחרי נטילת סותרי החומצה.[20]
  6. כולסטיראמין (אנ'): שרפים קושרי חומצות מרה, כגון כולסטיראמין, מפחיתים את הזמינות הביולוגית של אזטימיב באופן משמעותי. לכן, מומלץ לשקול הפרדה בזמן בין נטילת התרופות הללו.

מקרים של מנת יתר עם אזטימיב הם נדירים, ולכן יש מעט נתונים על ההשפעות של מנת יתר. עם זאת, צפוי שמנת יתר חריפה של אזטימיב תגרום להחמרה של השפעותיה הרגילות, כגון שלשולים, כאבי בטן ועייפות.[13]

התרופה במחקר

[עריכת קוד מקור | עריכה]

מחקרים קליניים עדכניים ממשיכים לבחון את יעילותה ובטיחותה במגוון אוכלוסיות. מחקר שפורסם ב-2023 ב-Journal of the American College of Cardiology מצא כי שילוב של אזטימיב עם סטטינים בעצימות בינונית לאחר צנתור כלילי עשוי להוות גישה בטוחה ויעילה יותר בהשוואה לטיפול בסטטינים בעצימות גבוהה בלבד.[21]

בנוסף, מחקר שפורסם ב-European Heart Journal ב-2022 הראה כי שילוב של סטטין בעצימות בינונית עם אזטימיב מהווה חלופה מתאימה לסטטין בעצימות גבוהה בחולים עם סוכרת ומחלה קרדיווסקולרית טרשתית.[22]

מחקרים אלו מדגימים את הפוטנציאל של אזטימיב בשיפור הטיפול בהיפרליפידמיה ובהפחתת הסיכון לאירועים קרדיווסקולריים, במיוחד בקרב מטופלים שאינם סובלים סטטינים במינונים גבוהים.

בטיחות במהלך הריון והנקה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

השימוש בתרופה במהלך הריון והנקה אינו ברור מבחינה בטיחותית.[23] התרופה אזטימיב פועלת על ידי הפחתת ספיגת הכולסטרול במעיים.[2]

כפי שנאמר, המידע על בטיחות השימוש באזטימיב במהלך ההיריון מוגבל. מחקרים בבעלי חיים הראו השפעות שליליות על העובר, אך אין מחקרים מבוקרים ומספקים בנשים הרות. לכן, השימוש באזטימיב בהריון מומלץ רק כאשר התועלת האפשרית לאם עולה על הסיכון הפוטנציאלי לעובר.[23]

לפי המידע הזמין, אין מחקרים מספקים לגבי הפרשת אזטימיב בחלב אם והשפעתו על התינוק היונק. ההשפעה האפשרית על התינוק אינה ידועה, אך מכיוון שכמויות קטנות עשויות לעבור לחלב האם, מומלץ לנקוט זהירות בשימוש בתרופה בזמן הנקה. יש להתייעץ עם רופא לפני התחלת טיפול, ולבחון את התועלת הצפויה לאם מול הסיכון הפוטנציאלי לתינוק.

ראו גם

[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אזטימיב בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ 1 2 3 Ezetimibe Monograph for Professionals, Drugs.com (באנגלית)
  2. ^ 1 2 3 4 BNF 76: September 2018, september 2018 - march 2019, London: Pharmaceutical Press, 2018, British National Formulary, ISBN 978-0-85711-338-2
  3. ^ The Top 300 of 2022, clincalc.com
  4. ^ Ezetimibe - Drug Usage Statistics, ClinCalc DrugStats Database, clincalc.com
  5. ^ Gianluigi Savarese, Gaetano M. De Ferrari, Giuseppe M.C. Rosano, Pasquale Perrone-Filardi, Safety and efficacy of ezetimibe: A meta-analysis, International Journal of Cardiology 201, 2015-12, עמ' 247–252 doi: 10.1016/j.ijcard.2015.08.103
  6. ^ 1 2 Peter Toth, Phan, Thomas Dayspring, Ezetimibe therapy: mechanism of action and clinical update, Vascular Health and Risk Management, 2012-07, עמ' 415 doi: 10.2147/VHRM.S33664
  7. ^ Christopher P. Cannon, Michael A. Blazing, Robert P. Giugliano, Amy McCagg, Jennifer A. White, Pierre Theroux, Harald Darius, Basil S. Lewis, Ton Oude Ophuis, J. Wouter Jukema, Gaetano M. De Ferrari, Witold Ruzyllo, Paul De Lucca, KyungAh Im, Erin A. Bohula, Craig Reist, Stephen D. Wiviott, Andrew M. Tershakovec, Thomas A. Musliner, Eugene Braunwald, Robert M. Califf, Ezetimibe Added to Statin Therapy after Acute Coronary Syndromes, New England Journal of Medicine 372, 2015-06-18, עמ' 2387–2397 doi: 10.1056/NEJMoa1410489
  8. ^ Francis J. Alenghat, Andrew M. Davis, Management of Blood Cholesterol, JAMA 321, 2019-02-26, עמ' 800 doi: 10.1001/jama.2019.0015
  9. ^ Kunal Mahajan, Lakshmi Nagendra, Anil Dhall, Deep Dutta, Impact of early initiation of ezetimibe in patients with acute coronary syndrome: A systematic review and meta-analysis, European Journal of Internal Medicine 124, 2024-06, עמ' 99–107 doi: 10.1016/j.ejim.2024.02.004
  10. ^ 1 2 3 4 5 6 DailyMed - ZETIA - ezetimibe tablet, dailymed.nlm.nih.gov
  11. ^ on behalf of Lipid and Blood Pressure Meta-Analysis Collaboration (LBPMC) Group, Kamal Awad, Dimitri P. Mikhailidis, Niki Katsiki, Paul Muntner, Maciej Banach, Effect of Ezetimibe Monotherapy on Plasma Lipoprotein(a) Concentrations in Patients with Primary Hypercholesterolemia: A Systematic Review and Meta-Analysis of Randomized Controlled Trials, Drugs 78, 2018-03, עמ' 453–462 doi: 10.1007/s40265-018-0870-1
  12. ^ Hyo Young Lee, Dae Won Jun, Hyun Jung Kim, Hyunwoo Oh, Waqar Khalid Saeed, Hyeongsik Ahn, Ramsey C. Cheung, Mindie H. Nguyen, Ezetimibe decreased nonalcoholic fatty liver disease activity score but not hepatic steatosis, The Korean Journal of Internal Medicine 34, 2019-03-01, עמ' 296–304 doi: 10.3904/kjim.2017.194
  13. ^ 1 2 Tappei Takada, Yoshihide Yamanashi, Kentaro Konishi, Takehito Yamamoto, Yu Toyoda, Yusuke Masuo, Hideaki Yamamoto, Hiroshi Suzuki, NPC1L1 is a key regulator of intestinal vitamin K absorption and a modulator of warfarin therapy, Science Translational Medicine 7, 2015-02-18 doi: 10.1126/scitranslmed.3010329
  14. ^ Rezarta Islamaj, Robert Leaman, Sun Kim, Dongseop Kwon, Chih-Hsuan Wei, Donald C. Comeau, Yifan Peng, David Cissel, Cathleen Coss, Carol Fisher, Rob Guzman, Preeti Gokal Kochar, Stella Koppel, Dorothy Trinh, Keiko Sekiya, Janice Ward, Deborah Whitman, Susan Schmidt, Zhiyong Lu, NLM-Chem, a new resource for chemical entity recognition in PubMed full text literature, Scientific Data 8, 2021-03-25 doi: 10.1038/s41597-021-00875-1
  15. ^ Shaik Jafar Sadik Basha, Shaik Abdul Naveed, Nirbhay Kumar Tiwari, Dhanya Shashikumar, Syed Muzeeb, Thammera Ranjith Kumar, Nyavanandi Vijay Kumar, Nadipalli Prabhakar Rao, Nanduri Srinivas, Ramesh Mullangi, Nuggehally R. Srinivas, Concurrent determination of ezetimibe and its phase-I and II metabolites by HPLC with UV detection: Quantitative application to various in vitro metabolic stability studies and for qualitative estimation in bile, Journal of Chromatography B 853, 2007-06, עמ' 88–96 doi: 10.1016/j.jchromb.2007.02.053
  16. ^ Mara Monetti, Malin C. Levin, Matthew J. Watt, Mini P. Sajan, Stephen Marmor, Brian K. Hubbard, Robert D. Stevens, James R. Bain, Christopher B. Newgard, Robert V. Farese, Andrea L. Hevener, Robert V. Farese, Dissociation of hepatic steatosis and insulin resistance in mice overexpressing DGAT in the liver, Cell Metabolism 6, 2007-07, עמ' 69–78 doi: 10.1016/j.cmet.2007.05.005
  17. ^ Patrick W. O'Donnell, Anthony M. Griffin, William C. Eward, Amir Sternheim, Lawrence M. White, Jay S. Wunder, Peter C. Ferguson, Can Experienced Observers Differentiate between Lipoma and Well-Differentiated Liposarcoma Using Only MRI?, Sarcoma 2013, 2013, עמ' 1–6 doi: 10.1155/2013/982784
  18. ^ Paolo Ciana, Michele Raviscioni, Paola Mussi, Elisabetta Vegeto, Ivo Que, Malcolm G. Parker, Clemens Lowik, Adriana Maggi, In vivo imaging of transcriptionally active estrogen receptors, Nature Medicine 9, 2003-01, עמ' 82–86 doi: 10.1038/nm809
  19. ^ Eydie L. Moses-Kolko, Carolyn Cidis Meltzer, Joseph C. Helsel, Michael Sheetz, Chestera Mathis, James Ruszkiewicz, Debra Bogen, Andrea L. Confer, Katherine L. Wisner, No interruption of lactation is needed after (11)C-WAY 100635 or (11)C-raclopride PET, Journal of Nuclear Medicine: Official Publication, Society of Nuclear Medicine 46, 2005-10, עמ' 1765
  20. ^ C. A. Wasywich, P. N. Ruygrok, L. Wilkinson, H. Gibbs, H. A. Coverdale, Planned pregnancy in a heart transplant recipient, Internal Medicine Journal 34, 2004-04, עמ' 206–209 doi: 10.1111/j.1444-0903.2004.00530.x
  21. ^ Statins Post-PCI: Moderate-Intensity and Add Ezetimibe?, Medscape (באנגלית)
  22. ^ Yong-Joon Lee, Jae Young Cho, Seng Chan You, Yong-Ho Lee, Kyeong Ho Yun, Yun-Hyeong Cho, Won-Yong Shin, Sang Wook Im, Woong Chol Kang, Yongwhi Park, Sung Yoon Lee, Seung-Jun Lee, Sung-Jin Hong, Chul-Min Ahn, Byeong-Keuk Kim, Young-Guk Ko, Donghoon Choi, Myeong-Ki Hong, Yangsoo Jang, Jung-Sun Kim, Moderate-intensity statin with ezetimibe vs. high-intensity statin in patients with diabetes and atherosclerotic cardiovascular disease in the RACING trial, European Heart Journal 44, 2023-03-14, עמ' 972–983 doi: 10.1093/eurheartj/ehac709
  23. ^ 1 2 Ezetimibe (Zetia) Use During Pregnancy, Drugs.com (באנגלית)
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=אזטימיב&oldid=40441148"