יקיר העיר
בישראל, יקיר העיר הוא אות הוקרה (אנ') עירוני, המוענק על ידי עירייה לתושבים ותיקים, שבלטו בעשייה הציבורית ובתרומה לקהילה. הענקת התואר מביעה את הערכת העיר, תושביה והעומדים בראשה לאנשים, אשר השקיעו מאמץ והשפיעו בעשייתם על התפתחות העיר וחיי הקהילה בה. אותות מקבילים קיימים במדינות אחרות, כגון הענקת מפתח לעיר או "Freedom of the City" בארצות דוברות האנגלית.
קריטריונים
[עריכת קוד מקור | עריכה]האות יוענק לתושבים המתגוררים בעיר, על פעילות ראויה לציון וייחודית שעיקרה בעיר, או לטובת העיר ותושביה או לכבודם.
כל תושב, ארגון או חבר מועצת העיר רשאי להגיש לעירייה המלצה למועמדות, כאשר לרוב מועמדים זכאים הם מעל גיל 65, שעיקר פעילותם הציבורית הייתה בעיר או למענה. את מקבלי האות בוחרת ועדה שרוב חבריה הם חברי מועצת העיר בראשות ראש העירייה. מרבית העיריות קובעות בתקנון תנאי סף לקבלת האות:
- האות יוענק לאדם יחיד (ולא לקבוצה או ארגון)
- תושב העיר בעת הגשת המועמדות והלאה
- מבוגר (למשל מעל גיל 65 בירושלים, 70 בתל אביב-יפו)
- מתגורר בעיר פרק זמן משמעותי. בחלק מהעיריות לא מוגדר זמן ובחלקן נקבע זמן מינימלי (למשל בחולון נדרשות 20 שנות מגורים ובגבעתיים 30 שנים).[1][2]
עם זאת, יש לכך יוצאים מן הכלל, כגון האות שהוענק למרים בן-פורת ב-1982 והכרה בחסידי אומות העולם המתגוררים בעיר כיקיריה.
הענקת האות
[עריכת קוד מקור | עריכה]האות מוענק בטקס חגיגי במעמד ראש העיר, לרוב ביום סמלי, כגון יום העצמאות, יום ירושלים וכדומה. האות המוענק הוא תעודת כבוד מטעם העירייה ואותות נוספים כגון סיכת זהב. קיימים אותות נוספים: עיריית באר שבע למשל מעניקה מגילת קלף בה מפורטת עילת הענקת העיטור ומדליון בצורת סמל העיר. בנוסף, מוזמנים יקירי העיר לכל אירוע חגיגי פומבי, שמם נרשם בספר יקירי העיר והם מקבלים תו לחניה חינם.[3]
האות עשוי להינתן באחד מתחומים הבאים כגון תעשייה, אדריכלות, חינוך, תרבות, אמנות וכו'.
אם זוכה האות נפטר לפני הענקת האות, יוענק האות לקרוב משפחתו.
