אורי רז

אורי רז
	אורי רז
לידה	9 בדצמבר 1971; בסיס חצור, ישראל
פטירה	20 באוגוסט 2017 (בגיל 45); תל אביב-יפו, ישראל
תחום יצירה	ציור, צילום, פיסול, שירה, פרוזה
	www.oriraz.com

אורי רז (9 בדצמבר 1971 – 20 באוגוסט 2017) היה אמן אקלקטי פוסט-מודרני ישראלי. שילב בעבודתו ציור, צילום, פיסול, שירה, פרוזה ומוזיקה.

ביוגרפיה

רז נולד בבסיס חצור לשלמה, טייס קרב בחיל האוויר ומהנדס אווירונאוטיקה וחלל, ולנסיה, במאית ומורה לתיאטרון. את ילדותו העביר בבסיס חיל האוויר ברמת דוד, ולאחר מכן עבר עם משפחתו לרעננה.

החל לעסוק באמנות כבר מגיל צעיר. במקביל לעבודות מזדמנות כגון: חלוקת עיתוני בוקר, הדרכה בקייטנות ועבודות חקלאיות, למד מילדות ציור ופיסול באופן פרטי. בנוסף, עסק בסייף מקצועני, השלים קורס הדרכת סיוף בפלורט (רומח) במכון ווינגייט ואף זכה במקום הרביעי באליפות הארץ לסיוף לקדטים, בשנת 1987. בבית הספר התיכון אלון ברמת השרון למד במגמה לאמנות פלסטית, ולאחר מכן למד צילום ורישום בסטודיו של גבי בן ז'נו ברעננה.

התגייס לצה"ל בשנת 1990 ושירת כצלם צבאי בתקופת האינתיפאדה הראשונה. בעקבות אירועים שנחשף אליהם, שוחרר מהצבא והוכר כנכה צה"ל פוסט טראומטי. במהלך שירותו זכה במלגת יצירה לאמן צעיר מטעם בית ציוני אמריקה. לאחר השחרור החל לימודי משחק בסטודיו "ניסן נתיב" בתל אביב-יפו.

בשנת 1994 הוציא לאור את ספר השירה "לראות מעבר לאור" בהוצאת עקד,^[1] ובשנת 1995 החל בלימודי אמנות באקדמיה לאמנות עיצוב וארכיטקטורה בצלאל, כסטודנט שלא מן המניין. בשנים אלה החל לעסוק גם באיור, ולמד גרפיקה ממוחשבת. הוא אייר ספרי שירה, וכן כריכות של ספרים שונים.

בשנת 2000 הוציא לאור ספר פרוזה – "אם שכולה תכלת", בהוצאת ידיעות אחרונות,^[2] ובהמשך העשור החל לעסוק במוזיקה ובעבודות וידאו ארט ויצירת מיצבים קונספטואליים. הציג במהלך השנים בלמעלה מארבעים תערוכות קבוצתיות, ו-16 תערוכות יחיד. כמו כן זכה בשתי מלגות לאמן צעיר: מטעם בית ציוני אמריקה ומטעם שגרירות גרמניה בישראל.

בשנת 2002 הפיק והוציא לאור, יחד עם המוזיקאי יובל חבקין, אלבום מוזיקלי בשם "חלום שבור", ושנתיים לאחר מכן הוציא אלבום נוסף בשם "ראיתי בז דורס יונה". בשנים אלה החל להציג את עבודותיו בתערוכות יחיד ותערוכות קבוצתיות בישראל ומחוצה לה.

בשנת 2008 הפיק אלבום מוזיקלי שלישי בשם "אורי רז – קול הפריפריות", ובשנת 2012 הפיק אלבום מוזיקלי כפול בשם "חיוך מתוך הבכי",^[3] עם איש הסאונד אורפז אגרנוב, המלחינה גלי שגיא והמלחין והמבצע אלון הילל.

בשנים האחרונות לחייו התגורר בשכונת פלורנטין בתל אביב-יפו, שם עבד ויצר. סדרותיו האחרונות היו "קפסולת זמן" – עבודות יצוקות בפרספקס, וכן סדרה בת 14 ציורי ענק בשם "המצב האנושי", העוסקת ברוע האנושי ובאדישות המתפתחת כלפיו בעולם, כאזהרה לעולם באשר לכיוון אליו הוא צועד.

לאחר שסיים לצייר סדרה זו, כתב רז: "זו היא צוואתי", ושם קץ לחייו.

יצירתו

מבחר תערוכות קבוצתיות

"אורבאניות" – חלל אלטרנטיבי, תל אביב, 2003
Women Power – תיאטרון נוצר, בת ים, 2003
"תשוקה" – דאנג'ן, תל אביב, 2003
"זיכרונות חדשים" – תיאטרון נוצר, בת ים, 2003
"ילדים שקופים" – מוזיאון חניתה, 2007
"דור המדבר" (Desert Generation) – בית האמנים ירושלים, גלריית "הקיבוץ" תל אביב וגלריית Meneer de Wit gallery אמסטרדם, 2007
"The World's Greatest Erotic Art of Today" (תערוכה נודדת) – מיאמי, לוס אנג'לס, ניו יורק, אמסטרדם ולונדון, 2007–2008

מבחר תערוכות יחיד

"רטרוספקטיבה מיקרוסקופית", גלריה עמליה ארבל, תל אביב-יפו, 1995 (אוצרת: עמליה ארבל)
"רגעים ויזואליים יומן מקרי" – בית יד לבנים רעננה, 1997 (אוצרת: אורנה פיכמן)
"מה מסתתר מאחורי גבי?" – גלריה סטודיו NOVA רשפון, 2000 (אוצר: אורי רז)
"הקשר הוא טכני" – בית קפה LIALY חיפה, 2003 (אוצרת: זיו פלג בן זאב)
"מרחבים מגודרים" – מדרה הרצלייה פיתוח, במסגרת פרויקט "אילי", 2003 (אוצרת: דורית ראשוני)
"מה שכתום עושה לי" – בית תמי, תל אביב-יפו, 2004 (אוצרת: זיו פלג בן זאב)
"דמויות באבסטרקט" – גלריה טיטאן תל אביב-יפו, 2004 (אוצרת: אלה ממן)
"המערה הפוסט מודרנית" – בית יד לבנים, רמת השרון, 2004 (אוצרת: אפי גן)
"מסע בזמן" – בית יגאל אלון, הגלריה לאמנות קיבוץ גינוסר, 2005 (אוצרת: נאוה שושני)
"אימפרוביזציות אקלקטיות" – הגלריה על האגם, פארק רעננה, 2005 (אוצרת: אורית לוטרינגר)
"ציור וצילום על פיקסל אחד" – הגלריה על האגם, פארק רעננה, 2008 (אוצרת: אורית לוטרינגר)
"קפסולות זמן בתוך פרספקס" – הגלריה של אורי בפלורנטין, 2015
"המצב האנושי" – הגלריה של אורי בפלורנטין, 2017

ספרים

"לראות מעבר לאור", עורך: איתמר יעוז קסט, תל אביב: הוצאת עקד, 1994
"אם שכולה תכלת", עורכת: ענת לויט, תל אביב: ידיעות אחרונות, 2000

אלבומים

"חלום שבור", הפקה עצמית, 2002
"ראיתי בז דורס יונה", הפקה עצמית, 2004
"אורי רז – קול הפריפריות" – הפקה עצמית, 2008 (לחנים ושירי הקראה עם עיבוד מוזיקלי)
"חיוך מתוך הבכי", הפקה עצמית, 2012