אורי קלאוזנר
לידה | 21 בינואר 1963 (בן 61) |
---|---|
מדינה | ישראל |
מקום לימודים | אוניברסיטת תל אביב |
פרופיל ב-IMDb | |
אורי קלאוזנר (נולד ב-21 בינואר 1963) הוא שחקן קולנוע, טלוויזיה ותיאטרון, תסריטאי ובמאי קולנוע ישראלי.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]קלאוזנר נולד וגדל במושב שאר ישוב[1]. את שירותו הצבאי מילא בתיאטרון צה"ל שם כתב וביים מופעים ללהקות צבאיות ולתיאטרון. קלאוזנר הוא בוגר מגמת משחק בחוג לתיאטרון, ומגמת בימוי והפקה בחוג לקולנוע וטלוויזיה באוניברסיטת תל אביב.
בשנת 1997 הקים את "סטודיו קיי" שאותו ניהל עד שנת 2004 ועמו ערך סדנאות בתחום הקולנוע והטלוויזיה ברחבי הארץ.
החל משנת 2018, קלאוזנר לוקח חלק פעיל בקהילת Horizon לחינוך לחלל מטעם קרן רמון.
קריירה
[עריכת קוד מקור | עריכה]קלאוזנר כתב וביים את הסרטים "שעשועי פרויד" (1991) ו"רגעים של חסד" (48 דק', 2004)[2]. הוא התפרסם לראשונה בעקבות תפקידו בסרט "החיים על פי אגפא" של אסי דיין, שם שיחק בתפקיד ערס בהמי בשם משה, חבר בחבורה של לוי ומלכה (בגילומם של שמיל בן ארי ורבקה נוימן)[1]. דמויות משנה אלו כיכבו גם בסרט השני בטרילוגיה של דיין - "שמיכה חשמלית ושמה משה", הפעם כדמויות הראשיות סביבן סובבת העלילה.
בשנת 2001, שיחק בסרטו השני של הבמאי בני תורתי "כיכר החלומות" (זוכה 5 פרסי אופיר)[3], ובסרטו השלישי של תורתי "בלדה לאביב הבוכה" (זוכה 4 פרסי אופיר)[4].
בנוסף, שיחק קלאוזנר בסדרות טלוויזיה רבות, ביניהן: "תמונות יפואיות", "רמת אביב גימל", "כחול עמוק", "הסודות של כנרת", "שבתות וחגים", " "תיק סגור", "השיר שלנו", "מילואים", "גאליס", "מבצע קיפוד", סדרת הנוער של ערוץ הילדים, "דאוס", העונה השלישית של הטלנובלה "האלופה" אשר שודרה ב-HOT3, וכן בדרמת הפשע של רשף לוי "הבורר" ועוד.
קלאוזנר הופיע בסרטי קולנוע רבים של מגוון במאים מובילים בתעשייה המקומית, ביניהם: "גמר גביע" של ערן ריקליס[5], "החיים על פי אגפא" ו"שמיכה חשמלית ושמה משה" של אסי דיין, "ההסדר" ואזור חופשי" של עמוס גיתאי[6][7], "10% ילדה שלי", "כיכר החלומות" ובלדה לאביב הבוכה" של בני תורתי, "שנת אפס" של יוסף פיצ'חדזה, "בקרוב יקרה לך משהו טוב" של אייל שיראי (2006)[8].
בשנת 2015 הופיע קלאוזנר בסרט הקולנוע "היורד למעלה", בבימויו של אלעד קידן[9]. בגין עבודתו על סרט זה, קלאוזנר זכה בפרס "השחקן הטוב ביותר" מטעם פורום מבקרי הקולנוע בישראל לשנת 2015[10]. באותה שנה שיחק בסרט "פנסיון פראכט", דרמה תקופתית בבימויה של תמר ירום[11], ובסרט "10% ילדה שלי", דרמה קומית של הבמאי אורי בר-און.
בשנת 2016 גילם את הרב פיינשטיין בעונתה השנייה של סדרת המתח "פצועים בראש" ששודרה ב-HOT3 ויצרו חנן סביון וגיא עמיר[12]. ב-2018 שיחק בדרמה החרדית אוטונומיות[13].
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אורי קלאוזנר, במיזם "אישים" לתיעוד היצירה הישראלית
- אורי קלאוזנר, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
- אורי קלאוזנר, באתר "אידיבי", מאגר הידע העברי לקולנוע ישראלי ועולמי
- אורי קלאוזנר, באתר ספר הקולנוע הישראלי
- אורי קלאוזנר, באתר AllMovie (באנגלית)
- אורי קלאוזנר, במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)
- אורי קלאוזנר, באתר ארכיון הסרטים הישראלי בסינמטק ירושלים
- רותי זוארץ, זה שעולה: אורי קלאוזנר משחק כבר 25 שנה ועדיין לא מוכר את עצמו תמורת נזיד עדשים, באתר מעריב אונליין, 28 בדצמבר 2015
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ 1 2 רן בן נון, אני לא הבן אדם הבי נורמלי בעולם - אורי קלאזנר השאיר רושס מצוץ כאיש הרשע כ"החיים על־פי אגפא, חדשות, 7 בינואר 1993
- ^ רינת אבולעפיה, תעשה לך תמונה, ואם אפשר שתזוז קצת, באתר גלובס, 9 בדצמבר 2004
- ^ גואל פינטו, הייאוש נהפך לחלום, באתר הארץ, 8 במאי 2001
- ^ מירב אלוש לברון, לא בורקס, לא שיכוני בטון, באתר "העוקץ", 17 בדצמבר 2012
זהר וגנר, "בלדה לאביב הבוכה": אגדה מוזיקלית קסומה, באתר הארץ, 7 בדצמבר 2012 - ^ חגי לוי, סרטים חדשים - ביום בהיו מובלים לביירות - איבגי הוא מילואימניק שבונה על נסיעה למונדיאל 82' אבל נופל בשבי המחבלים, חדשות, 11 ביולי 1991
- ^ נסים דיין, אבל כבוד הרב, הבחור מאוהב, באתר גלובס, 29 בנובמבר 2000
- ^ אורי קליין, איפה התסריט?, באתר הארץ, 23 ביוני 2005
- ^ גואל פינטו, סרטים חדשים - בקרוב יקרה לך משהו טוב, באתר הארץ, 17 במאי 2006
- ^ אורי קליין, "היורד למעלה" היה נקודת אור ישראלית בפסטיבל, באתר הארץ, 15 במאי 2015
- ^ נירית אנדרמן, "הגננת" זכה בפרס הסרט הטוב ביותר מטעם פורום מבקרי הקולנוע בישראל, באתר הארץ, 20 בדצמבר 2015
- ^ אורון שמיר, עכבר העיר, "פנסיון פראכט": שימור היידיש כמשל לזכר השואה, באתר הארץ, 16 באפריל 2015
- ^ דנה שמש, עכבר העיר, "פצועים בראש 2": ערוץ הילדים זה אנחנו, באתר הארץ, 29 בינואר 2016
- ^ קרלו שטרנגר, אוטונומיה לכולם — שנוכל לנשום פה ולחיות, באתר הארץ, 23 באוקטובר 2018
איתי שטרן, אוטונומיות: סוף סוף גם בישראל יש דיסטופיה עם חומה, באתר הארץ, 7 בספטמבר 2018