אוקטופוסי
כרזת הסרט | |
מבוסס על | אוקטופוסי ואורות היום החיים |
---|---|
בימוי | ג'ון גלן |
הופק בידי | אלברט ברוקולי |
תסריט |
איאן פלמינג (סופר) ג'ורג' מקדונלד פרזר מייקל ג'י וילסון ריצ'רד מייבאום |
עריכה | פטר דיוויס |
שחקנים ראשיים |
רוג'ר מור מוד אדמס לואי ז'ורדן סטיבן ברקוף דזמונד לואלין כריסטינה וייבורן רוברט בראון |
מוזיקה | ריטה קולידג' |
צילום | אלן יום |
מדינה | ארצות הברית |
חברת הפקה | הפקות Eon, מטרו גולדווין מאייר |
חברה מפיצה | Metro-Goldwyn-Mayer |
שיטת הפצה | וידאו על פי דרישה |
הקרנת בכורה |
6 ביוני 1983 (בריטניה) 10 ביוני 1983 (ארצות הברית) |
משך הקרנה | 131 דק' |
שפת הסרט | אנגלית |
סוגה | סרט מתח, סרט המבוסס על יצירה ספרותית, סרט הרפתקאות, סרט ריגול, סרט פעולה, מותחן |
תקציב | $35,500,000 |
הכנסות | $187,500,000 |
הכנסות באתר מוג'ו | octopussy |
סרט קודם | לעינייך בלבד (1981) |
סרט הבא | רצח בעיניים (1985) |
דף הסרט ב־IMDb | |
אוקטופוסי (באנגלית: Octopussy) הוא הסרט השלושה עשר בסדרת סרטי הריגול ג'יימס בונד והשישי שבו מככב רוג'ר מור כסוכן MI6 הבדוי ג'יימס בונד. הסרט יצא לבתי הקולנוע בשנת 1983.[1] שם הסרט כשם סיפור קצר של איאן פלמינג. אולם עלילת הסרט מקורית, ואירועי הסיפור הקצר מופיעים רק כפלשבק של נערת בונד אוקטופוסי. בסרט, מוטלת על בונד משימה לעקוב אחרי גנרל שגונב תכשיטים ויהלומים מהממשלה הסובייטית. המטלה מובילה אותו לנסיך אפגני גולה, קמאל חאן, ושותפתו, אוקטופוסי. בונד חושף מזימה לכפות פירוק נשק באירופה באמצעות שימוש בנשק גרעיני.[1]
מפיקי הסרט הם אלברט ברוקולי ומייקל וילסון. אוקטופוסי יצא לאקרנים באותה שנה שיצא שסרט ג'יימס בונד הלא-רשמי לעולם אל תאמר לעולם לא. כותבי התסריט הם ג'ורג' מקדונלד פרייזר, ריצ'רד מייבאום ומייקל וילסון, במאי הסרט הוא ג'ון גלן.[1]
עלילה
[עריכת קוד מקור | עריכה]בקטע הפתיחה של הסרט, המוצג לפני שיר הנושא, רואים את בונד ביחד עם סוכנת יפהפייה ששמה ביאנקה (טינה הדסון) במשימת חבלה בבסיס חיל אוויר עליו מפקד קולונל לואיס טורו (קן נוריס) בארץ לא-ידועה באמריקה הלטינית והוא נמלט משם במטוס homebuilt Bede BD-5J. [2] קטע הפתיחה אינו קשור לעלילה המרכזית.
כשהסוכן בריטי 009 שנפגע אנושות (אנדי ברדפורד) מגיע גוסס לתוך השגרירות הבריטית במזרח ברלין ובידו ביצת פברז'ה מזויפת כשהוא לבוש כליצן, MI6 חושדים מיד במעורבות סובייטית. כשהביצה האמיתית נמכרת במכירה פומבית בלונדון, בונד (רוג'ר מור) נשלח לגלות מיהו הקונה על מנת להתחקות אחר רוצחו של 009. במכירה הפומבית בונד מחליף בין הביצה האמיתית לביצה המזויפת, והוא מציע מחיר גבוה יותר מהקונה, מהנסיך האפגני הגולה, קמאל חאן (לואי ז'ורדן), מאלץ אותו לשלם 500,000 פאונד עבור הביצה המזויפת. בונד עוקב אחרי חאן עד לארמונו בהודו, ונוכח לדעת שהוא עובד עם הגנרל הסובייטי הבוגד אורלוב (סטיבן ברקוף), שמעוניין בהתפשטות סובייטית באירופה. אורלוב מספק לחאן אוצרות סובייטיים יקרי ערך, מחליף אותם בהעתקים, בעוד חאן מבריח את התכשיטים המקוריים למערב באמצעות להקת קרקס שבבעלותה של אוקטופוסי (מוד אדמס), אשה עשירה ומסתורית שחיה על ארמון צף באודאייפור שבהודו ומוקפת בנשים שהן חברות בכת "אוקטופוס" שהקימה.
בונד, שמשתמש בביצה האמיתית כעירבון, מצליח להביס את חאן במשחק שש-בש, תוך שהוא חושף את תחבולתו של חאן להשתמש בקוביות מזויפות. בונד שנעזר בעמיתו ההודי ויג'אי (ויג'אי אמריטאג'), מצליח להתחמק משומר ראשו של חאן גובינדה (כביר באדי) שמנסה להרוג אותם במרדף ריקשות ברחובות הודו. אחת מעמיתותיו של חאן, מאגדה (קריסטינה וייבורן), מפתה את בונד וגונבת את ביצת פברז'ה האמיתית (שלתוכה בונד מכניס מכשיר האזנה), בעוד בונד נשבה בידי גובינדה וננעל בארמונו של חאן. הוא משתמש בעט המכיל מי מלך, חותך את סורגי הברזל של החלון שלו ונמלט. שעון הסייקו שלו, המכיל מכשיר רדיו, עוקב אחרי ביצת הפברז'ה. הוא שומע במכשיר ההאזנה שאורלוב מתכנן לפגוש את חאן, בכיכר קארל מרקס במזרח גרמניה, שם הקרקס של אוקטופוסי מתוכנן להציג. מיד אחרי-כן, מגלה חאן את מכשיר ההאזנה בתוך הביצה ומורה להרוג את בונד, אולם בונד מצליח להתחמק. הוא מסתנן לאי של אוקטופוסי, מתעמת עמה, ומגלה שהיא אסירת תודה כלפיו על שהוא נתן לאביה, רב-סרן בריטי, לבצע התאבדות, מאשר לעמוד בפני בית דין צבאי (היה זה כשבונד נשלח ללכוד אותו בעבור הברחה ורצח, שנים ספורות קודם לכן). כשחאן מגיע לאי ומבין שבונד נמצא שם, הוא שולח קבוצת רוצחים, שהורגים את ויג'אי ואחר-כך חודרים לאי, בונד מתחמק מניסיון הרצח, אך אוקטופוסי מאמינה שהוא נהרג.
בונד מסתנן לקרקס במזרח גרמניה כשזה מתכוון לעזוב את הבסיס הסובייטי באמצעות הרכבת. הוא נוכח לדעת שבעוד אורלוב הראה לאוקטופוסי את האמצעים להעביר בחשאיות משלוח גדול של תכשיטים סובייטיים, בתוך לוע של תותח המיועד לתעלול בקרקס, הוא וחאן החליפו בסתר את היהלומים בראשי נפץ גרעיניים המיועדים להתפוצץ בזמן שהקרקס יופיע בבסיס חיל אוויר אמריקאי במערב גרמניה. הפיצוץ יניע את אירופה לפירוק נשק מתוך אמונה שהפצצה הייתה אמריקאית שהתפוצצה בטעות, ותאפשר מעבר חופשי עבור כוחות סובייטיים לפלוש למערב אירופה. בונד גונב את מכוניתו הפרטית של אורלוב, שם חבויים היהלומים, ונוסע אחרי הרכבת, כשאורלוב מנהל אחריו מרדף בכלי רכב אחר. כשאורלוב יורה בצמיגיו של בונד, הוא נוסע במכונית על גבי הפסים, וקופץ לתוך הרכבת רגעים לפני שהרכבת השנייה פוגעת במכוניתו של אורלוב ומשליכה אותה לעבר הנהר הסמוך. כשהרכבת חוצה את הגבול, אורלוב מנסה לעקוב אחריה ברגל, אולם הוא נורה בידי שומרי הגבול של GDR. גנרל גוגול (וולטר גוטל), שמגלה שהיהלומים היו במכוניתו של אורלוב, ושקודם לכן גינה את תוכניתו של אורלוב לכיבוש סובייטי של אירופה, צופה באיש מת, בחוסר כבוד.
גובינדה ושני התאומים הסכינאים מישקה וגרישקה (דייוויד מאייר וטוני מאייר). מגלים שבונד נמצא ברכבת. בונד נאלץ לברוח מהרכבת ותוך כדי כך הוא מצליח להרוג את מישקה וגרישקה בנקמה על רציחתו של 009. בונד גונב מכונית אלפא רומיאו ושועט לעבר בסיס חיל האוויר, כשהמשטרה המערב גרמנית רודפת אחריו. בבסיס, בונד מתחפש לליצן, באופן אירוני משתמש באותה תחפושת כמו 009 ברגעיו האחרונים, והוא מנסה לשכנע את אוקטופוסי שחאן בגד בה ומראה לה שאחד מהאוצרות שהיא הייתה אמורה להבריח שהוא לקח ממכוניתו של אורלוב. אוקטופוסי מבינה שהיא נבגדה והיא מסייעת לבונד לנטרל את ראשי הנפץ מבעוד מועד.
בונד ואוקטופוסי שבים להודו ויוזמים התקפה על ארמונו של חאן. חאן וגובינדה נמלטים מהארמון, ותוך כדי כך חוטפים את אוקטופוסי. בונד עוקב אחריהם כשהם מנסים לברוח במטוס, הוא קופץ לתוכו לפני שהוא ממריא ומוציא אחד ממנועיו מכלל פעולה. בונד וגובינדה נלחמים על גג המטוס, וגובינדה נופל למותו. כשהמטוס ממשיך לאבד גובה, בונד מציל את אוקטופוסי מחאן, והם קופצים לצוק הסמוך רגעים ספורים לפני שהמטוס וחאן מתרסקים על גב ההר.
בעוד M (רוברט בראון) וגוגול דנים בהחזרתם של היהלומים, בונד נופש עם אוקטופוסי כשהם מפליגים בספינתה הפרטית בהודו.
שחקנים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- רוג'ר מור בתפקיד ג'יימס בונד. מרגל בריטי, החליף את סוכן 009 במשימה בהודו.
- מוד אדמס בתפקיד אוקטופוסי. מבריחת יהלומים ואשת עסקים מצליחה.
- לואי ז'ורדן בתפקיד כמאל קאן. אפגני, בעל משיכה לאוכל, יהלומים, משקאות אלכוהולים ונשק אטומי.
- סטיבן ברקוף בתפקיד גנרל אורלוב. גנרל סובייטי שעבד יחד עם קאן כדי לפוצץ בסיס טיסה של ארצות הברית.
- כריסטינה וייבורן בתפקיד מגדה. אשה המשועבדת לאוקטופוסי ולקאן.
- רוברט בראון בתפקיד M. ראש סוכנות הביון הבריטית, ששולחת את בונד למשימותיו.
- לואיס מקסוול בתפקיד גברת מאניפני. מזכירתו של M.
- מיכאלה קלבל בתפקיד פנלופה סמלבון. האסיסטנטית של גברת מאניפני.
- דזמונד לואלין בתפקיד Q. מפתח גאדג'טים וכלי נשק בסוכנות הביון הבריטית על מנת לעזור לבונד במשימותיו.
- כביר באדי בתפקיד גובינדה. שומר הראש החזק ושומר האמונים של קאן.
- ויג'אי ארמיטרג' בתפקיד ויג'אי. בעל ברית של בונד בהודו.
- דוד מיור & אנטוני מיור בתפקיד מישקה & גרישקה. תומכים של קאן, ובעלי מיומנות של זריקת סכינים בקרקס "אוקטופוסי".
- ג'פרי קין בתפקיד פרדריק גריי . שר ההגנה הבריטי.
- וולטר גוטל בתפקיד גנרל גוגול. מנהיג הק.ג.ב. המנסה לעצור את גנרל אורלוב.
- דגלס וימלר בתפקיד ג'ים פנינג. סוכן, בעל ידע ביצירות אומנות כולל ביצת פברז'ה.
ההפקה
[עריכת קוד מקור | עריכה]שם הסרט כשם סיפור קצר מתוך האסופה Octopussy and the Living Daylights. אך השימוש היחיד בתוכן הסיפור הוא לצורך פלאשבק של אחת הגיבורות הראשיות. הסצנה בבית המכירות הפומבי סות'ביס, נלקחה מסיפורו הקצר של איאן פלמינג The Property of a Lady (שתכופות נכלל באסופה), בעוד תגובתו של קאמל חאן בעקבות משחק השש-בש נלקחה מהסיפור מונרייקר. מכיוון שסרט ג'יימס בונד הבלתי-רשמי, "לעולם אל תאמר לעולם לא" הוקרן בבתי הקולנוע ב-1983, החליטו להשיב את רוג'ר מור לתפקיד בונד בסרט אוקטופוסי, אם כי הוא הביע עניין לעזוב את התפקיד אחרי הסרט לעיניך בלבד.[3]
הליהוק
[עריכת קוד מקור | עריכה]אחרי הסרט הקודם בסדרה, "לעיניך בלבד", החליט רוג'ר מור להפסיק לגלם את דמותו של ג'יימס בונד. החוזה שלו היה עבור חמישה סרטים, עם אפשרות לסרט נוסף. בשל חוסר רצונו לשוב ולשחק, המפיקים פתחו בחיפוש חצי פומבי אחרי בונד הבא, בין המועמדים היו טימותי דלטון וג'יימס ברולין. אולם, כשהוכרז על הפקתו של הסרט המתחרה, "לעולם אל תאמר לעולם לא", המפיקים שכרו מחדש את מור בהאמינם ששחקן מבוסס בתפקיד יהיה מתחרה טוב יותר נגד שון קונרי. שלושת מבחני הבד של ברולין הופצו פומבית בפעם הראשונה כתוספת מיוחדת בשם: "ג'יימס ברולין: האיש שיהיה בונד במהדורת ה-DVD של אוקטופוסי.[3] [4]
המפיקים לא רצו בתחילה ללהק את מוד אדמס שוב מכיוון שדמותה הקודמת נהרגה בסרט האיש בעל אקדח הזהב. הם הכריזו במגזין פריוויו ב-1982 על סיביל דאנינג כאוקטופוסי, אך היא לא נבחרה לבסוף. אפשרות נוספת עליה חשבו, פיי דאנווי, הייתה יקרה מדי. ברברה קאררה אמרה שהיא דחתה את התפקיד בגלל השתתפותה בסרט בונד המתחרה "לעולם אל תאמר לעולם לא". בספר, "A Star is Found: Our Adventures Casting Some of Hollywood's Biggest Movies,"חושפת המלהקת ג'ין ג'נקינס שמפיקי בונד אמרו לה שהם רוצים שחקנית מזרח-הודית לגילום דמותה של אוקטופוסי, לכן היא מצאה את שתי ההודיות היחידות שבלטו אז בהוליווד הלבנה, פרסיס חרמבטה וסוזי קוהלו. אחרי-כן היא ערכה מבחני-בד לשחקניות לבנות, כמו ברברה פרקינס, שחשה שהיא תוכל לשחק הודית, אולם איש לא סבר שהיא מתאימה לתפקיד. לבסוף, קובי ברוקולי הודיע לה שהם ילהקו את השחקנית ילידת שוודיה מוד אדמס, יצבעו את שערה בצבעים כהים, וישנו מספר שורות בתסריט לגבי כך שהיא גדלה במשפחה הודית. אך במקום זאת הם השתמשו בקו עלילה שונה, לפיו אביה הבריטי של אדמס התגלה כבוגד. באשר לאדמס, היא התבקשה לגלם את דמותה של אוקטופוסי כאישה אירופאית והסכימה לכך, אבל בשמה של הגיבורה, היא חשה שהמפיקים הלכו "יותר מדי רחוק".
אוקטופוסי הוא גם הסרט הראשון שבו מגלם רוברט בראון את דמותו של M, מפקדו של בונד, היה זה בגלל מותו של ברנרד לי ב-1981. העובדה שבראון שיחק אדמירל בצי הבריטי ב"המרגלת שאהבה אותי" הובילה את מעריצי בונד להניח שבראון שיחק את הדמות הזו (אדמירל הרגריבס) כהכשרתו לתפקיד M. דזמונד לואלין קיבל את תפקיד Q בסרט זה. השחקן ויג'אי אמריטראג', שהיה שחקן טניס מקצועני, שיחק את אחד מבעלי בריתו של בונד. לא רק שדמותו חלקה אותו שם פרטי כמו השחקן שגילם אותה, אלא הוא גם משחק שחקן טניס במועדונו של קאמל חאן ("טוב, חבטת גב היד שלי השתפרה") ומשתמש במחבט טניס כנשק במהלך מרדף הריקשות (בליווי קול כדור טניס שפוגע וצילומי עוברים ושבים המפנים מבטם ימינה ושמאלה כאילו שהם צופים בתחרות טניס).
יש תפקיד אורח קטן של גארי ראסל כנער במכונית. ראסל היה ילד שחקן פופולרי בתפקיד דיק בסדרת הטלוויזיה הבריטית "החמישייה הסודית", אשר מבוססת על סדרת ספרים בעלת אותו שם מאת איניד בלייטון.
צילומי הסרט
[עריכת קוד מקור | עריכה]הצילומים החלו ב-10 באוגוסט 1982. רוב הסרט צולם בהודו.
מוזיקה
[עריכת קוד מקור | עריכה]שיר הנושא "All Time High" הולחן על ידי ג'ון בארי ונכתב על ידי טים רייס. זהו אחד משבעת השירים בסדרה ששמם אינו קשור לשם הסרט.
הפצת הסרט
[עריכת קוד מקור | עריכה]הקרנת הבכורה התקיימה בלונדון ב-6 ביוני 1983, בנוכחותם של דיאנה, נסיכת ויילס וצ'ארלס, נסיך ויילס. הסרט הכניס 187,500,000 $, מתוכם 67.8 מיליון דולר בארצות הברית לבדה. רווחים אלו אמנם נמוכים קצת מהסרט הקודם, אך גבוהים מאלו של "לעולם אל תאמר לעולם לא". הביקורות לסרט היו מעורבות, אך הוא היה מועמד למספר פרסי סאטורן.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- "אוקטופוסי", במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
- "אוקטופוסי", באתר נטפליקס
- "אוקטופוסי", באתר AllMovie (באנגלית)
- "אוקטופוסי", באתר Rotten Tomatoes (באנגלית)
- "אוקטופוסי", באתר Box Office Mojo (באנגלית)
- "אוקטופוסי", באתר Metacritic (באנגלית)
- "אוקטופוסי", באתר אידיבי
- "אוקטופוסי", באתר Hulu סרטים (באנגלית)
- "אוקטופוסי", במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ 1 2 3 מיכה לבינסון, קולנוע - (ג'יימס בונד) זה לא מה שהיה פעם "אוקטופוסי", מפיק: אלברט ר. ברוקולי, במאי: ג׳ון גלן, תסריט: ריצ׳ארד מייבאום ומייקל וילסו, כל העיר, 1 ביולי 1983
- ^ Hume, Alan; Gareth Owen (May 2004). "Potted Palms". A Life Through the Lens: Memoirs of a Film Cameraman. McFarland & Company. p. 122. ISBN 0786418036.
- ^ 1 2 "Inside 'Octopussy'", במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
- ^ "Home Cinema @ The Digital Fix - Octopussy (Ultimate Edition)", Dvdtimes.co.uk.
סרטי ג'יימס בונד | ||
---|---|---|
שון קונרי | ד"ר נו (1962) • מרוסיה באהבה (1963) • גולדפינגר (1964) • כדור הרעם (1965) • אתה חי רק פעמיים (1967) • יהלומים לנצח (1971) | |
ג'ורג' לייזנבי | בשרות הוד מלכותה (1969) | |
רוג'ר מור | חיה ותן למות (1973) • האיש בעל אקדח הזהב (1974) • המרגלת שאהבה אותי (1977) • מונרייקר (1979) • לעינייך בלבד (1981) • אוקטופוסי (1983) • רצח בעיניים (1985) | |
טימותי דלטון | 007 באזור המסוכן (1987) • רישיון להרוג (1989) | |
פירס ברוסנן | גולדן איי (1995) • מחר לנצח (1997) • העולם אינו מספיק (1999) • למות ביום אחר (2002) | |
דניאל קרייג | קזינו רויאל (2006) • קוונטום של נחמה (2008) • סקייפול (2012) • ספקטר (2015) • לא זמן למות (2021) | |
הפקות לא-רשמיות | קזינו רויאל (1967, דייוויד ניבן ואחרים) • לעולם אל תאמר לעולם לא (1983, שון קונרי) |