אופיר לייבוביץ'
 | |
| לידה | 1962 (בן 62 בערך) |
|---|---|
| מוקד פעילות | תל-אביב, ישראל |
| תקופת הפעילות | מ-1982 |
| סוגה | רוק, פסקולים למחול, תיאטרון, טלויזיה וקולנוע. |
| חברת תקליטים |
אנובה מיוזיק LA4 נענע דיסק הד ארצי Rer USA |
| http://ophirleibovitch.com | |
אופיר (צ'יקו) לייבוביץ' (נולד ב-1962) הוא גיטריסט, מלחין, מעבד ומפיק מוזיקלי ישראלי, גיטריסט להקת נקמת הטרקטור מאז הקמתה ב-1988 ועד היום. במהלך הקריירה שלו ניגן במספר להקות והשאיר חותם משמעותי בסצנת המוזיקה הישראלית[דרוש מקור]. ידוע במיוחד בזכות עבודתו בתחום המוזיקה לקולנוע, טלוויזיה, תיאטרון ומחול. זוכה פרס אקו"ם,[1] פרס אופיר,[2] פרס חג'אג'[3] ופרס הקולנוע הדוקומנטרי,[4] חבר הוועדה המייעצת לסרטי סטודנטים.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
קריירה מוקדמת[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשנות ה־80 היה לייבוביץ' חבר בלהקת "מודוס וויונדי", שפעלה בתל אביב בין השנים 1982–1983 והופיעה במועדוני העיר כמו "הפינגווין", "ליקוויד" ו"קולנוע דן". בשנים 1986–1988, היה חבר בלהקת "הכאן", ובשנים 1989–1991 בלהקת "ברנג'ה". לאחר מכן הצטרף ללהקת "סנהדרין" בין השנים 1994-1996.[5]
נקמת הטרקטור[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – נקמת הטרקטור
בשנת 1988, היה לייבוביץ', יחד עם אבי בללי, אילן גרין ודני מקוב, בין מייסדי להקת "נקמת הטרקטור", אחד מהרכבי הרוק הוותיקים והבולטים במוזיקה הישראלית, המשלב מוזיקת רוק עם רפרטואר ייחודי לתרבות הישראלית. הלהקה הוציאה כשמונה אלבומים והוענק לה אלבום זהב. בין יצירות הלהקה ניתן למצוא מוזיקה ליצירות המחול "קיר" של להקת בת שבע ואת "רומיאו ויוליה" לתיאטרון חיפה.
מוזיקה לקולנוע ולטלוויזיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
לייבוביץ' נחשב לאחד המלחינים הפוריים והבולטים בתעשיית הקולנוע הישראלית.[6] הוא כתב את המוזיקה לסרטים רבים, כולל "סימה ועקנין מכשפה", "פוקסטרוט", "ההרוג ה-17", "חוכמת הבייגלה", "סבוי", "הבלתי רשמיים", "הבן של אלוהים", "מקום בגן עדן", "הביוגרפיה של בן" וסרטים רבים נוספים, וכן מוזיקה לסדרות טלוויזיה, כולל "לאהוב את אנה", "טקסי דרייבר","קטמנדו", "בקרוב אהבה", "המתמחים", "שעת נעילה", "תאג"ד", "שבאבניקים", "אלף" ועוד.
פרסים והוקרה[עריכת קוד מקור | עריכה]
- פרס אקו"ם על הלחנה מקורית לקולנוע ולטלוויזיה (2012).
- פרס חג'אג' למוזיקה הטובה ביותר בפסטיבל הקולנוע הבינלאומי בירושלים על המוזיקה לסרט הדוקומנטרי "בת זונה" (2015).
- פרס אופיר למוזיקה עבור הסרט "פוקסטרוט" (2017), אשר זכה גם בפרס חבר השופטים בפסטיבל הסרטים בוונציה (אנ')[7]
- פרס הקולנוע הדוקומנטרי מטעם הפורום הדוקומנטרי בישראל למוזיקה הטובה ביותר עבור הסרט "פרא" (2018).
בנוסף, היה לייבוביץ' מועמד לארבעה פרסי אופיר נוספים,[8][9][10] ולארבעה פרסי האקדמיה הישראלית לטלוויזיה.[11][12]
פעילות בינלאומית[עריכת קוד מקור | עריכה]
לייבוביץ' כתב פסקולים לסרטים שהוצגו בפסטיבלים בין-לאומיים כמו IDFA,[13] פסטיבל הסרטים הבינלאומי בוונציה, פסטיבל פאלם ספרינגס (אנ'),[14] פסטיבל טרייבקה[15] ופסטיבל ברלין. בנוסף, כתב את המוזיקה לסדרת הריאליטי Connected של AOL (הגרסה האמריקאית ל"מחוברים").
סגנון מוזיקלי[עריכת קוד מקור | עריכה]
המוזיקה של לייבוביץ' מתאפיינת בניסיוניות ורגישות, ומשלבת אלמנטים שונים היוצרים קול ייחודי. הוא ידוע בהבנתו העמוקה את עולם הקולנוע וביכולתו לטפח קשרים ייחודיים עם במאים ומפיקים.
דיסקוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
עם נקמת הטרקטור[עריכת קוד מקור | עריכה]
- 1990 - נקמת הטרקטור
- 1992 - זכות הצעקה
- 1992 - קיר
- 1995 - ארונות מטבח
- 1996 - מטבח אקוסטי
- 1999 - טעות של הירח
- 2003 - לאן הולכים פתאום כולם
- 2012 - נשאר רק לרוץ
- 2013 - מה לאהובי
עם סנהדרין[עריכת קוד מקור | עריכה]
- 2004 - סנהדרין
מוזיקה מקורית לסרטים וסדרות[עריכת קוד מקור | עריכה]
|
סרטי קולנוע
סרטי טלוויזיה
סדרות טלוויזיה
סדרות מציאות דוקומנטריות
סרטים קצרים וסרטי סטודנטים
|
סרטים דוקומנטריים
סדרות טלוויזיה דוקומנטריות
|
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של אופיר לייבוביץ'
אופיר לייבוביץ', ברשת החברתית פייסבוק
אופיר לייבוביץ', ברשת החברתית אינסטגרם- אופיר לייבוביץ', באתר SoundCloud
אופיר לייבוביץ', דף שער בספרייה הלאומית- אופיר לייבוביץ', באתר Discogs (באנגלית)
אופיר לייבוביץ', במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)- אופיר לייבוביץ', במאגר הידע העברי לקולנוע ישראלי ועולמי "אידיבי"
- אופיר לייבוביץ', במיזם "אישים" לתיעוד היצירה הישראלית
- אופיר לייבוביץ', באתר ספר הקולנוע הישראלי
- אופיר לייבוביץ', באתר MOOMA (בארכיון האינטרנט)
- אופיר לייבוביץ', באתר פסטיבל הקולנוע ירושלים
- אופיר לייבוביץ', באתר וואלה
- אופיר לייבוביץ', באתר Rotten tomatoes (באנגלית)
- אופיר לייבוביץ', באתר Letterboxd (באנגלית)
- אופיר לייבוביץ', באתר ASCAP (באנגלית)
- אופיר לייבוביץ', באתר TV Guide (באנגלית)
- אופיר לייבוביץ', באתר MUBI (באנגלית)
- אופיר לייבוביץ', באתר TMDB (באנגלית)
- אופיר לייבוביץ', באתר Cineuropa (באנגלית)
- אופיר לייבוביץ', באתר Film Documentaire (בצרפתית)
- אופיר לייבוביץ', באתר filmstarts (בגרמנית)
- אופיר לייבוביץ', באתר פסטיבל IDFA (בהולנדית)
- אופיר לייבוביץ', באתר FilmAffinity (בספרדית)
- אופיר לייבוביץ', באתר KinoPoisk (ברוסית)
- אופיר לייבוביץ', באתר Film.ru (ברוסית)
- אופיר לייבוביץ', באתר LostFilm (ברוסית)
- אופיר לייבוביץ', באתר PORT.hu (בהונגרית)
- אופיר לייבוביץ', באתר CSFD.cz (בצ׳כית)
- אופיר לייבוביץ', באתר Filmer (בצ׳כית)
- אופיר לייבוביץ', באתר Filmweb (בפולנית)
- אופיר לייבוביץ', באתר CTDB (ברומנית)
- אופיר לייבוביץ', באתר CINE (בוייטנאמית)
- אור סיגולי, בעקבות "מנתק המים" ו"יותר איטי מלב": על היחס בין העיר והקולנוע, באתר "סריטה", 22 ביולי 2012
המלחין אופיר לייבוביץ' מקבל את פרס אקו"ם, סרטון באתר יוטיוב- אורון שמיר, אופיר 2013: מבט מעמיק אל קטגוריות השחקן הראשי, שחקן המשנה, התסריט והמוזיקה, באתר "סריטה", 1 בספטמבר 2013
- אורון שמיר, פסטיבל ירושלים 2015: הזוכים, הזוכות, הטקס, וסיכום התחרות הישראלית, באתר "סריטה", 16 ביולי 2015
- המוסיקה הטובה ביותר: אלכס קלוד בשם אופיר לייבוביץ' ועמית פוזננסקי, פרסי אופיר 2017, סרטון באתר יוטיוב
- רן בוקר, "קולנוע", הזוכה הגדול באופיר: "פוקסטרוט" של שמוליק מעוז, באתר ynet, 19 בספטמבר 2017
- שגיא בן נון, אבנר שביט, פרסי אופיר 2017: "פוקסטרוט" הוא הזוכה הגדול, באתר וואלה, 19 בספטמבר 2017
- יאיר רוה, טקס פרסי אופיר 2017: כל הזוכים והפרשנויות, בבלוג הקולנוע "סינמסקופ", 19 בספטמבר 2017
- ישי אדר ויונתן בר גיורא, הפסקולים הגדולים של הקולנוע הישראלי, באתר מאקו, 16 במאי 2017
- אודליה רוז מראיינת את אופיר לייבוביץ' (דקה 25:20), בעמוד הפייסבוק של רדיו קול נתיבות, 27 בדצמבר 2018
- עמי פרידמן, "שעת נעילה": פסקול של גיהינום, באתר ישראל היום, 15 בנובמבר 2020
ציוץ של כאן ברשת החברתית אקס (טוויטר), 16 בנובמבר 2020- נילי פלר, וריאציות מוזיקליות בעריכה, באתר תקריב, 30 בנובמבר 2022
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ שמות הזוכים במוסיקה הפופולארית, באתר אקו"ם, 6 במרץ 2012
- ^ איתמר רונאל, האישה שלא הייתה שם, באתר מאקו, 19 בספטמבר 2017
- ^
אורון שמיר, עכבר העיר, "תיקון" הוא הזוכה בפסטיבל ירושלים, באתר הארץ, 16 ביולי 2015
- ^ הזוכים והזוכות : על טקס פרסי הקולנוע הדוקומנטרי 2018, באתר הפורום הדוקומנטרי בישראל, דצמבר 2018
- ^ עץ המוזיקה הישראלית, באתר Qube
- ^ אופיר לייבוביץ', במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
- ^ אינה טוקר, "פוקסטרוט" זכה בפרס חבר השופטים בפסטיבל ונציה, באתר ynet, 9 בספטמבר 2017
- ^ יאיר רוה, מן הארכיון: לקראת פרס אופיר 2002, בבלוג הקולנוע "סינמסקופ", 7 בנובמבר 2002
- ^ אורון שמיר, פרסי אופיר 2013: המועמדים, באתר "סריטה", 13 באוגוסט 2013
- ^ אבנר שביט, פרסי אופיר 2019: "הבלתי רשמיים" מוביל במספר המועמדויות, באתר וואלה, 22 ביולי 2019
- ^ האקדמיה הישראלית לטלוויזיה וקולנוע פותחת את תחרות פרסי הטלוויזיה 2023, באתר האקדמיה הישראלית לקולנוע וטלוויזיה
- ^ טקס פרסי הטלוויזיה לתכניות 2016 (דקה 33:30), סרטון באתר יוטיוב
- ^ נירית אנדרמן, ארבעה סרטים ישראליים יתמודדו בפסטיבל סרטי התעודה IDFA , באתר הארץ, 10 באוקטובר 2015
- ^ "פופ 30", בפסטיבל פאלם ספרינגס, באתר מעלה, 29/05/19
- ^ מערכת ערוץ התרבות, 2 סרטים ישראלים בדרך לפסטיבל טרייבקה, באתר מאקו, 7 במרץ 2013
| פרס אופיר למוזיקה המקורית הטובה ביותר | ||
|---|---|---|
| 1990–2000 | שם טוב לוי (1990) • שלמה גרוניך (1991) • נפתלי אלטר (1992) • שלמה יידוב (1993) • ארקדי דוכין (1994) • אהוד בנאי (1995) • ברי סחרוף (1996) • יובל שפריר (1997) • עדי כהן (1998) • אמיר בן-דוד, קיטש יחיאל אמסלם, קובי רכט, חיים רומנו וטל יניב (1999) | |
| 2000–2010 | שם טוב לוי (2000) • ברי סחרוף (2001) • שם טוב לוי (2002) • אהוד בנאי, גיל סמטנה, נועם הלוי (2003) • עברי לידר (2004) • אבי בללי (2005) • צוף פילוסוף, עדי רנרט (2006) • חביב שחאדה חנא (2007) • אסף אמדורסקי (2008) • רביע בוכארי (2009) | |
| 2010–2020 | אבי בללי (2010) • אבי בללי (2011) • מרק אליהו (2012) • חיים פרנק אילפמן (2013) • רן בגנו (2014) • אייל סעיד מני (2015) • תאמר נפאר ואיתמר ציגלר (2016) • אופיר לייבוביץ', עמית פוזננסקי (2017) • אקים גולאייב, אלכסנדר רומננקו, ולאד דובינסקי ודידי ארז (2018) • דודו טסה, אהוד בנאי, יוסי מר חיים, ניר מימון (2019) | |
| 2020 ואילך | קרני פוסטל (2020) • אסף תלמודי, יונתן אלבק (2021) • גל לב, ליאור פרלה (2022) • רן שם טוב, דניאל מרקוביץ' ובן זיידמן (2023) | |