נורית קידר
| מדינה |
ישראל  |
|---|---|
| פרסים והוקרה | פרס האקדמיה הישראלית לקולנוע ולטלוויזיה, פרס פסטיבל הקולנוע ירושלים |
| פרופיל ב-IMDb | |
  | |
נורית קידר היא מפיקה ובמאית סרטי תעודה ישראלית.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]בסוף שנות ה-80 עבדה כמפיקה בעבור רשת CNN, בשלוחה שלה בירושלים. בשנת 1994 הייתה מפיקה בכירה בשידורי קשת מתחילת שידורי הערוץ השני. שם הפיקה מספר סדרות תיעודיות עם ירון לונדון, בהם: "הפואטיקה של ההמונים", "השמן עם הסוני", "בודהה פיצה קרישנה קולה" ו"אדוני ראש הממשלה". ב-1994 הפיקה את סרטו של הבמאי ניזאר חסן, זוכה פרס וולג'ין, "איסתיקלאל", המתעד כיצד מציינים הערבים אזרחי ישראל את יום העצמאות של מדינת ישראל[1].
מאז 1999 עוסקת בהפקה ויצירה של סרטי תעודה אישיים. ביניהם: "חלום לבנון" (2001) שבו עקבה אחר סוחר מדרום לבנון, שאיבד את עולמו עם נסיגת צה"ל מלבנון[2]. "טעות בזיהוי" (2001) העוסק בשלושה בני עדות המזרח שאובחנו על ידי מערכת החינוך כבעייתיים, אך במרוצת השנים היו לאקדמיים מצליחים[3]. ב-2002 יצרה שני סרטים בארגנטינה "אססינו" העוסק בקורבנות היהודים של המשטר הצבאי בארגנטינה (1976–1983)[4]. ו"הסבון בכה מאוד" על תעשיית הפקת אופרות הסבון במדינה[5].
ב-2004 יצרה את הסרט "אחת בודדת", שהביא את סיפורם של צלפי צה"ל בזמן האינתיפאדה השנייה, שעסקו בביצוע סיכולים ממוקדים[6]. תחילה אישר צה"ל את חשיפת פני הצלפים שהתראינו לסרט, אך ברגע האחרון ביקשה הצנזורה הצבאית להסתיר את פניהם. הסרט הוצג לראשונה בפסטיבל הקולנוע ירושלים[7]. הסרט זכה בפרס הסרט התיעודי הטוב ביותר בפסטיבל הסרטים הבינלאומי בקלן שבגרמניה[8], בפרס הראשון בפסטיבל הסרטים פמפלונה בספרד והתקבל לעשרות פסטיבלים בינלאומיים אחרים במלבורן, איסטנבול, שיקגו, מדריד ומקומות נוספים[9].
בספטמבר 2006 הפיקה עבור ערוץ 4 הבריטי כתבת תחקיר על מלחמת לבנון, שהייתה מועמדת לפרס אמי בקטגוריית סיקור חדשותי[10].
ב-2007 יצרה את הסרט "מבוזבזים", שמביא את סיפורם של 11 חיילים ששירתו בבופור, בחצי השנה שקדמה לנסיגה מלבנון[11].
ב-2011 יצרה את הסרט "בטון", ובו עדויות קשות של חיילי צה"ל ממבצע עופרת יצוקה. הסרט שודר גם בערוץ 4 הבריטי[12]. רק ב-2016 שודר לראשונה בישראל, בערוץ הראשון[13].
ב-2013 קידר ומוש דנון זכו במכרז של הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו, להפקת סדרה בת 3 פרקים, "מלכוד 73", על השפעת מלחמת יום כיפור על החברה הישראלית, לציון 40 שנה למלחמה[14][15]. באותה שנה גם יצרה את הסרט התיעודי "משפטי חיים", העוקב אחר אדם שאביו ערבי שביצע פיגוע ואמו יהודייה שהתחרדה[16]. משפטי חיים זכה בפסטיבל הקולנוע בירושלים בפרס ואן ליר לסרט הדוקומנטרי הטוב ביותר לשנת 2013.
ב-2019 יצרה, יחד עם המפיק מוש דנון, את הסרט "ליבר-מן", על נסיקתו הפוליטית של אביגדור ליברמן, בו הציע הסבר חדש להצלחתו של ליברמן הקושר אותו לתהפוכות החברתיות והתקשורתיות שעברו על ישראל בשנות ה-2000[17].
ב-2021 יצרה את הסרט "חצר משחקים", על משימה שהחלה ביום הרביעי למלחמת לבנון הראשונה, שפלוגה של צנחני מילואים קיבלה פקודה לשמור על יותר מאלף שבויי מלחמה לבנונים בחצר של בית ספר בצידון. אך משימת השמירה הסתבכה. החיילים שהשתתפו במשימת השמירה, הרופאים שהיו עדים לפשעי המלחמה והעצורים שעמדו בעינויים נחשפו בסרט[18].
משנת 2012 מנהלת אמנותית לפסטיבל האנתרופולוגי הבינלאומי שמתקיים בסינמטק ירושלים.
פרסים והוקרה
[עריכת קוד מקור | עריכה]- פרס אמנות הקולנוע בפסטיבל ירושלים 2002.
- פרס ון ליר לסרט התיעודי הטוב ביותר על "משפטי חיים", בפסטיבל ירושלים 2013.
- פרס הראשון ופרס חביב הקהל לסרטה "משפטי חיים" ב-"Millenium Film Festival", הפסטיבל הבינלאומי לסרטים דוקומנטריים בבריסל, בלגיה באפריל 2014.
- פרס מפעל חיים על יצירותיה הטלוויזיוניות מטעם האקדמיה הישראלית לקולנוע ולטלוויזיה, פברואר 2015[19].
- פרס אמנות הקולנוע" לשנת 2016 מטעם משרד התרבות והספורט.
- "ציון לשבח" לסרטה "חצר משחקים" בפסטיבל הקולנוע בירושלים (2021)
- פרס ראשון לסרטה "חצר משחקים" בפסטיבל PriMed 2022 לקולנוע ים תיכוני.
פילמוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]- "חצר משחקים" (2021), זוכה בציון לשבח פסטיבל ירושלים[20].
- "ליבר-מן" (2019}, מפיק: מוש דנון, פסטיבל הקולנוע ירושלים 2019.
- "מלכוד 73" (2013) סדרה דוקומנטרית עם המפיק מוש דנון.
- "משפטי חיים" (2013) עם הבמאי ירון שני. פרס ון ליר לסרט התיעודי הטוב ביותר פסטיבל ירושלים 2013
- "אורי ליפשיץ" (2013) על האמן אורי ליפשיץ. ציון לשבח פסטיבל אופוס 2013[21]
- "בטון" - על מבצע עופרת יצוקה (2011) זוכה בציון לשבח פסטיבל ירושלים 2011[22]
- "אילנה גור – מחוץ למסגרת" (2009)
- "שבויה, סיפורה של קרנית גולדווסר" (2008)[23]
- "נוראן" (2007), עם דוד מנדיל
- "מבוזבזים" (2007)
- "כל הדרך הביתה" (2006), סדרתו של רון מיברג
- "השאלונים" (2006), סדרה עם יאיר קדר ודורון סולומונס[24]
- "חנושק'ה" (2006)
- "תיק לא סגור" (2006), עם נפתלי גליקסברג ואריק ברנשטיין
- "מלחמת השכול" (2006)
- "אחת בודדת" (2004)
- "העיניים של המדינה – הקרב על החרמון" (2004)
- "כנגד כל הסיכויים" (2003), ב"עובדה"
- "אססינו" (2002) - היה מועמד לפרס האקדמיה הישראלית לקולנוע וטלוויזיה[25]
- "הסבון בכה מאוד" (2002)
- "טעות בזיהוי" (2001)
- "חלום לבנון" (2001)
- "מעתה ועד ..עולם – על חברון" (2001), ל"עובדה" עם הבמאית ג'ולי שלז
- "וגבול נתן" (1999)
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
נורית קידר, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)- נורית קידר, באתר "אידיבי", מאגר הידע העברי לקולנוע ישראלי ועולמי
נורית קידר, באתר AllMovie (באנגלית)
נורית קידר, במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)
- THE WINNERS OF 26th EDITION - PriMed 2022 - PriMed
- מסרטיה, באתר האוזן השלישית
- רוני דורות, "ביקשתי מליברמן רגע אחד של אושר, ובמקום על ילדים הוא דיבר על הניצחון ב-96'", באתר הארץ, 16 בספטמבר 2019 - ריאיון
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ גואל פינטו, שטח צבאי, אסור לצלם, באתר הארץ, 30 בספטמבר 2001
- ^ הארץ, מועמד לפרס הסרט התיעודי: חלום לבנון, באתר הארץ, 6 בנובמבר 2001
ניר קיפניס, בגלל המלחמה ההיא, באתר גלובס, 23 במאי 2001 - ^ רותה קופפר, שאלה של חינוך, באתר הארץ, 28 באוגוסט 2001
ניר קיפניס, שוליים 1, באתר גלובס, 29 באוגוסט 2001 - ^ גיורא יהלום, קשר השתיקה, באתר גלובס, 28 ביולי 2002
תום שגב, ישראל בכיכר מאיו, באתר הארץ, 1 באוגוסט 2002
גואל פינטו, היהודים של כיכר מאי, באתר הארץ, 26 ביולי 2002 - ^ גיורא יהלום, "הסבון בכה מאוד" בערוץ 8: צפינו וגם בכינו, באתר גלובס, 24 בספטמבר 2002
דוד שליט, דני והשרוטות, באתר גלובס, 19 בספטמבר 2002 - ^ רינת אבולעפיה, אנחנו על הכוונת, באתר גלובס, 13 ביולי 2004
- ^ מוניטין, באתר גלובס, 8 ביולי 2004
- ^ גואל פינטו, פרס בגרמניה לסרט "אחת בודדת" על לבטיהם של צלפי צה"ל בשטחים, באתר הארץ, 23 ביוני 2004
- ^ רותה קופפר, הסרט "אחת בודדת" של נורית קידר זכה בפסטיבל פמפלונה בספרד, באתר הארץ, 10 באוקטובר 2005
- ^ נירית אנדרמן, כתבות של ערוץ 4 על מלחמת לבנון השנייה מועמדות לפרס אמי, באתר הארץ, 27 באוגוסט 2007
- ^ נירית אנדרמן, זה הכל רק על הרג, באתר הארץ, 4 במרץ 2007
מרב יודילוביץ', בחזרה אל ההר המקולל, באתר ynet, 13 בפברואר 2007 - ^ לי-אור אברבך, צפו במכה התדמיתית: סרט על צה"ל שודר בערוץ 4 הבריטי, באתר גלובס, 25 בינואר 2011
- ^ לי-אור אברבך, לראשונה: ערוץ 1 שידר את הסרט "בטון" על "עופרת יצוקה", באתר גלובס, 3 בפברואר 2016
- ^ לי-אור אברבך, הרשות השנייה תשקיע 1.1 מיליון שקל בסדרה על מלחמת יום כיפור, באתר גלובס, 30 באוגוסט 2012
- ^ לי-אור אברבך, "מדינת ישראל מנוהלת על-ידי אנשים שהם הלומי קרב", באתר גלובס, 5 באוקטובר 2013
- ^ אריאנה מלמד, "משפטי חיים": סרט מייאש, והיאוש בכלל לא נוח, באתר ynet, 21 ביולי 2013
גילי איזיקוביץ, איך חיים כשאבא שלך מחבל ואמך יהודייה חרדית, באתר הארץ, 18 ביולי 2013
- ^ ביקורות:
דורון ברוש, במיוחד עכשיו, לדמות מרתקת כמו ליברמן מגיע יותר מהדוקו פרווה עליו, באתר מעריב אונליין, 27 בספטמבר 2019 שני ליטמן, פסטיבל הקולנוע ירושלים: הסרט על אביגדור ליברמן דומה יותר לכתבת עיתון מצולמת, באתר הארץ, 1 באוגוסט 2019
גילי איזיקוביץ, הטוויסט שאיש לא צפה בעלילה של ליברמן, באתר הארץ, 17 בספטמבר 2019 - ^ צור שיזף, בקתות רובה, בצינורות, באגרופים: לכל שרשרת הפיקוד זה נראה נורמלי, באתר הארץ, 11 בנובמבר 2021 נירית אנדרמן, נורית קידר: "אני לא מתיימרת לשפוט, אבל כן רוצה להציב מראה. הרי לא כולם רוצחים", באתר הארץ, 26 באוקטובר 2021
- ^ לי-אור אברבך, טקס פרסי הטלוויזיה: פרס מפעל חיים לבמאית נורית קידר, באתר גלובס, 13 בינואר 2015
- ^ איתי שטרן, שלומי אלקבץ, הדס בן ארויה ותום שובל הם הזוכים בפסטיבל הקולנוע ירושלים, באתר הארץ, 2 בספטמבר 2021
- ^ אלי ערמון-אזולאי, מי באמת היה אורי ליפשיץ?, באתר הארץ, 28 בפברואר 2013
- ^ עכבר העיר, "בוקר טוב אדון פידלמן" הוא הזוכה בפסטיבל הקולנוע ירושלים, באתר הארץ, 15 ביולי 2011
- ^ אסף ליברמן, עכבר העיר, שבויה: מעט מדי, מאוחר מדי, באתר הארץ, 4 ביולי 2008
- ^ מריאנה בננסון, עכבר העיר, כמה פעמים ביום אתם חושבים על מין?, באתר הארץ, 2 במאי 2007
- ^ גואל פינטו, 13 מועמדויות ל"המנגליסטים" בפרס האקדמיה הישראלית, באתר הארץ, 15 באוקטובר 2002
