אוניברסיטת חברון

אוניברסיטת חברון
جامعة الخليل
	הפקולטה למדע וטכנולוגיה
אוניברסיטה ציבורית
מוטו	Building a Better Palestinian Future
תקופת הפעילות	1971–הווה (כ־54 שנים)
סטודנטים
	10,100
שונות
כינוי קבוצת הספורט	HU
מיקום
מיקום	חברון
מדינה	מדינה פלסטינית
קואורדינטות	31°33′00″N 35°05′34″E / 31.55°N 35.092777777778°E
	אתר האוניברסיטה

אוניברסיטת חברון (בערבית: جامعة الخليل) היא מוסד פלסטיני להשכלה גבוהה שנוסד ב-1971 עם מעל 10,000 סטודנטים. נשיא האוניברסיטה הוא אחמד אטוונה. באוניברסיטה אחוז גבוה במיוחד של נשים (כ-75%).

היסטוריה

היוזמה להקמת אוניברסיטת חברון בשם "המכללה האסלאמית בחברון" הועלתה בשנת 1971, ביוזמת ראש עיריית חברון, מוחמד עלי אל ג'עברי^[1]. המכללה נפתחה בתחילת 1972 ולמדו בה לימודי אסלאם לצורך הכשרה כרועים רוחניים ותפקידי קאדים^[2]. בשנת הלימודים הראשונה למדו בה 43 סטודנטים מפי 14 מורים^[3] ובשנה השנייה כ-120 תלמידים. משרד הדתות עודד תלמידים ישראלים ללמוד במכללה^[4]^[5] וסבסד את שכר הלימוד שלהם^[6]. ממלכת ירדן התנגדה להקמת המכללה^[3] וג'עברי גינה כל גורם שלא יכיר במכללה^[7].

ב-2 ביולי 1974 הונח אבן פינה למכללה בנוכחות השר יגאל אלון, השר אהרן ידלין ואלוף הפיקוד יונה אפרת^[8]. המכללה קיבלה את חצי מתקציבה מהשלטון הישראלי^[9]. באמצע שנות ה-70 של המאה ה-20 אימצה מדינת ישראל מדיניות ליברלית בשטחים, במסגרתה ניתנו לתושבים אישורים לפתוח אוניברסיטאות, בתחילת 1977, קיבל ג'עברי הבטחה מהירדנים שיכירו במכללה^[10] ובהמשך השנה הפכה המכללה למוסד מוכר על ידי שלטונות ירדן. ב–1980 הוקם פקולטה למדעי הרוח ובשנת 1986 הוקמה פקולטה למדעים שהפכו את המכללה לאוניברסיטה^[11]^[12]. בוגרי המכללה השתלבו בתפקידי הוראה ובעבודה במסגדים^[6]. בסוף שנת 1982 היו במכללה כ-1600 תלמידים^[13]. בשנים 1987-88 היו במכללה כ-1400 תלמידים^[14].

תחת הרשות הפלסטינית

מאז 1995, התפתחה וגדלה האוניברסיטה תחת הרשות הפלסטינית, נפתחו חוגי לימוד נוספים ומספר סטודנטים הלומדים בה גדל בצורה משמעותית.

מאז שנות ה-2000 לומדים באוניברסיטה כמה מאות סטודנטים ערבים ישראלים, בעיקר מהמגזר הבדואי בנגב^[15].

עימותים

במאי 1975 פתחו תלמידי המכללה ביוזמה להפריע לתפילת יהודים במערת המכפלה^[16]. בנובמבר 1980 סגרה ההנהלה את המכללה במחאה על סגירת אוניברסיטת ביר זית^[17]. במרץ 1982 הפגינו תלמידים במכללה ויידו אבנים^[18]. שני אנשי הממשל הצבאי שהגיעו לבקר במכללה הותקפו על ידי הסטודנטים במכללה^[19].

ב-26 ביולי 1983, ביצעה המחתרת היהודית פיגוע במכללה האסלאמית בחברון (כפי שהאוניברסיטה נקראה אז), ובו תקפו כמה מחברי המחתרת את המקום בירי ורימונים, רצחו שלושה סטודנטים, שניים מקלקיליה, ופצעו 33 נוספים^[20]. הפיגוע בא לאחר רצח אשר אהרן גרוס בחברון באותו החודש^[21]. הלימודים במכללה התחדשו ב-2 באוגוסט 1983^[22].

בפברואר 1985 השתתפו תלמידי המכללה בהפגנות ויידוי אבנים בעקבות גירוש של פעיל אש"ף ללבנון^[23].

בדצמבר 1986 נעצרו שלושים תלמידים במהלך הפגנה^[24]. בפברואר 1987 נעצרו 18 סטודנטים מהמכללה בעקבות התפרעויות מחוץ למכללה^[25]^[26]. הלימודים הושבתו במכללה במשך שבוע בעקבות התפרעויות של הסטודנטים. לאחר שבועיים הורה אלוף הפיקוד על סגירת המכללה לשלושה שבועות בעקבות המשך המהומות^[27]. המכללה נסגרה שוב ביוני 1987^[28]. ביום הזיכרון לטבח סברה ושתילה היו התפרעויות במכללה^[29] ובעקבותיהם סגר אלוף הפיקוד, עמרם מצנע, את המכללה לשבועיים^[30]. החל מדצמבר 1987 השתתפו הסטודנטים במכללה בהפגנות של האינתיפאדה הראשונה^[31]^[32]. בעקבות זאת נסגרה המכללה לזמן רב ונפתחה באמצע 1991^[33]^[34].

בינואר 2003 סגר צה"ל את המכללה לשבועיים^[35]. בשנת 2003, נסגרה האוניברסיטה על ידי צה"ל לשמונה חודשים^[36].

פקולטות

פקולטות האוניברסיטה כוללות: לימודי שריעה, אמנות, מדע וטכנולוגיה, חקלאות, חינוך, כלכלה, מנהל עסקים ורוקחות.

קמפוס האוניברסיטה ממוקם בצפון מערב העיר, בשכונת ביר אל מהג'ר, וכולל מספר מבנים המאכלסים את הפקולטות והמחלקות השונות בשטח כולל של כ-14,850 מ"ר.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא אוניברסיטת חברון בוויקישיתוף

אתר האינטרנט הרשמי של אוניברסיטת חברון

אוניברסיטת חברון, ברשת החברתית פייסבוק
אוניברסיטת חברון, ברשת החברתית אקס (טוויטר)

הערות שוליים

^ מכללה מוסלמית תוקם בחברון, דבר, 2 באוגוסט 1971
אושרה הקמת מכללה ללימודי האיסלם בחברון, דבר, 23 בנובמבר 1971
^ נפתחה המכללה המוסלמית בחברון, על המשמר, 3 בינואר 1972
^ ¹ ² המכללה ללימודי האיסלם בחברון, דבר, 4 בינואר 1972
^ תופיק חורי, אנשי דת מוסלמים דורשים העלאות במשכורות, דבר, 14 במרץ 1972
^ קאסם זייד, משרד הדתות מעודד מוסלמים מישראל ללמוד האיסלאם בחברון, על המשמר, 13 בפברואר 1973
^ ¹ ² יוסף צוריאל, "תסמונת חומייני" פוקדת המוסלמים בישראל, מעריב, 11 במאי 1980
^ ג׳עברי תוקף המתנגדים למכללה בחברון, על המשמר, 3 במאי 1973
^ יוסף צוריאל, אלון מבטיח חופש אקדמי, מעריב, 3 ביולי 1974
^ יוסף צוריאל, אלון וידלין יניחו היום אבן־פינה למכללה מוסלמית בחברון, מעריב, 2 ביולי 1974
^ שייח' ג'עברי ישוב מירדן ־ "בידיים ריקות", מעריב, 10 בינואר 1977
^ Robinson, Glenn (1997). Building a Palestinian State: The Incomplete Revolution, Indiana University Press, p. 20
^ על נדוניות וכלות: ניתוח מבני של הכיבוש הישראלי, ניב גורדון, תשס”ח–2008 סוציולוגיה ישראלית
^ עמוס לבב, אוניברסיטה ערבית - אין דבר כזה? - למה לעשות צחוק?, מעריב, 3 בדצמבר 1982
^ Robinson, Glenn (1997). Building a Palestinian State: The Incomplete Revolution, Indiana University Press, p. 21
^ לימודי סטודנטים ישראלים במוסדות להשכלה גבוהה ברשות הפלסטינית. מרכז המחקר והמידע של הכנסת, 2012
^ אהרן דולב, מערת המכפלה: המאבק על חופש התפילה ליהודים, מעריב, 1 באוגוסט 1975
^ הרמטכ"ל: החיילים ירו ברגליים לפי ההוראות, דבר, 20 בנובמבר 1980
^ דני רובינשטיין, עשרות נעצרו ברמאללה ובחברון בהפגנות אלימות, דבר, 17 במרץ 1982
^ "50 סטודנטים ערבים רדפו אחרי וחיפשו על גופי נשק", מעריב, 20 בינואר 1983
^ היום שביתה כללית בגדה; צה"ל נערך למנוע התלקחויות, דבר, 27 ביולי 1983
^ כך הותקפה המכללה האיסלמית, מעריב, 25 במאי 1984
^ מתחדשים הלימודים במכללה בחברון, דבר, 2 באוגוסט 1983
^ נדב העצני, תסיסה בגדה בעקבות גירוש שאהין ללבנון, חדשות, 20 בפברואר 1985
^ זעם ואלימות ביו"ש, מעריב, 7 בדצמבר 1986
^ יאיר פידל ונדב העצני, סוף שבוע של תקריות, חדשות, 15 בפברואר 1987
^ אבינעם בר יוסף, ננקטו אמצעים נגד המהומות ביהודה ושומרון, מעריב, 12 בפברואר 1987
^ המכללה האיסלאמיח בחברון נסגרה שוב, חדשות, 23 בפברואר 1987
^ מצרים שחה על התקריות במחנה דהיישה, חדשות, 10 ביוני 1987
^ יום השנה לסברה ושתילא: אבנים וצמיגים בוערים, שביתות מסחר, חדשות, 18 בספטמבר 1987
^ 3 חיילים נצלו ממטען שהושלך לעברם בעזה, חדשות, 20 בספטמבר 1987
^ עוצר ומחסומים ביו"ש אחרי שאשה, נערה וילד נהרגו בהתנגשויות בין מפגינים לכוחות הבטחון, מעריב, 13 בדצמבר 1987
^ רק רובה צלפים הצליח לעצור בשכם רעולי פנים שהתקדמו לבניין הממשל, מעריב, 31 בינואר 1988
^ Robinson, Glenn (1997). Building a Palestinian State: The Incomplete Revolution, Indiana University Press, p. 105
^ משה זק, האות מבית לחם, מעריב, 3 במאי 1991
^ צה"ל סגר ל-14 יום את המכללה האיסלאמית ושלושה מהמתחמים בפוליטכניקום בחברון, באתר גלובס, 15 בינואר 2003
^ החרם האקדמי: פירכות וסיסמאות, עידן לנדו, 19 ביוני 2007, באתר "הגדה השמאלית"

[1] מכללה מוסלמית תוקם בחברון, דבר, 2 באוגוסט 1971
אושרה הקמת מכללה ללימודי האיסלם בחברון, דבר, 23 בנובמבר 1971

[2] נפתחה המכללה המוסלמית בחברון, על המשמר, 3 בינואר 1972

[דבר72-3] ¹ ² המכללה ללימודי האיסלם בחברון, דבר, 4 בינואר 1972

[4] תופיק חורי, אנשי דת מוסלמים דורשים העלאות במשכורות, דבר, 14 במרץ 1972

[5] קאסם זייד, משרד הדתות מעודד מוסלמים מישראל ללמוד האיסלאם בחברון, על המשמר, 13 בפברואר 1973

[מעריב80-6] ¹ ² יוסף צוריאל, "תסמונת חומייני" פוקדת המוסלמים בישראל, מעריב, 11 במאי 1980

[7] ג׳עברי תוקף המתנגדים למכללה בחברון, על המשמר, 3 במאי 1973

[8] יוסף צוריאל, אלון מבטיח חופש אקדמי, מעריב, 3 ביולי 1974

[9] יוסף צוריאל, אלון וידלין יניחו היום אבן־פינה למכללה מוסלמית בחברון, מעריב, 2 ביולי 1974

[10] שייח' ג'עברי ישוב מירדן ־ "בידיים ריקות", מעריב, 10 בינואר 1977

[11] Robinson, Glenn (1997). Building a Palestinian State: The Incomplete Revolution, Indiana University Press, p. 20

[12] על נדוניות וכלות: ניתוח מבני של הכיבוש הישראלי, ניב גורדון, תשס”ח–2008 סוציולוגיה ישראלית

[13] עמוס לבב, אוניברסיטה ערבית - אין דבר כזה? - למה לעשות צחוק?, מעריב, 3 בדצמבר 1982

[14] Robinson, Glenn (1997). Building a Palestinian State: The Incomplete Revolution, Indiana University Press, p. 21

[15] לימודי סטודנטים ישראלים במוסדות להשכלה גבוהה ברשות הפלסטינית. מרכז המחקר והמידע של הכנסת, 2012

[16] אהרן דולב, מערת המכפלה: המאבק על חופש התפילה ליהודים, מעריב, 1 באוגוסט 1975

[17] הרמטכ"ל: החיילים ירו ברגליים לפי ההוראות, דבר, 20 בנובמבר 1980

[18] דני רובינשטיין, עשרות נעצרו ברמאללה ובחברון בהפגנות אלימות, דבר, 17 במרץ 1982

[19] "50 סטודנטים ערבים רדפו אחרי וחיפשו על גופי נשק", מעריב, 20 בינואר 1983

[20] היום שביתה כללית בגדה; צה"ל נערך למנוע התלקחויות, דבר, 27 ביולי 1983

[21] כך הותקפה המכללה האיסלמית, מעריב, 25 במאי 1984

[22] מתחדשים הלימודים במכללה בחברון, דבר, 2 באוגוסט 1983

[23] נדב העצני, תסיסה בגדה בעקבות גירוש שאהין ללבנון, חדשות, 20 בפברואר 1985

[24] זעם ואלימות ביו"ש, מעריב, 7 בדצמבר 1986

[25] יאיר פידל ונדב העצני, סוף שבוע של תקריות, חדשות, 15 בפברואר 1987

[26] אבינעם בר יוסף, ננקטו אמצעים נגד המהומות ביהודה ושומרון, מעריב, 12 בפברואר 1987

[27] המכללה האיסלאמיח בחברון נסגרה שוב, חדשות, 23 בפברואר 1987

[28] מצרים שחה על התקריות במחנה דהיישה, חדשות, 10 ביוני 1987

[29] יום השנה לסברה ושתילא: אבנים וצמיגים בוערים, שביתות מסחר, חדשות, 18 בספטמבר 1987

[30] 3 חיילים נצלו ממטען שהושלך לעברם בעזה, חדשות, 20 בספטמבר 1987

[31] עוצר ומחסומים ביו"ש אחרי שאשה, נערה וילד נהרגו בהתנגשויות בין מפגינים לכוחות הבטחון, מעריב, 13 בדצמבר 1987

[32] רק רובה צלפים הצליח לעצור בשכם רעולי פנים שהתקדמו לבניין הממשל, מעריב, 31 בינואר 1988

[33] Robinson, Glenn (1997). Building a Palestinian State: The Incomplete Revolution, Indiana University Press, p. 105

[34] משה זק, האות מבית לחם, מעריב, 3 במאי 1991

[35] צה"ל סגר ל-14 יום את המכללה האיסלאמית ושלושה מהמתחמים בפוליטכניקום בחברון, באתר גלובס, 15 בינואר 2003

[36] החרם האקדמי: פירכות וסיסמאות, עידן לנדו, 19 ביוני 2007, באתר "הגדה השמאלית"

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]

[14]

[15]

[16]

[17]

[18]

[19]

[20]

[21]

[22]

[23]

[24]

[25]

[26]

[27]

[28]

[29]

[30]

[31]

[32]

[33]

[34]

[35]

[36]