נדב העצני
 | |
| לידה |
14 בנובמבר 1960 (בן 63)  |
|---|---|
| מדינה |
 ישראל |
| מעסיק |
חדשות, nrg, העיר |
  | |
נדב העצני (נולד ב-14 בנובמבר 1960) הוא עורך דין, פובליציסט ועיתונאי ישראלי.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]העצני הוא בנו של עורך הדין אליקים העצני. אחד מאחיו הוא בעז העצני, פעיל בארגוני המאבק לשלמות הארץ ואביו היה חלק מתנועת ״התחיה״ מפלגת התחיה,
ימנית שנוסדה בשלהי 1979 ביוזמתם של פעילים שהתנגדו להסכמי קמפ דייוויד עם מצרים משום שכללו ויתורים טריטוריאליים. בשנותיה הראשונות פעלה התחיה כסיעה פרלמנטרית ולאחר מכן כמפלגה לכל דבר. לאחר הצלחות אלקטורליות בשנות השמונים כשלה המפלגה ב-1992 לעבור את אחוז החסימה, וחדלה מלהתקיים בעזרתה של האלה.
התחיה חרתה על דגלה לעצור את הנסיגה מסיני ופעלה למניעת הסכם השלום עם מצרים. ככלל התנגדה לכל ויתור טריטוריאלי: היא תבעה התיישבות נרחבת בשטחים הכבושים והחלה מלאה של הריבונות הישראלית עליהם. כמו כן תמכה התחיה באסטרטגיה תקיפה נגד הערבים והעולם הערבי בכלל וכלפי הפלסטינים בפרט.. בשנת 1972, בגיל 12 עברה משפחתו לקריית ארבע והייתה מהראשונות להתיישב שם. כיום העצני מתגורר בירושלים. העצני הוא בוגר לימודי משפטים, היסטוריה ומדע המדינה באוניברסיטה העברית.
העצני החל את הקריירה העיתונאית שלו בעיתון "חדשות", שם שימש כתב השטחים בין 1984 ל-1988[1]. בתחילת 1988 מונה לעורך עיתון חדש בשם "לעניין". עיתון בעל קו ימני שהקים בישראל איל העיתונות האוסטרלי רופרט מרדוק[2]. העצני החל בבניית מערכת וגיוס עובדים, מרביתם עיתונאים צעירים המזוהים עם הימין[3]. תחילה היה "לעניין" אמור להיות עיתון ארצי, לבסוף הוחלט שיתפרסם כמקומון באזור תל אביב והמרכז ויופץ בחינם במאה אלף עותקים, בפורמט של מגזין[4]. כשבועיים לפני השקת העיתון, בדצמבר 1988, הוחלף העצני בתפקיד העורך על ידי משה שניצר ממעריב[5]. מרדוק השקיע כמיליון וחצי דולר בהשקת העיתון, אך בינואר 1990 החליט להפסיק לממן את העיתון והוא נסגר[6]. בהמשך עבר העצני לכתוב בעיתוני רשת שוקן "העיר" ו"כל העיר", ואחר כך שימש כתב ועורך ב"מעריב".
לאחר שהוסמך כעורך דין, עוסק העצני בעיקר בעריכת דין. בעבודתו כעורך דין הוא מייצג רבות עניינים של הימין. בין השאר ייצג את המתנחלים בבית החום[7], וייצג את תנועת אם תרצו בתביעת דיבה שנדחתה כנגד מקימי דף הפייסבוק "אם תרצו - תנועה פאשיסטית"[8].
העצני שימש יועץ משפטי של החברה לאיתור ולהשבת נכסים של נספי השואה. בעקבות ריאיון עמו בנוגע לעבודתו עם החברה, הגיש העצני תביעת דיבה נגד המראיינים, גיא מרוז ואורלי וילנאי בטענה שהטיחו בו האשמות בלא שנתנו לו להגיב[9]. אחר כך משך את התביעה[10]. העצני גם הוביל תביעה בשווי 300 מיליון נגד בנק לאומי, בדרישה שישיב את נכסי נספי השואה[11][12].
בתחילת 2003 זכה העצני בתביעת דיבה כנגד העיתונאי איתן אורן, שהאשים את העצני ב"חגיגה על הדם" בעקבות רצח רבין[13]. השופט, נעם סולברג פסק לו פיצוי של 40,000 ש"ח, עוד 10,000 ש"ח הוצאות משפט ופרסום התנצלות בעמודי החדשות[14].
בינואר 2016 החל להגיש תוכנית רדיו שבועית ברשת ב', יחד עם נילי אושרוב, בשם 'שניים אוחזים'[15].
בנובמבר 2017 פרסם מאמר שבו קרא לראש הממשלה, בנימין נתניהו, לפרוש מתפקידו, בנימוק: "כל מי שייבחר במקומו - מכץ ועד סער, מארדן ועד לוין, יהיה טוב יותר לליכוד ולמדינה בנסיבות הנוכחיות. כי מעבר לכל דבר אחר, נתניהו הפך באשמתו לנטל כבד על הליכוד והמחנה הלאומי, שלא לדבר על הסכנות שנשקפות מצעדים נואשים שהוא עלול לנקוט כדי לנסות להציל את עורו"[16]. באפריל 2021 כתב שוב: "נתניהו צריך לפרוש בכבוד, הטיעון ששני מיליון בחרו בו - שחוק"[17].
בפברואר 2021 הגיש עתירה לבג"ץ נגד המדינה בטענה למניעת החזרה לישראל שלא כדין, בעקבות סגר הקורונה השלישי שהוכרז אז. העצני היה בארצות הברית יחד עם אחיו ללא אפשרות לחזור לישראל. כרטיסי הטיסה שלהם נרכשו כמה שבועות לפני שהוכרז על הסגר השלישי והם כבר חוסנו במנה השנייה של החיסון. בעקבות העתירה הוקמה ועדת חריגים לנוסעים נכנסים, שקבעה מספר קריטריונים אחידים לחוזרים לישראל[18].
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- מאמריו של העצני באתר מעריב אונליין
- מאמריו של העצני באתר העין השביעית
- עמנואל שילה וחגית רוטנברג, התפוח לא נפל רחוק מהעצני - בגליון השבוע, באתר ערוץ 7, 10 במאי 2007
- שרה העצני-כהן, הפתרון של משפחת העצני: פירוק הרשות וסיפוח שטחי C, באתר nrg, 30 ביוני 2016
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ כתבות של העצני מאותן השנים:
נדב העצני, חשש להתנחלות חדשה בג׳בל־רומיידה, חדשות, 31 בדצמבר 1984
נדב העצני, לא שוחד, בקשיש, חדשות, 31 בינואר 1986
נדב העצני, "ראש ממשלה פסול", חדשות, 18 באפריל 1986 - ^ יוסי מלמן, העיתון הישראלי של מרדוק, כותרת ראשית, 6 באוקטובר 1988
- ^ נחום ברנע, איפה עיתון ימני, כותרת ראשית, 6 באוקטובר 1988
- ^ זאב אופרי, איל העיתונות רופרט מרדוק מקים שבועון חדש בגוש דן, חדשות, 22 באוגוסט 1988
- ^ אמיר פלג, צוות לעניין, חדשות, 30 בנובמבר 1988
- ^ עופר פטרסבורג, סיפור קצר, מעריב, 2 בפברואר 1990
- ^ בג"ץ 10302/07
- ^ ניר חסון, ביהמ"ש דחה מרבית תביעת הדיבה של "אם תרצו": יש קווי דמיון לפאשיזם, באתר הארץ, 7 בספטמבר 2013
- ^ יעל ולצר, עו"ד נדב העצני הגיש תביעת דיבה בסך 700 אלף שקל נגד אורלי וילנאי וגיא מרוז, באתר TheMarker, 24 בדצמבר 2007
- ^ ת"א (שלום-ירושלים) 13698/07 עו"ד העצני נדב נ' וילנאי אורלי ואח'
- ^ דנה ויילר-פולק וכנען ליפשיץ, לראשונה תביעת ענק נגד בנק לאומי: השיבו את נכסי נספי השואה בשווי 300 מיליון שקל, באתר הארץ, 25 ביוני 2009
- ^ שרון שפורר, עשרות הפגינו נגד בנק לאומי: השיבו את הפיקדונות של נספי השואה, באתר הארץ, 16 ביולי 2009
- ^ גל ניסים, בית המשפט: כתב ערוץ 1 איתן אורן הוציא דיבה על העיתונאי נדב העצני, באתר גלובס, 21 בנובמבר 2001
- ^ גל ניסים, איתן אורן ישלם לנדב העצני 40 אלף שקל, באתר גלובס, 9 בינואר 2003
- ^ אייס, ימין ושמאל: תכנית חדשה ברשת ב' עם נדב העצני ונילי אושורוב, באתר אייס, 13 בינואר 2016
- ^ נדב העצני, נתניהו, שהפך לנטל כבד על המחנה הלאומי, צריך ללכת הביתה, באתר מעריב אונליין, 22 בנובמבר 2017
- ^ 103FM, העצני: "נתניהו צריך לפרוש בכבוד, הטיעון ששני מיליון בחרו בו - שחוק", באתר מעריב אונליין, 22 באפריל 2021
- ^ מיכל רז-חיימוביץ', המדינה קבעה מי מהישראלים שתקועים בחו"ל יכול לחזור. אלה התנאים, באתר גלובס, 1 בפברואר 2021