אומימה אבו בכר

אומימה אבו בכר (בערבית: أميمة أبو بكر; נולדה במצרים ב-23 באפריל 1957) היא דוקטור לספרות אנגלית והשוואתית, מרצה באוניברסיטת קהיר, פמיניסטית מוסלמית, המסתמכת על פרשנות לקוראן ממבט נשי.

השכלה

אומימה אבו בכר התמחתה בשירה סופית (המתארת קרבה ואהבה אלוהית) בימי הביניים, ובספרות השוואתית. תחומי העניין האקדמיים שלה כללו את הרוחניות של נשים באסלאם ובנצרות, פמיניזם, מיסטיקה (التصوف النسوي), ידע דתי מנקודת מבט פמיניסטית, נשים בהיסטוריה האסלאמית, סוגיות של מגדר בשיח האסלאמי והיסטוריה תרבותית. היא פרסמה מספר מאמרים על השירה הערבית והאנגלית, ועל טקסטים ספרותיים אחרים בימי הביניים, וגם על האבולוציה של השיח הדתי, במיוחד זה העוסק בענייני נשים.

היא בעלת תואר ראשון בספרות בשפה האנגלית מאוניברסיטת קהיר, ותואר שני (MA) בספרות אנגלית מאוניברסיטת המדינה של קרוליינה הצפונית. כותרת התזה שלה: "קלאופטרה אצל שייקספיר ואצל אחמד שאוקי" (Cleopatra in Shakespeare and in Shawqi). בשנת 1987 סיימה את הדוקטורט באוניברסיטת ברקלי, קליפורניה, בחוג לספרות השוואתית (ערבית ואנגלית), בו חקרה את שירתו של אבו אל-חסן אל-שושתרי (ابو الحسن الششتري) .

פעילותה המקצועית

בתחום האקדמיה

אבו בכר החלה את פעילותה כמרצה באקדמיה בשנת 1987. היא עסקה בהוראה באוניברסיטת קהיר בקורסים בשירה, ביקורת ספרותית, ספרות השוואתית, ותאוריות פמיניסטיות. היא הרצתה באוניברסיטאות שונות באותם תחומים ובחקר מגדר, בשפות אנגלית וערבית, ומפקחת על מחקר לתואר שני ותזות אקדמיות בספרות השוואתית ימי הביניים, ספרות נשים, תאוריות פמיניסטיות, שירה מיסטית ולימודי התרבות האסלאמית.

בכנסים

אבו בכר לימדה והשתתפה במספר רב של כנסים וימי עיון, הוזמנה להנחות סמינרים בנושאים בין תרבותיים ובתחומים ספרות השוואתית, היסטוריה של נשים באסלאם בימי הביניים, סוגיות מגדריות במסורת האסלאמית וערבית, ההיסטוריה התרבותית של נשים באסלאם ופרשנות הקוראן ממבט מגדרי-נשי. היא תרמה לנשים מוסלמיות בידע שלה ובחשיבה ביקורתית פמיניסטית, ועוררה בהן את החשיבה לשוויון בין המינים (המוטמע בקוראן אך לא פורש נכון על ידי הגברים המוסלמים), כדי לקדם את מעמד האישה בחברה הערבית, ולקדם צדק ושוויון בעולם המוסלמי במשפחה. היא השתתפה בכתיבת "ניסוח המין: נשים מוסלמיות אינטלקטואליות בתקופה שקדמה למודרנית" בוועדה האזורית הבינלאומית על נשים ערביות בעבר ובהווה, בדוחא, קטר, בשנת 2006.

אבו בכר ארגנה כנס בינלאומי בשם "פמיניזם ופרספקטיביות אסלאמיות: אופקים חדשים של ידע ורפורמה" בקהיר בבין התאריכים 18-19 במרץ 2012, בחסות המועצה העליונה לתרבות, בית האופרה, והשתתפו בו מספר חוקרים ממצרים ומכמה מדינות ערביות ואירופיות. אבו בכר הסבירה כי המניע העיקרי מאחורי האוריינטציות של מחקר מוסלמי פמיניסטי היום, הוא להפעיל את העקרונות והמטרות העליונות כדי לייצר ידע מבחינת ההתייחסות של הפמיניזם האסלאמי. היא ציינה שידע זה מנוגד להטיה הסמכותית והפטריארכלית והאפליה בנאומים ובפרשנות המורשת, ויש לבנות מחדש את החזון של הרפורמה ולענות על הצרכים של הנשים בחברות האסלאמיות. מטרת הכנס הייתה גם להעלות סוגיות של אינטראקציה ושיתוף פעולה עם המגמות הפמיניסטיות בדתות אחרות, ואינטגרציה עם הזרם המרכזי ואקטיביזם פמיניסטי^{[דרושה הבהרה]} בכלל בתוך החברות הערביות, והדיאלוג והתקשורת עם קבוצות מוסלמיות בהקשר האירופי.

אקטיביזם

אבו בכר היא חברה ומייסדת של הפורום של הנשים וזיכרון (Egyptian NGO & Research Center) מאז 1996. היא פעילה בתנועת "Musawah", קמפיין עולמי שנערך על ידי האחיות בארגון של האסלאם שבסיסה בקואלה לומפור, מלזיה, כדי ליישם שוויון וצדק ברפורמות חוקי משפחה במדינות מוסלמיות, שיתוף פעולה עם מכון המדיה ופורום בפעילויות ואירועים חברתיים לקידום דיאלוג והעלאת מודעות על אזרחותן של נשים וזכויות האסלאם.

תחומי עניין התמחות/מחקר

אבו בכר הציגה נושאים של מגדר מנקודת המבט של נשים מוסלמיות. בדבריה לשוויון בין המינים נתמכה בקוראן, המייצג את האישה בתחומים שונים בחיים, מצביע על חדות^{[דרושה הבהרה]} האישה בזמנו של הנביא בתפיסת מקום בענייני הציבור של הקבוצה המאמינה ושתהיה מאוזכרת בטקסט הקוראן, ושהיא חלק מההיבטים הגלויים של חיים מוסלמיים בציבור הדתי והחברתי. משקף את הזכות^{[דרושה הבהרה]} של נשים לקבלת יוקרה והערכה על השתתפותן, ושלא יתעלמו או ישללו או ידחקו לשוליים. רומנים כאלה^{[דרושה הבהרה]} משקפים את האיזון בין החברה, שהאסלאם לקח בחשבון את החזון לספק מין רגיש, ועוסק ברגישות עם נשים כדי לאשר את תפקידן ומעמדן; אמונה כדי להשיג שוויון במערכת היחסים במדינה בין גברים לנשים מוסלמיים בקהילה המוסלמית. חזון זה אושר לכבד^{[דרושה הבהרה]} את נקודת המבט של נשים והיוזמות שלהן ואת תפקידן. אלוהים שמע את קולן של נשים, השאלות, הדאגות והחששות של נשים, לכן ישנה חשיבות רבה להקשבה לקול של נשים בכל קשר היסטורי שלאחר מכן, ולהתמודד איתו בכבוד, כפי שקרה בתקופה האסלאמית הראשונה של הבורא ושליחו. חברות מוסלמיות צריכות לקחת ברצינות רבה יותר את הנושא של יחסי אנוש הוגנים לנשים, נושא שהדגיש אותו הקוראן במקומות שונים, אך לא נלקח בחשבון על ידי הפרשנים ומלומדים.

תחומי עניין ומחקרים נוספים של אבו בכר:

• נושאים בספרות ימי הביניים השוואתי, שירה מיסטית, שירה באנגלית.
• בין מזרח למערב, יחסים בין תרבותיים ויחסי גומלין היסטוריים.
• רוחניות נשית, מיסטיקה של נשים בנצרות ובאסלאם, תאולוגיה פמיניסטית.
• קריאה מחדש של היסטוריה תרבותית ערבית ואסלאמית מנקודת מבט מגדרית רגישה, סוגיות של מגדר בהיסטוריה ותרבות, נשים אסלאמיות בשיח דתי, ופמיניזם אסלאמי.
• אבו בכר והודא אל סעדי במחקרן על התפקיד הנשכח של נשים מושכלות^{[דרושה הבהרה]} בחברות מוסלמיות לפני העידן המודרני, ב"נשים וחיי דת בימי ביניים בין האסלאם והמערב", ההיסטוריה של השתתפות נשים בחיים הדתיים של הציבור בימי ביניים, ובכך לשפוך אור על הבעיות של מחקר וניתוח, על השקיפות של המקורות ההיסטוריים ואיך לקרוא אותם באור של תפיסות גישות תרבותיות.
• אבו בכר והודא אל סעדי כתבו ביקורת על ספרה של לילא אחמד, "מהפכה שקטה: התחייה של הרעלה, מהמזרח התיכון לאמריקה". לדברי אבו בכר הספר מציג מבנה לוגי בהיסטוריה של הרעלה והשינוי במשמעות ובתרבות של הרעלה, ושאחמד הבחינה בין המנהג של הרעלה לבין המשמעות או השיח שלה. בנוסף לכך, מה שמעורר מחלוקת זה אלה שרואים את הרעלה כחיונית השומרת על זכויות הנשים לבין אלה שרואים ומייחסים אותה ליצירת הגברים בתנועה האסלאמית, שהרעלה מבחינתם חשובה להתפשטות הדת. כמו כן, אבו בכר תומכת בדבריה של אחמד שהרעלה הפכה ללבוש תרבותי ולא רק דתי. אבו בכר מוסיפה שאחמד מדגישה את הדילמה העיקרית והבעיה שעוד לא נפתרת, שאיך הנשים מבקשות ונלחמות על זכויותיהן אך מצד שני נאסר עליהן על ידי החברה המוסלמית לעבוד ולדאוג לפעולות שלהן.

פרסומים

• ספרה, "נשים ומגדר" (2002) "المرأة والجندر", המציין את המאמצים האינטלקטואליים של נשים כדי ליצור נאומים ומכתבים שנכתבו מנקודת המבט של האסלאם לעידוד חירות נשים - לבטל אפליה תרבותית וחברתית בין המינים. ועוד פרסומים אחרים בעניין.
• במאמרה "(Teaching the words of the prophet: women instructors of the HADITH (Fourteenth and Fifteenth centiries", מדגישה אבו בכר את ההתעלמות והזלזול בתפקידה של האישה בימי הביניים ובתקופה שלפני העידן המודרני במיוחד בתקופה העותמאנית, לאישה כישורי תפקוד ועבודה גלויים בתחומי הדת, הלמידה והגברים למדו מכשרונותיה, ולמרות זאת לא ניתן לה מעמד רשמי בהשכלה ונשארה תחת ביקורת ושיפוט והודרה ממעמדים פוליטיים.
• במאמרה "Rings of Memory: "Writing Muslim Women" and the Question of Authorial Voice", אבו בכר חקרה את הבלשנות במחקרים על הנשים במסורת האסלאמית הקשור לספרות וכתיבה, שעל הנשים לשחזר את הביטויים הנשיים לתוך הז'אנר ולהפוך את המילים והטקסטים המציגים את הנשים או שנכתבו עליהן, לטקסטים הנכתבים על ידיהן, אשר כתיבת טקסט ממגדר נשי יכול להיות יותר מלמידה אקדמית, כלומר קשור גם בלעורר מחלוקת ותחרות בחיי הנשים המוסלמיות ובקידום מעמדן בחברה המוסלמית.
• במאמרה האנליטי, "Articulating Gender: Muslim Women intellectuals in the pre-modern period", התכוונה אבו בכר להבליט את נוכחות הנשים האינטלקטואלית והיצירתית בתקופה שלפני העידן המודרני, ולהעלות את ההיסטוריה של נשים דתיות, המראה שבנוסף לניהול החיים בחברה, הן מביעות את הדאגה לגבי זהותן המגדרית. אשר הנושא העיקרי^{[דרושה הבהרה]} הוא לא הדימוי והייצוג של הפמיניסט בטקסט דתי, אלא שאישה מוסלמית כמניעה היסטורית, כסובייקט ולא כאובייקט. הקריאה והקפדנות בדקדוק והקריאה החוזרת של ההיסטוריה של נשים אלו הם עיקריים להצלת גורלן מדחיקה לשוליים בהיסטוריה התרבותית ולבסס מחדש את חזותן.

ראו גם

• המסתורין הנשי

לקריאה נוספת

• Moll Yasmin, "People like us" in Pursuit of God and Rights: Islamic Feminist Discourse and Sisters in Islam in Malaysia, Journal of International Women`s Studies, 2009

• Metaphor and Allegory in the Midlle Ages, Journal of Comperative Poetics, No. 12, 1992

• Omaima Abou-Bakr & Jalal al-Din Rumi, Abrogation of the Mind in the Poetry of Jalal al-Din Rumi, Journal of Comperative Poetics, No.14, 1994, pp. 37-63

קישורים חיצוניים

• שוויון مساواه Musawah
• אומימה אבו בכר, ביוטיוב