אווה קלטי

אווה קלטי
Keleti Éva

לידה	18 באוגוסט 1931 (בת 93) בודפשט, ממלכת הונגריה
פרסים והוקרה	פרס בלה באלאז' (1975) Prima Primissima Prize (2008) עט הזהב (2007) פרס מיהאי טאנצ'יץ' (2005) צלב האבירים של מסדר ההצטיינות של הרפובליקה ההונגרית (2002) אמן דגול של הונגריה (2012) פרס רדנוטי (2017) פרס קושוט (2017) אמן מצטיין של הונגריה (1987) פרס לזכר ג'וזף פוליצר (2023) בפסקה זו רשומה אחת נוספת שטרם תורגמה
בן או בת זוג	Mihály Mátray

אווה קלטי (בהונגרית: Keleti Éva; בודפשט, 18 באוגוסט 1931) היא צלמת יהודייה-הונגרייה עטורת פרסים יוקרתיים של פרס קושוט (המקביל בהונגריה לפרס ישראל) ופרס בלה באלאז' (פרס הכבוד המקצועי הממלכתי ההונגרי הגבוה ביותר שניתן להעניק ליוצרי סרטי קולנוע ולמפיקי טלוויזיה), פרס האמן המצטיין ופרס האמן הדגול. כבר בשנות ה-60 של המאה ה-20 הקימה בית ספר לצילומי תיאטרון. תמונותיה לכדו את ההצגות הבולטות ביותר בתולדות התיאטרון ההונגרי והנציחו ואת הרגעים המיוחדים של אמנים יחידים גדולים.

ין היתר, היא עבדה ב"מראה חדשה" (Új Tükör), בסוכנות הידיעות ההונגרית, בתערוכות המקומיות של World Press Photo וכנשיאת איגוד צלמי העיתונות הונגרי.

קורות חייה

אווה קלטי נולדה במשפחה יהודית בורגנית. אביה היה פקיד בנק, אמה עקרת בית. (לפי שמועה וללא כל מקורות או תיעוד כלשהם המשפחה התנצרה ב-1936). אחיה של אמה, אנדרה קאבוש, היה אלוף אולימפי בסייף. בשנת 1944 נלקח אביה לשירות העבודה (עבודות כפייה לגברים יהודים עבור הצבא ההונגרי) היא ואמה שולחו לעבודת כפייה במפעל ללבנים, אך עלה בידם להימלט מהגירוש.

את לימודיה התיכוניים השלימה בבית הספר התיכון לבנות ברחוב ורש פאלנה, וסיימה את לימודיה ב-1949. המשיכה את לימודיה בפקולטה למדעים של אוניברסיטת אטווש לוראנד, בהתמחות בפיזיקה ובכימיה. עזבה את האוניברסיטה ב-1951 ועבדה ב-Magyar Fotó, ולאחר מכן סיימה את קורס הכתבים כתלמידם של ארנה ואדאש וקלרה לנגר. בין 1954 לבין 1976 עבדה ככתבת ב-Magyar Fotó, ולאחר מכן אצל היורש המשפטי שלו, סוכנות הידיעות ההונגרית. בין 1976 לבין 1989 הייתה צלמת עיתונות, עורכת תמונות, סגנית העורך הראשי של Új Tükör, ולאחר מכן עורכת התמונות של "חיי תיאטרון" (Színházi Élet). בשנים 1991–1992 היא הייתה עורכת התמונות הראשית של סוכנות העיתונות HT Press וסוכנות התמונות גמא, ולאחר מכן מ-1993 הייתה שותפה בכירה ב-Ferenczy Europress וראש מחלקת עריכת התמונות שלה. בשנת 1976 לימדה צילום עיתונות בהודו. היא הייתה חברה בחבר השופטים של Interpress ושל Photo World Press Photo מספר פעמים.

בגיל שישים הפסיקה לצלם, בהתאם להחלטתה הקודמת. היא הייתה פעילה גם בעשורים הבאים בתחומים שונים. קלטי הקימה והפעילה סוכנות צילום, וערכה ספרים.

בשנת 2019, בגיל 88, לאחר הפסקה של כמעט 30 שנה, החלה לצלם שוב באמצעות ציוד חדיש. היא ביקרה מחדש חלק מאלה הוותיקות שדגמנו בשבילה, כמו כן, לאחר שישים וארבע שנים, היא שוב צילמה את שלושת האחים שנותרו בחיים של רביעית התאומים מקפושוואר.

חייה הפרטיים

הוא גידלה ילדה וילד והייתה תושבת ההצטלבות אוקטוגון בבודפשט מאז 1936. קלטי שמרה על קשר טוב וידידותי עם האמנים והשחקנים המובילים בהונגריה. היא חיה את כל חייה בדירת הוריה, בדירה גדולה בשדרה הגדולה בבודפשט בקטע של שדרת תרז.

מספר תצלומיה המאוחסנים במאגר התיאטרון : 3282.

חברויות

• 1957 – חברה בפדרציית הצלמים ההונגרים
• 1984 – חברה ב-MAOE (לשעבר: קרן האמנות); חברה במחלקת הצילום של MÚOSZ
• 1990 - חברה מייסדת של איגוד צלמי העיתונות ההונגריים (לשעבר: לשכת צלמי העיתונות ההונגרית), נשיאה משנת 1997
• 1998 – חברת הנשיאות של MÚOSZ (הפדרציה הלאומית של עיתונאים הונגרים).

פרסים

• 1975: פרס בלה באלאז'
• 1987: פרס האמן המצטיין
• 1997: פרס טוליפ הזהב (World Press Photo)
• 1999: פרס מפעל חיים של פדרציית אמני הצילום ההונגרים
• 2000: פרס לאמנות הונגרית
• 2002: צלב האבירים של מסדר ההצטיינות של הרפובליקה של הונגריה
• 2005: פרס מיהאי טאנצ'יץ'
• 2007: נוצת זהב
• 2008: פרס פרימה פרימיסימה
• 2011: פרס מפעל חיים של קרן טאנצ'יץ'
• 2013: פרה האמן הדגול
• 2014: פרס ז'ולט הרשאני
• 2017: פרס קושוט
• 2017: פרס אנטי-גזענות על שם מיקלוש רדנוטי
• 2019: פרס למען בודפשט
• 2021: פרס למען טרזווארוש
• 2022: אזרחות כבוד של טרזווארוש
• 2023: פרס זיכרון על שם ג'וזף פוליצר

תערוכות קבוצתיות נבחרות

• 1998–2001 מחול בצילום, תערוכה של איגוד הצלמים ההונגריים ואיגוד אמני המחול, תיאטרון פטפי בווספרם, התיאטרון הלאומי בגיור, 2. שבועות הצילום הלאומי, בודפשט, הרפובליקה של דרום אפריקה, פרטוריה
• 1999 Recent Past, התערוכה של קבוצת היצירה Károly Escher מההיסטוריה הציורית של המאה האחרונה (ה-20), מאורגנת על ידי איגוד אמני הצילום ההונגריים ואיגוד הצלמים ההונגריים, Budapest Galéria 2001 Recent Past, Haus Ungarn, ברלין

תערוכת רטרוספקטיבה בגלריה לאמנות

בין 11 בדצמבר 2019 לבין 2 בפברואר 2020, אורגנה בהיכל האמנות בבודפשט נערכה תערוכה רטרוספקטיבית של יצירתה של אווה קלטי. בתערוכה המצליחה ביותר הוצגו, בנוסף ליצירות ישנות יותר של אמנותה, גם תמונותיה האחרונות שצולמו מאז 2019, בהן צילמה מחדש במקרים רבים דמויות מצילומיה הישנים.

• 
• 
• 

ספריה

• כה רחוק וכה קרוב. הוצאת Folpress (2004) מסת"ב 9638666145
• במבט לאחור ; מחברים, בודפשט, 2011
• תחת כישוף הצילום. שיחה עם הצלמת אווה קלטי ; הכתב Zoltán Árpási; HarperCollins, בודפשט, 2018
• חיים/תמונות ; עורכת קלרה מגפי; Hamu és Gyémánt, בודפשט, 2019
• אווה קלטי ; הקדמה מאת קלרה סרקה; בית העירייה, בודפשט ( תמונות בלבד )
• קולנוע תיאטרון מוזיקה, סדרת ספרים. עורכת אווה קלטי

תמונה וקול

• בשעת נעילה ; 9 בנובמבר 2010
• תערוכה וירטואלית

לקריאה נוספת

• SZEGEDI EMIL: Hat fiatal fotográfus. Fotó, 1961/12. 529–537. o.
• TÖLGYESI JÁNOS: Keleti Éva. Fotóművészet, 1969/4. 28–31. o.
• BÁRKÁN GYÖRGY: Kép, kultúra, társadalom. Fotóművészet, 1973/1. 4–5. o.
• ZAY LÁSZLÓ: Színészek, emberek. Fotó, 1974/5. 194–206. o.
• APÁTI MIKLÓS: Keleti Éva képei. Fotóművészet, 1974/3. 52–54. o.
• MICHÉLE AUER–MICHEL AUER: Photographers Encycloapedia International, Edition Camera Obsura, Hermance Genéve, 1985
• [SÓ-]: Keleti Éva Indiában. Fotó, 1985/1. 10–13. o.
• PÉNTEK IMRE: Fotószínház. Fotó, 1988/9. 428. o.
• EIFERT JÁNOS: Keleti Éva – „Nem elég jelen lenni”. Zene, Zene, Tánc, 6. évf. 1. szám, 1999. április, 33-34. o.
• SZARKA KLÁRA: Keleti Éva életműdíja. Magyar Hírlap, 1999. október 14.
• Beszélgetés Keleti Éva fotóművésszel (fotomuveszet.net, 2005)
• Keleti Éva életút a FotoKlikken (fotoklikk.eu)

ראו גם

• Színházi adattár. Országos Színháztörténeti Múzeum és Intézet

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא אווה קלטי בוויקישיתוף