אוהד שחר
לידה |
30 באוקטובר 1957 (בן 67) חיפה, ישראל |
---|---|
מדינה | ישראל |
עיסוק | שחקן, מדבב, קריין |
מקום לימודים | בית צבי |
בן או בת זוג | ענת וקסמן (1985–2007) |
צאצאים | יונתן שחר |
פרופיל ב-IMDb | |
אוהד שחר (נולד ב-30 באוקטובר 1957) הוא שחקן תיאטרון, קולנוע וטלוויזיה, קריין ומדבב ישראלי.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]שחר למד משחק בבית הספר לאומנות הבמה בית צבי וסיים את לימודיו בשנת 1981. כמו כן שיחק בתיאטרון צה"ל.
קריירה בתיאטרון
[עריכת קוד מקור | עריכה]שחר השתתף בתפקידים רבים בתיאטרון ובהם: קוסטיה ב"השחף" (1984)[1], ג'ון מריק ב"איש הפיל", עזאזל ב"השטן ממוסקבה", פוק ב"חלום ליל קיץ", ז'אק ב"כטוב בעיניכם", כריס ב"כולם היו בני", ניק ב"מי מפחד מווירג'יניה וולף?", אנטיפולוס מאפזוס ב"קומדיה של טעויות", יואל מילר ב"המורדים", תורוולד ב"נורה", הייזנברג ב"קופנהגן", אחרב ב"צור וירושלים" ארנו קרצ'מן ב"דמוקרטיה", גדעון ב"הבן הטוב", ג'ק ב"יומן חוף ברייטון" ואוטו פרנק ב"אנה", "שליחותו של הממונה על משאבי אנוש" (2017)[2], "מהומה רבה על לא דבר", "מרג'ורי פריים" בתיאטרון הקאמרי, אביהו תשבי ב"השיבה" בתיאטרון הקאמרי (במקביל לשמואל וילוז'ני).
בתיאטרון "הבימה" שיחק בהצגות: "המשפט" מאת פרנץ קפקא (1985), "הבית ברחוב שינקין" (1985), בתפקיד הראשי במחזה "ביבוף" (1986) מאת יוסי הדר[3], "השקיעה" (1986), "בדרך לברודוויי" (1987)[4], "גן הדובדבנים" (1988)[5], "מקבת" (1994), "הקוקוריקו" (1995), "שנים עשר המושבעים" (1995), "החגיגה" (2008)[6].
ב-1988 כיכב לצד חנה מרון במחזה "נהג, ציירת" מאת הלל מיטלפונקט ובבימויו, שעלה בתיאטרון באר שבע במסגרת "שבוע המחזה המקורי" של חגיגות שנת ה-40 למדינת ישראל[7].
ב-2003 הוא הופיע לצד ארז שפריר בהצגת הילדים "מוף ומוריס" שם גילם את מוריס, פסיכולוג ילדים ולו כלב ששמו מוף[8]. ההצגה זכתה בפרס הראשון בפסטיבל חיפה להצגות ילדים[9].
ב-2012 השתתף שחר במחזמר קזבלן[10]. וב"הנסיכה האמריקאית (חוזרת)" בתיאטרון תמונע.
בשנים 2020-2021 השתתף במחזה "אלוהי הקטל" בתיאטרון הקאמרי[11].
בשנים 2023–2024 השתתף במחזמר "מלצרית" בתפקיד ג'ו לסירוגין עם אלי גורנשטיין[12].
בשנים 2023-2025 השתתף במחזה "הקומדיה על שוד הבנק"(אנ') בתיאטרון הקאמרי בתפקיד ג'ו-דד קָבָּאיש.
קריירה בקולנוע ובטלוויזיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]ב-1989 השתתף בסרטו של עמוס גיתאי, "ברלין ירושלים".
בנוסף, השתתף שחר בסרטי הקולנוע: "החולמים", "נקודת ראות", "עץ הדומים תפוס", "סיפור קיץ", ״היורד למעלה״, ״מינכן״, ובדרמות הטלוויזיה: "קו 300" ו"משפט קסטנר".
ב-2005 גילם את משה שרת בסרט הטלוויזיה "עכשיו או לעולם לא".
בשנת 2015 השתתף בסרט הטלוויזיה "ההפך" לפי ספרו של יהושע גרינברג.
בשנת 2017 יצא סרטו של דורון ערן, "רוח חדשה", בכיכובו של שחר. הסרט מגולל את סיפור חייו של היהודי המשיחי יעקב דמקני ומבוסס על רב המכר פרי עטו.
אוהד קריין בעברית ובאנגלית בסרטונים המוקרנים ברחבי מוזיאון יד ושם.
קריירת דיבוב
[עריכת קוד מקור | עריכה]שחר הוא מראשוני וותיקי הדיבוב בישראל, ומרבה לעסוק בתחום. מסרטו הראשון שדובב לעברית ועד היום, שחר הוא קולו העברי של מיקי מאוס, אותו דיבב, בין היתר, ב"בן המלך והעני", "מועדון החברים של מיקי מאוס", "מיקי מאוס: הרפתקאות מבולבלות", "מיקי מאוס: כייף של בית" ו"מיקי מאוס: סיפורן של שתי מכשפות". כמו כן תרם את קולו לסרטים רבים ובהם "מלך האריות" (זאזו), "אגדות ברווזים הסרט: אוצר המנורה האבודה" (קריינות), "אלאדין" (יאגו), "הרקולס" (פיל), "מולאן" (שאן יו), "מרי פופינס" (מר בנקס), "אצבעונית" (מר סנונית), "בילבי: הסרט" (בלום), "גופי הולך לקולג'" (קן הכתב), "מפלצות בע"מ" (רנדל בוגס), "גנוב על הירח" (גרו) ,"טינקרבל והסוד הקסום" (ד"ר גריפיטס), "הנסיכה סופיה הראשונה: היה הייתה נסיכה" (המלך רולנד השני), "הנסיכה סופיה הראשונה: קללת הנסיכה אייבי" (בייליוויק), "מוצאים את נמו" (גיל), "מוצאים את דורי" (האנק התמנון), "עידן הקרח" (מני), "סופר וואי!", "סיפורי נרניה - האריה, המכשפה וארון הבגדים" (מר ביבר), דיבב את באגס באני בסרטונים רבים, את מר קראב בסרט "בובספוג מכנסמרובע", את סוורוס סנייפ בסדרת סרטי "הארי פוטר", את בומר ב"השועל והכלבלב" וגם דיבב ב"נסיך מצרים", ב"הדרדסים - הסרט" וב"טינקרבל וסוד הכנפיים". כמו כן דיבב את ארכימדס הינשוף בסרט "החרב באבן". ב-2017 דיבב את דמותו של אלפרד פניוורת' ב"סרט לגו באטמן" וכן את דמותו של גרו ב"גנוב על העולם". ב-2018 דיבב את דמותו של פרנק בסרט "מפלצת של מלון 3: יוצאים לחופשה" ואת הגרינץ' בסרט "הגרינץ'. ב-2019 דיבב את דמותו של מר פריקלפנטס בסרט "צעצוע של סיפור 4" והיה המספר בסדרת הטלוויזיה "הרפתקאות רוקי ובולווינקל". ב-2020 דיבב את דמותו של קארל בסרט "סוניק - הסרט". ב-2022 דיבב בסרטים "הצרצר והנמלה" ו"הסנדקית הקסומה" ובסדרה "מזלגוני שואל שאלה". ב-2023 דיבב בסרט "לירוי וסטיץ'".
בפעם הראשונה בה תרם את קולו לסרט מונפש פגש בשחקן דב רייזר, איתו השתתף בכמה הפקות תרגום ודיבוב לעברית.
חיים אישיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]שחר היה נשוי לשחקנית והקומיקאית ענת וקסמן ולשניים שני ילדים.
כיום הוא נשוי בשנית לשחקנית והרקדנית מאיה קופצ'יק ולהם בת.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אוהד שחר, במיזם "אישים" לתיעוד היצירה הישראלית
- אוהד שחר, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
- אוהד שחר, באתר "אידיבי", מאגר הידע העברי לקולנוע ישראלי ועולמי
- אוהד שחר, בארכיון הבימה
- אוהד שחר, באתר "הבמה"
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ שוש אביגל, ביקורת - תיאטרון - אווירה ובדלי חלומות, כותרת ראשית, 15 בפברואר 1984
שבח פרידלר, כנפיים אכולות - "השחף", מאת: אנטון צ'כוב, במאי: חנן שניר, בביצוע תיאטרון באר־שבע, כל העיר, 6 באפריל 1984 - ^ איתן בלום, ההצגה שחושפת את מקורותיו הגרמניים של השמאל בישראל, באתר הארץ, 30 במרץ 2017
- ^ עדנה אלוני, תיאטרון- מה שיכע את הבחור - "ביבוף" בתיאטרון הבימה, "העולם הזה", גיליון 2571 מ-10 בדצמבר 1986, עמוד 31
תום שגב, יוסי הדר נגד הזמן - 'ביבוף ־' מאת: יוסי הדר; 'הבימה', כותרת ראשית, 14 בינואר 1987 - ^ יוסי עוזרד, הצגה - תיאטרון תעשייתי - תיאטרון תעשייתי "בדרך לברודווי" מאת ניל סיימון, בימוי עמית גזית, חדשות, 16 באפריל 1987
- ^ חגית בת־עדה, "גן הדובדבנים", מחזה מאת צ׳כוב, בהפקת תיאטרון הבימה, במאי: עמרי ניצן, כל העיר, 17 בפברואר 1989
שוש אביגל, ציכוב אמין אפילו בלי תה, חדשות, 23 בדצמבר 1988 - ^ ציפי שוחט, החגיגה בהבימה, באתר הארץ, 4 בפברואר 2008
- ^ דבורה גילולה, ראש בראש - "נהג, ציירת" מאת הלל מיטלפונקט ובבימויו, תפאורה ותלבושות: איתן לוי, מוסיקה: גורי אגמון, תאורה: ג'ודי קופרמן, הפקת תיאטרון באר־שבע, שחקנים: חנה מרון, אוהד שחר, כל העיר, 5 בפברואר 1988
- ^ רותה קופפר, כלבלב מחפש שורשים, באתר הארץ, 10 ביולי 2003
- ^ "מוף ומוריס" זכתה בפסטיבל הבינלאומי להצגות ילדים חיפה, באתר הארץ, 8 ביוני 2003
- ^ מיכאל הנדלזלץ, קזבלן 2012: כולנו יהודים, אבל לחלקנו יש כאפיות, באתר הארץ, 11 בדצמבר 2012
יאשה קריגר, עכבר העיר, קזבלן: יהורם גאון, מאחוריך, באתר הארץ, 4 בדצמבר 2012 - ^ אורית הראל, אלוהי הקטל: טרגדיה מצחיקה, באתר "הבמה"
- ^ ננו שבתאי, הצגה מתוקה עם חוכמה נשית ורלוונטית מאין כמותה, באתר הארץ, 21 במאי 2024