לדלג לתוכן

אוהב ישראל (ספר)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אוהב ישראל
מידע כללי
מאת אברהם יהושע השיל מאפטא
סוגה תורת החסידות
נושא פרשת השבוע ומועדי ישראל
הסכמות רבי אהרון מטשרנוביל, רבי אברהם יעקב מסדיגורא
הוצאה
מקום הוצאה ז'יטומיר
תאריך הוצאה ה'תרכ"ג
עורך משולם זוסיא השיל מזינקוב
קישורים חיצוניים
היברובוקס 14836
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

אוהב ישראל הוא ספר חסידות שכתב האדמו"ר רבי אברהם יהושע השיל מאפטא.

מבנה הספר והוצאה לאור

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הספר הובא לדפוס בפעם הראשונה בשנת ה'תרכ"ג אחרי פטירתו של מחבר הספר על ידי נכד המחבר, האדמו"ר רבי משולם זוסיא השל מזינקוב, בדפוס האחים שפירא בזיטומיר.[1] בפתח הספר מופיעות הסכמות מרבי אהרון מטשרנוביל ורבי אברהם יעקב מסדיגורא וכן הקדמה מהנכד המביא לבית הדפוס.

את דברי התורה שמופיעים בספר העתיקו מפיו של רבי אברהם יהושע השיל אנשים מקהילת קולבסוב ומקהילת יאס - עיירות בהן כיהן כרב ואדמו"ר, מאחר שרבו העתקות שונות של כתבי היד, בנו רבי יצחק מאיר השיל בחר באחד מאנשי הקהילה שירשום את הדברים ויביאם לאביו על מנת שיגיהם. לאחר פטירתו ביקש מבנו (נכד המחבר) רבי משולם זוסיא השיל שיטפל בכתבים ובהבאתם לדפוס. את הכתבים שהגיעו לידיו, אך לא עברו את הגהתם של סבו או אביו הכניס לספר בנפרד.[2] את שם הספר קרא אוהב ישראל היות שמידת אהבת ישראל הייתה שיטתו של מחבר הספר. כיום האדמו"ר מכונה על ספרו זה "האוהב ישראל מאפטא". בפתח הספר הודפס שיר שנכתב לכבוד המחבר, הפותח באותיות שמו ומרמז בתוכו את הספירות העליונות.

הספר עבר צינזור על ידי המשכילים ששלטו אז על הדפוס בזיטומיר והם השמיטו חלקים מהספר, חלקים אלה הושלמו מתוך כתב היד ונדפסו במהדורת מכון "שפתי צדיקים" ה'תשנ"ט.[3] במהדורת למברג ה'תרל"ג נוספה הסכמתו של רבי יוסף שאול נטינזון בעל שו"ת שואל ומשיב.[4]

בשנת ה'תרי"ד (כ-10 שנים לפני הוצאת ספר זה) יצא הספר "תורת אמת" המכיל את תורותיו של הרב מאפטא, הספר אוהב ישראל מהווה למעשה העתקה כמעט מדויקת של ספר זה, מעניינת העובדה שנכד המחבר (המו"ל) כלל לא מתייחס לקיומו של ספר זה.[5] בספר מופיעות לעיתים גם שמועות מצדיקים נוספים כמו מרבי יחיאל מיכל מזלאטשוב[6] ורבי משה מפשוורסק[7], המעניין הוא שגם בציטוטים אלו מובאים האמרות בשני הספרים. ד"ר גדליה נגאל מסביר שכנראה הנכד ראה בהוצאת תורת סבו ללא רשות המשפחה כעין השגת גבול ולכן לא התייחס אל קיומו של ספר זה.

בספרו מביא המחבר תורות גם מצדיקים נוספים, בהם: הבעל שם טוב[8], המגיד ממעזריטש[9], רבי נחמן מקוסוב[10], רבי אלימלך מליז'ענסק[11], רבי לוי יצחק מברדיטשוב[12], רבי משה מפשוורסק[13], המגיד מקוזניץ[14], רבי אפרים מבראד ורבי יחיאל מיכל מזלאטשוב.

שיטתו הייתה כשיטת רבו רבי אלימלך מליז'ענסק ולכן גם בספרו מוצאים דגש על דמותו של הצדיק ועל השפעתו לעם. גם עבודת הדבקות בהשם מוצאת בספרו מקום נרחב. נושאים נוספים שמופיעים בספר כמוטיב מרכזי הם: אמת ושקר, לימוד תורה, תמימות וענווה.

חשיבות הספר

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הספר התקבל כאחד מספרי היסוד של תורת החסידות, צדיקי החסידות החשיבו ספר זה רבות. רבי חיים מצאנז היה אומר: ”כל יהודי מחוייב לקנות לעצמו את הספר, ואם אין לו כסף ימשכן את השטריימל ויקנה את הספר”.[15]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ דף השער של הספר.
  2. ^ הקדמת נכד המחבר למהדורה ראשונה, ז'יטומיר, ה'תרכ"ג.
  3. ^ שער הספר במהדורה זו.
  4. ^ נדפס שוב בחלק ממהדורות הספר המאוחרות.
  5. ^ יצחק אלפסי, הרב מאפטא, עמוד 103, הוצאת מכון שפתי צדיקים.
  6. ^ בדברי תורה לפרשת נח.
  7. ^ בדברי תורה לפרשת וירא.
  8. ^ פרשת מטות.
  9. ^ פרשת זכור, פרשת קדושים, פרשת בהעלותך ופרשת שלח.
  10. ^ פרשת תולדות.
  11. ^ פרשת וישב ופרשת וארא.
  12. ^ בדרושי חג השבועות ובליקוטים.
  13. ^ בדברי תורה לפרשת וירא.
  14. ^ פרשת ויצא, פרשת יתרו ופרשת כי תשא.
  15. ^ דרכי חיים עמוד קל"ד.