לדלג לתוכן

אהרן ליבושיצקי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אהרן ליבושיצקי
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
לידה 22 באוגוסט 1874
רוז'ינוי שבפלך גרודנו עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 26 ביולי 1942 (בגיל 67)
פולין עריכת הנתון בוויקינתונים
אירועים משמעותיים השואה עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוק סופר, מחנך, סופר ילדים, משורר, מסאי, מתרגם
שפות היצירה עברית
יצירות בולטות ספר הישר (מעובד לבני הנעורים ולעם)
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

אהרן ליבושיצקי (22 באוגוסט 187426 ביולי 1942) היה סופר ומחנך[1], סופר ילדים, משורר, מסאי, מתרגם, עורך כתבי עת, ומחבר ספרי לימוד פדגוגים יהודי-פולני. ייסד בוורשה שבפולין את בית הספר העברי המתוקן הראשון[2][3], (נקרא גם חדר מתוקן).

ליבושיצקי היה המשורר העברי הראשון שפרסם שירים מחורזים ושקולים לגיל הרך, בשפה העברית[4].

ליבושיצקי נספה בשואה.

ליבושיצקי נולד בעיר רוז'ינוי שבפלך גרודנו.

אביו של ליבושיצקי, דב־אליעזר, היה מראשוני תנועת חובבי ציון, והעניק לבנו חינוך עברי ולאומי. ליבושיצקי עצמו למד בבתי ספר כלליים ועבריים, ולאחר שהוסמך להוראה לימד בבתי ספר עבריים בלודז' ובערים אחרות, ואף ניהל כמה מהם. לפיכך, עיסוקו החינוכי עלה בקנה אחד עם פעילותו הספרותית ככותב, כמתרגם וכעורך, וכן עם פעילותו כמוציא לאור וכמחברם של עיתוני ילדים ושל ספרים ללימוד עברית.

ליבושיצקי ערך את הירחון "שבלים"[6]. בנוסף ערך כתב עת עברי לילדים ובני נוער "בן כוכב".

בגלגוליו השונים של עיתון "הצבי" ליבושיצקי כתב בו[7].

בשנת 1903 יצא ליבושיצקי כנגד התופעה של קטיפת פרחי בר:[8]

"עת פרחים הנכם קוטפים -

הֶיוּ בָּנָי, צנועים.

אל תקטפו כולם! עושים כן אנשים רעים.

רק אחד קחו, היֵתֶרים הָשְׁאירו על מקומם..."

בשירו של ליבושיצקי לזכרו של הרצל, אשר פורסם בעיתון "הצפירה" בסמוך לפטירתו, כתב על הרצל:

"וְחֶשְׁכַת חַיֵּינוּ בְּאוֹר-קֶסֶם הִגַּהְתָּ. וְשִׁירַת-חָפְשֵׁנוּ בָּרָמָה הִשְׁמַעְתָּ וּפִתְאוֹם נִפְסָקָה"

יצירתו של ליבושיצקי ספגה בזמנה ביקורת נוקבת ויחס עוין מצד מבקרים כגון דוד פרישמן ו-י"ל פרץ, כפי הנראה על רקע עמדתו הפוליטית, שממנה הסתייגו.

אוריאל אופק, העלה על נס את חשיבותו של ליבושיצקי בשדה הכתיבה הציונית־לאומית לילדים. לטענתו של אופק, בעוד שמשוררי התחייה, וביאליק בראשם, כתבו שירה לאומית למבוגרים, כתב ליבושיצקי ברוח דומה - לילדים. עובדה זו הציבה את יצירתו כסנונית ראשונה, בספרות הילדים העברית שנכתבה בדורו.

לפי ההיסטוריון גצל קרסל ליבושיצקי נספה ביולי 1942 באקציה הגדולה בגטו ורשה[9].

לפי ספר הזיכרון לקהילת רוז'ינוי נספה ליבושיצקי בגטו לודז'[10].

בעברית נכתב שמו לעיתים לובושיצקי (בתעתיק הרוסי) ולעיתים ליבושיצקי (בתעתיק הפולני)

להלכה צריך היה להיות מתועתק כך: לְיוּבּוֹשִׁיצְקִי[11]

שמו הספרותי היה: א. בן-דב[12].

  • "ספר הישר" (שם מלא: "ספר הישר והוא ילקוט סיפורי התורה ואגדותיה מעובד לבני הנעורים ולעם", הוצאת ברקאי, ורשה, 1923[13]
  • "שיר וזמר לבני הנעורים", תושיה, ורשה תרס"ג, 1903
  • ילדות: שירי משחק ושירי הטעמה, חנוך, ורשה תרס"ה, 1905 (החוברת יצאה בלוויית ציורים ועשר מנגינות מאת מ. בנסמן (מתתיהו בענסמאַן)
  • "תורת הכתב וערכה בהתפתחות הילד: מחקר פדגוגי-פסיכולוגי לודז'", המועצה הפדגוגית בגמנסיה הראשונה לנערים של החברה לייסוד בתי ספר תיכונים עברים בלודז', תרצ"א
התרגום הראשון לעברית: "הנודד הקטן, סיפור", תרגם אהרן ליבושיצקי, הוצאת תושיה, ורשה, 1899
  • "הנודד הקטן" מאת אדמונדו דה אמיצ'יס, הוצאת תושיה, פיטרקוב תרנ"ט
  • "ממרירות החיים", הוצאת תושיה, פיטרקוב תר"ס
  • "מלחמה ואהבה" בתוך: הביבליותיקה העברית, י"ז; ורשה, תושיה, תרנ"ט 1898[14]

תרגום ספרי היסטוריה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

תרגום שירה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

תרגום פרוזה

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • "איש בלי לב: אגדה אנגלית" ורשה: דפוס האלטער ואייזענשטאדט, תרנ"ח 1898
  • "בת יחידה: אגדה ערבית" / ברתולד אורבך, "ביבליותיקה לילדים", נו, ורשה: תושיה, תרע"ג 1912
  • "ספור מחיי פיל אחד" ורשה: האחים שולדברג ושותפם, תרנ"ז
  • דבורה הזקנה: "המשורר העני", "דבורה הזקנה" פייטרקוב: תושיה, תרנ"ט 1899[20]
  • "הכוכבים שאבדו": שתי פנטסיות לילדים: "המלאך הגואל", "הכוכבים שאבדו" פייטרקוב: תושיה, תרנ"ט
  • "מעשה בשלטן אחד": אגדה ערבית, "ביבליותיקה לילדים", נט, ורשה: תושיה, תרע"ג 1912
  • "שמעון ולוי" (תרגום של מקס ומוריץ) / וילהלם בוש, ורשה: תושיה, תרע"ג.

משיריו שהולחנו

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • "הוי, ערש מולדת", לחן: אדווין ארינסון, ביצוע: יוסף שפינדל (הקלטה: 1934, השימוש הראשון שנעשה בלחן עבור שיר בשפה העברית)[21]
  • "שכב, הירדם, בן לי יקיר" (ראו ביצוע היצירה ביו-טיוב, לחן עממי)
  • "לנשמת הרצל", ירושלים, חמו"ל, תרס"ו (ראו ביצוע היצירה ביו-טיוב, הלחנה: אברהם צבי אידלסון עיבוד: מרדכי שלף)

מכתביו ויצירותיו

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • "אביב", ורשה (תרע?) (בלדה)
  • וידוי מתוך: "האשכול", ב' קרקוב, תרנ"ט
  • "דמיונות ואגדות" ורשה, תרס"ב
  • "ילדות: שירי משחק ושירי הטעמה" ורשה: הוצאת חנוך, 1905.
  • "מוסר שדי בכהן גדול, מעשה באלכסנדר מוקדון" בתוך הביבליותיקה לילדים; ורשה: תושיה, תרע"ג 1912
  • "פצעי נוער ורשה", האחים שולדבערג, תרנ"ד.
  • "פרקי שירה": שירים מקוריים ומתורגמים ורשה, האלטער ואייזנשטאדט, תרנ"ז
  • "אחות קטנה" פורסם ב"בן כוכב": עיתון לילדים, חוברת א, תשרי תרפ"ה, עמ' 1, 1 אוקטובר 1924.
  • "ביצית זהב": שיר עם, פורסם ב"בן כוכב": עיתון לילדים, חוברת ה-ו, עמ' 148, שבט-אדר תרפ"ה, 27 ינואר 1925.
  • "המטורף-בדעת" (קטעים מספר חייו)
  • "יודלי" (מצללי העבר)
  • "הקווצה" (חלום, מכתבי בעל-הזיות)
  • "אם-חורגת" (סיפור)
  • "סתיו" (ציור פסיכולוגי)
  • "מעשה בארי אחד": אגדה ורשה: תושיה, תרע"ג 1913.
  • "קורות ישראל לודז'" – ת"א, תרצ"ה
  • "אנשים חולים": קובץ ספורים, רשימות ואגדות ורשה: דפוס מ"ו הלטר ושותפו, תרס"ג 1903. (פרוזה)
  • "יוסלה המתמיד": סיפור מקורי בחרוזים פיטרקוב, תרנ"ט
  • "ממרירות החיים": סיפורים וציורים פיטרקוב: תושיה, תר"ס 1900.

לקריאה נוספת

[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ זאב גריס, 'עברי, דבר וקרא עברית: חלוצי הספר העברי לילדים בין מלחמות העולם', עת־מול, 246 תשע"ד, עמודים 11-16
  2. ^ ראו: אהרן ליבושיצקי המאמר המלא - נתן אלתרמן
  3. ^ מיצירותיו של אהרן ליבושיצקי אתר הספרייה הלאומית
  4. ^ תבת הזמרה חוזרת / ניצני שירת הילדים של נתן אלתרמן / ראו אהרן ליבושיצקי זיוה שמיר, דעת, מכללת הרצוג
  5. ^ "ספר הישר" בעיבודו של אהרן ליבושיצקי - חיבור עברי קדום שעלה לארץ ישראל ורד טוהר עיונים בתקומת ישראל, כרך 29, 2018, עמ' 210–212 ראו פרטים ביוגרפים / אהרן ליבושיצקי
  6. ^ דוד תדהר (עורך), "אליעזר ליאוני (צופרפין)", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך ו (1955), עמ' 2539
  7. ^ עיתונים ושבועונים - הצבי ראו אהרן ליבושיצקי נוסטלגייה אונליין
  8. ^ מורפולוגיה של שינוי תרבותי: מסע ההסברה להצלת פרחי הברכגורם משפיע על עיצוב המרחב 1 בני פירסט המחלקה לגאוגרפיה, האוניברסיטה העברית בירושלים ראו: שירו של המשורר אהרן ליבושיצקי היוצא כנגד התופעה
  9. ^ גצל קרסל, לכסיקון הספרות העברית בדורות האחרונים א-ב, הוצאת ספרית פועלים 1965-1967., כרך ב', עמ' 175-174
  10. ^ מאיר סוקולובסקי עורך, ספר זיכרון לקהילת רוז'ינוי והסביבה, ארגון יוצאי רוז'ינוי בישראל, תל אביב 1957, עמוד 91
  11. ^ אהרן ליבושיצקי זמרשת - פרויקט חרום להצלת הזמר העברי המוקדם
  12. ^ "אהרן ליבושיצקי" פרויקט בן יהודה
  13. ^ "ספר הישר" בעיבודו של אהרן ליבושיצקי - חיבור עברי קדום שעלה לארץ ישראל ורד טוהר עיונים בתקומת ישראל, כרך 29, 2018, עמ' 231-210
  14. ^ מלחמה ואהבה דרמה היסטורית מימי החשמונאים ב-4 מערכות תרגם: א. ליבושיצקי
  15. ^ "קורות העברים מתקופת אלכסנדר מוקדון עד אחרית ימי הגאונים", שמעון דובנוב הוצאת אביב, 1916, אתר סימניה
  16. ^ קורות העברים לבתי ספר ולמתלמדים - אהרן ליבושיצקי חלק חמישי: התקופה האחרונה עם ציורים, מפות, ותמונות אנשי שם (ראו תמונה שמאלית) הוצאת "אביב" ורשה תרפ"ג 1923
  17. ^ אהרן ליבושיצקי - למען אחי הקטנים זמרשת
  18. ^ אהרן ליבושיצקי - שושן הערבה, זמרשת
  19. ^ שם במקום ארזים - תרגום מיידיש אהרן ליבושיצקי התודעה החלוצית בתקופת העליות הראשונות, 1924-1881: כרך ד
  20. ^ א. המשורר העני, ב. דבורה הזקנה סיפורים לילדים - אהרן ליבושיצקי books.google.co.il/books
  21. ^ הוי, ערש מולדת, לחן: אדווין אריקסון, ביצוע: יוסף שפינדל, הקלטה: 1934 זמרשת